תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

"במישור רותם ניתן להפיק נפט מפצלי שמן בכמויות מסחריות"

שותפות רא"מ מתכננת להקים במישור רותם שבנגב שני מתקנים להפקת נפט וחשמל מפצלי שמן ופסולת פלסטיק עירונית ■ לדברי אנשי השותפות הפוטנציאל בשטח הרישיון עומד על כ-135 מיליון חביות נפט ■ "מדובר על משאב קיים, לא על ניסיונות ותגליות למחצה"

*** הכתבה בשיתוף רא"מ

האם קרב לו היום שנפט יופק מאדמת הנגב בכמות של למעלה מ-100 מיליון חביות? אם שואלים את אנשי צוות שותפות רא"מ (רותם אנרגיה מחצבים), המתכננת להקים במישור רותם שבנגב זוג מתקנים להפקת נפט וחשמל מפצלי שמן, התשובה לכך חיובית.

שותפות רא"מ, שהגישה לאחרונה תשקיף לבורסה לניירות ערך, מנוהלת על ידי השותף הכללי, חברת Northwood Exploration Israel של משפחת Casella האוסטרלית. "בכוונת השותפות להקים במישור רותם שבנגב זוג מתקנים להפקת נפט מפצלי שמן, בטכנולוגיה מוכחת המיושמת בעולם מזה מספר עשורים", אומר ג'אק סבג, מנכ"ל השותפות ובעל ניסיון עשיר בניהול פרויקטים בתחום האנרגיה.

פצלי שמן (Oil Shale) הם סלעי משקע עשירים בחומר אורגני הידוע גם בשם קרוגן (Kerogen). חומר זה מופיע במצב מוצק רך; בתנאי סביבה רגילים. הסלעים של פצלי שמן מצויים בעומקים שונים בתת הקרקע והחומר האורגני שבהם אינו הופך לזהב השחור, כיוון שפצלי שמן לא עברו תנאי חום ולחץ כמו סלעי מקור של נפט נוזלי.

"בכוונתנו לכרות פצלי שמן בכרייה פתוחה, לגרוס ולהעביר אותם למתקני הפקה תחומים ומבוקרים ולהפיק מהם אנרגיה. בנוסף, נעשיר את פצלי השמן על ידי הוספת פסולת פלסטיק עירונית לשם הגברת התפוקה ושיפור איכות הנפט, תוך מתן פתרון סביבתי לבעיית הטמנת פסולת בלתי מתכלה", מציין סבג.

ג'אק סבג, מנכ"ל שותפות רא"ם / צילום: פוטו רפי
 ג'אק סבג, מנכ"ל שותפות רא"ם / צילום: פוטו רפי

פוטנציאל משמעותי להפקת הנפט האצור בפצלי שמן

חברת נורת'ווד אקספלוריישן ישראל הוקמה בשנת 2011 על ידי בעלת השליטה בה, משפחת Casella, תעשיינים אוסטרליים המתמחים בתחום המחצבים, ושולטים גם בחברת היקבים הגדולה באוסטרליה ומהגדולות בעולם. החברה מחזיקה ב-100% מרישיון רותם מזרח בשטח כולל של למעלה מ-2,900 דונם, הנמצא בסמוך לאזור התעשייה מישור רותם.

בין אנשי הצוות בשותפות נמנים ד"ר יעקב מימרן, אחראי רגולציה ודירקטור בשותפות, לשעבר הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ובעל למעלה מ-45 שנות ניסיון בביצוע סקרים גיאולוגיים; משה פרג'ון, מומחה לנפט, לשעבר מנכ"ל בז"ן ובעל ותק של יותר מ-40 שנות ניסיון בתעשיית הדלקים ומסחר בינלאומי בנפט ובמוצריו; ארנון וולפרט, מומחה להפקת אנרגיה מפצלי שמן, לשעבר מנכ"ל וממתכנני תחנת הכוח הראשונה בישראל להפקת קיטור וחשמל מהפצלים (במישור רותם); רו"ח ועו"ד רפי דיין, סמנכ"ל הכספים של השותפות ובעל ניסיון רב ומגוון בתעשיית האנרגיה; ורעיה זלוטניקוב, גיאולוגית סביבתית בשותפות, בעלת ניסיון בניהול פרוייקטים גיאו-סביבתיים.

"תעשיית פצלי השמן לא הומצאה על ידינו. מדובר באותו מקור עיקרי לנפט שכולנו מכירים בעולם", אומר סבג. "בארה"ב, לדוגמה, עשו מהפכה שלמה באופן צריכת הנפט במדינה. מתוך 19 מיליון חביות נפט שהמדינה צורכת מדי יום, 10 מיליון חביות נפט הן תוצר מקומי, מתוכן כ-4 מיליון חביות מפצלי שמן.

"יתרה מכך, ברחבי העולם קיים פוטנציאל משמעותי להפקת הנפט האצור בפצלי שמן, ונעשה בהם שימוש נרחב במדינות כמו אסטוניה, ברזיל וסין. ישראל לא שונה משאר העולם ולכן אם היא עשירה בפצלי שמן אין סיבה שלא להפיק מהם אנרגיה".

- איזו כמות נפט ניתן להפיק מפצלי שמן בשטח הרישיון שלכם?

"על פי דוח גיאולוגי שהוכן על ידי ד"ר צבי מינסטר, גיאולוג, מומחה חיצוני ובלתי תלוי בתחום פצלי שמן (אשר נכלל בטיוטת תשקיף של השותפות שפורסמה - יג.), עתודות הפצלים בשטח הרישיון נאמדות בכ-245 מיליון טון מהם ניתן להפיק כ-135 מיליון חביות נפט. המטרה שלנו היא להקים תעשייה חדשה בישראל להפקת אנרגיה מפצלי שמן ואף להגדיל את התפוקות על ידי העשרת הפצלים בתוספת של פסולת פלסטיק עירונית ממוינת, כאמור, תוך שימוש בטכנולוגיות מוכחות שיעמדו בכל הדרישות הסביבתיות".

- מה קשורה פסולת הפלסטיק לפצלי שמן?

"כידוע, מוצרי פלסטיק רבים הם תוצרים של תעשיית הנפט. פסולת פלסטיק עירונית בלתי מתכלה (דוגמת שקיות ועוד) מהווה בעיה סביבתית בשל הצורך בהטמנתה. במתקנים אותם בכוונתנו להקים, יועשרו פצלי שמן בפסולת פלסטיק בלתי מתכלה להגברת תפוקת הנפט תוך חשיבה ירוקה. בדיוק לשם כך חתם השותף הכללי של השותפות על מזכר הבנות עם חברת Veridis (ויאוליה - Veolia) להספקת פסולת עירונית ממוינת למתקן".

זאת ועוד, פצלי שמן מאתר מישור רותם מכילים גופרית המופיעה בעיקר בתרכובות הקרויות תיאופנים, חומר המשמש תעשיות שונות כמו תעשיית האלקטרוניקה, הקוסמטיקה, הפארמצבטיקה ועוד. שותפות רא"מ בוחנת במסגרת פעילות המו"פ שלה כיצד ניתן לנצל את הערך הכלכלי של אותם תיאופינים. בשותפות מסבירים כי הדבר יאפשר את גיוון מקורות ההכנסה על ידי שיווק מוצר נוסף.

לדברי רפי דיין, סמנכ"ל הכספים של השותפות, "רא"מ מתכוונת לגייס סכום ראשוני של 25 מיליון שקל על ידי הנפקה בבורסה, לצורך קידום תוכנית העבודה של השותפות. עלות הקמת זוג המתקנים מוערכת בכ-209 מיליון דולר. עיקר המימון להקמת המתקנים צפוי להתבצע באמצעות סוכנויות לעידוד ייצוא (Export Credit Agencies). השותף הכללי בשותפות כבר חתם על מזכר הבנות ראשוני עם חברת תשתיות הפועלת בתחום האנרגיה, הכולל בחינת אפשרות למימון הקמת המתקנים".

- מהי הכדאיות הכלכלית של המתקן?

"אנו מעריכים שתבוצע כרייה שנתית של כ-1.8 מיליון טון פצלי שמן, אשר יועשרו בכ-200 אלף טון פסולת פלסטיק עירונית. סך ההפקה במתקנים יעמוד להערכתנו על כ-1.6-1.8 מיליון חביות נפט בשנה למשך עשרות שנים. במקביל, המתקן יפיק חשמל בהספק של כ-30 מגה ואט לשימוש עצמי ולמכירה ללקוחות חיצוניים. תוצרים נלווים של התהליך, כגון אפר ובהמשך תרכובות פטרוכימיות, צפויים לשפר את היתרונות הכלכליים והסביבתיים של הפרויקט. כמו כן, להפקת נפט מפצלי שמן קיים יתרון אסטרטגי לאומי חשוב בגיוון מקורות האנרגיה".

סבג מוסיף כי השיטה שנבחרה לצורך הפקת אנרגיה היא השיטה הפועלת מחוץ לאתר (ex-situ), הכוללת כרייה פתוחה במכרה, העברת הפצלים למתקנים תחומים ומבוקרים ועיבוד הפצלים בתוספת פסולת פלסטיק לשם הפקת אנרגיה. בניגוד לשיטות אחרות, שיטה זו פועלת ללא סידוק הידראולי (חילוץ של נפט כלוא ע"י קידוחים ולחץ הידראולי), ללא חימום הקרקע וללא קידוחי הפקה. המתקנים אותם מתכוונת השותפות להקים יפעלו בטכנולוגיית SHC) Solid Heat Carrier) המוכחת ומיושמת מזה עשרות שנים בעולם.

"אפשר להגיע למישור רותם וממש לגעת בפצלים"

"טכנולוגיית SHC מאופיינת ביעילות אנרגטית גבוהה וניצול מירבי של מרבץ פצלי שמן. חלקו הארי של אפר הפצלים (תוצר לוואי של התהליך - י.ג.), ישמש לשיקום המכרה ממנו יכרו פצלי שמן", מסביר סבג.

"חשוב להדגיש", הוא אומר, "שפצלי שמן הם משאב קיים ומוכח. לא מדובר בניסיונות אקספלורציה ותגליות למחצה. מישור רותם הוא אזור מוכר שנחקר במשך עשרות שנים ואפשר להגיע אליו וממש לגעת בפצלים. יתרון נוסף הוא המיקום האופטימלי של המשאב. שטח הרישיון של השותפות ממוקם באזור בלתי מאוכלס ויעודי לכרייה. עומק שכבות פצלי השמן רדוד, קרוב לפני הקרקע, ומאפשר כרייה פתוחה".

"זאת ועוד, בשטח הרישיון שכבות פצלי השמן מצויות מעל שכבות פוספטים הנכרות באיזור, כך שכרייתם המשותפת של שני המחצבים צפויה לייצר סינרגיה תפעולית ולהקטין באופן משמעותי את ההשפעה הסביבתית", מסכם סבג.