תוכן שיווקי

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

צפו: כיצד מנהלים השקעות לבעלי הון של מעל מיליון דולר?

מי שמחזיקים בהון נזיל של מעל מיליון דולר, מעוניינים לשמר אותו ולוודא שישיא עבורם תשואה מיטבית • ניתן לעשות זאת באמצעות פיזור השקעות גיאוגרפי ודלת פתוחה לבנקאי השקעות מתמחים ומנהלי קרנות מובילים ברחבי העולם

הכתבה בשיתוף פרופאונד בית השקעות

בעלי תא משפחתי, המחזיקים בחשבונות של מעל מיליון דולר, נחשבים בישראל "עתירי הון". הללו על פי רוב מעוניינים ב-Capital Preservation, כלומר שימור ההון המשפחתי וקבלת תשואה מעבר למה שניתן לקבל היום בבנקים, תוך הימנעות מהרפתקאות מסוכנות. כך אומר שי אנגל, שותף מייסד ומנהל השקעות ראשי ב-PROFOUND בית ההשקעות.

המשקיעים הללו מטבע הדברים יחפשו אפיקים פחות ספקולטיביים, בהשוואה למשקיע שנמצא בתחילת הדרך. ההבדל המהותי הוא אופי ניהול התיק: "למשקיע שכזה חשוב שחלק מהנכסים יצאו לגמרי מישראל, לשווייץ או ארה"ב, למשל", מסביר אנגל. פיזור בינלאומי שכזה מושג בזכות היכולת של המשקיע עתיר ההון לעבוד מול בנקאי השקעות זרים.

לדברי עודד שטרנברג, מנכ"ל ומייסד שותף ב-PROFOUND: "בפני לקוח עתיר הון פתוחה הדלת אל מנהלים מתמחים ומנהלי קרנות בוטיק מובילים בארץ ובעולם, להבדיל ממי שמשקיע בסכומים נמוכים יותר ואין לו יכולת להגיע לאותם מקומות. לנו כבית השקעות זה מאפשר פיזור גאוגרפי, ופיזור נכסים אצל מנהלים מתמחים, והשגת תנאים מסחריים הרבה יותר טובים עבור הלקוח, בגלל היקף ההשקעה".

אנגל מוסיף כי בדרך זו "נכסים המושקעים בכלכלה אחת לא תלויים בכלכלה אחרת, וכאשר הכסף מושקע בחו"ל נוצרת גם התמחות בשווקים שונים". לדברי אנשי PROFOUND, בית ההשקעות רואה את התמונה הכללית ואילו בית ההשקעות הזר עימו עובדים רואה את התמונה המקומית במדינה שלו. "כשאנו אלה שנותנים הוראות לבית ההשקעות הזר כיצד לפזר את הנכסים", מסביר אנגל.

לסיום מדגיש שטרנברג את הפן האישי שחשוב ללקוחות עתירי הון: "פגשת את הלקוח, למדת את הצרכים שלו, פתחת לו חשבון, החתמת אותו על הסכם, כעת אתה זה שנותן לו שירות ונמצא איתו בקשר שוטף", או במילים אחרות הלקוח ירצה להרגיש שאתה איתו לאורך כל הדרך.

פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ ו/או הצעה ו/או הזמנה לבצע השקעה כלשהי ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.