פרשנויות לכתבה: בר רפאלי בג'ינס

הפרסומת שכנעה אותי שטוב להיות צעיר לנצח, אבל לא שכנעה אותי שכדאי לקנות מכנסי ג'ינס דווקא בפוקס. לדעתי, כדי למשוך לקוחות לפוקס ולא למתחרים רצוי היה להראות איך הגינס המיוחד שלהם יושב על הטוסיק של בר.

עינת היקרה, חושתתני שאת מחזיקה את כולנו בגדר פתיים שלא מכירים את המותג. פוקס, הינה רשת לא טובה, מוכרת סמרטוטים באיכות גרועה ביוקר. זה לא עניין של לא להגרר אחרי אופנוה בת חלוף - אין להם עיצוב אפילו בסיסי - ה"קולקציות" משעממות- וה"בגדים" נראים פשוט רע. על איכות אין מה להכביר במילים - כולם מכירים. basic is beautiful? בהחלט...על כן יש את זארה, מנגו ו-h&m. את יודעת מה - אפילו תמנון המקומית. לקוחים אותכם בהליכה בכל הפרמטרים. הכתבה שלך היא די עלבון לאינטליגנציה שלי כלקוחה. שום טור יחצני שקוף ושום בר רפאלי לא יכסו על המוצר הנחות שאתם מוכרים. בבגדי ילדים המצב עוד יותר גרוע....אז את הכסף שלי אתם ממש לא תראו. נ.ב. - אין להאשים את הייצור הסיני במצב. וזה גם הגיוני - הרי גם מותגי עילית עולמיים תופרים שם. אז למה אצלם האיכות טובה ואצילנו......:( להלן ההסבר: הסינים תופרים בהתאם לספקס הנשלחים ע"י החברה המזמינה. והפרמטרים הישראלים מאוד שונים מאלה של חברות זרות. יעני מתחמנים גם כאן - אבי כל חטאת זהו האופי הלאומי שלנו, לקמבן ולעגל פינות.

לאחר שראיתי מספר רב של פעמים את בר שרה בפרסומת שאלתי את בנות ביתי את מה היא מנסה לפרסם? קרם פנים אנטי אייגינג? אתר מתחרה ליוטוב? אף אחת לא ידעה.. גברת פורטוגלי, אולי באמת הצלחתם לקבל כמה אגודלים בברנג'ה אבל הפרסומת לא אמורה גם לפרסם איזה מותג? ואם כבר מדברים על המותג, מי קהל היעד של פוקס? בלונדיניות צפונבוניות שטובות בביצוע חניה כפולה בכיכר המדינה? ממש לא נראה לי... אם היית עושה מחקר שוק ומגלה קצת מקוריות היית שוכרת דוגמנית אתיופית יפיפיה שגם שרתה בצבא ולא בלונדה עם מראה אירופאי שמבלה את רוב זמנה בניו יורק. קהל היעד לפרסומת הזו למוצרים הנחותים של פוקס הן הקונות ב"האנגר" והן היו מעדיפות דוגמנית שחורת שיער, שרה בעיברית ואפילו .....(תחזיקו חזזזזק) שיר מזרחי רחמנה ליצלן ! (ודרך אגב, המוצרים ב"האנגר" עולים שליש וטובים פי כמה ממוצרי פוקס).

אני קצת משועשעת מהשילוב של טייק אחד נטורל כפי שאופנתי היום (כמו בפירסומת של סלקום, אם אני לא טועה, של סיפורי אהבה) ומהתקריב של בר רפאלי. מה שמיוחד בטייק הטבעי שמדובר באדם הכי רגיל, הכי אנונימי, הכי אוטנטי וזה הדבר שאמור לדבר ולמשוך תשומת לב. בר רפאלי היא בדיוק ההיפך מההגדרה הזו, והתוצאה דומה לתליית פלקט של דוגמנית הבית (ואני בכוונה לא מזכירה את נועם המקסים, מכיוון שלפרסומת הזו הוא מיותר ולא הופך אותה לאוטנטית). מה שטוב פה לרשת בפרסום הזה, הוא דווקא שאין תצוגת מוצרים, וכך הנערות (ואולי גם הנערים) הצעירות לנצח ,בגיל 12, רצות לקנות לפי המיקום-המותג ולא לפי האופנה. כי בסופו של דבר, מי לא רוצה להיות בר? אני שמחה לראות ציטוט של ליאונרדו דה וינצ'י, למרות שקהל היעד היה מצפה לציטוט מאת ליאונרדו דה קפריו...

אז עם שני ה"פרזנטורים" שלנו, ב"קמפיין גרנדיוזי", וב"לוקיישנים אטרקטיביים", העברנו ב"טייק" אחד את מסר ה"קז'ואל בייסיק" ועשינו זאת עם "קליפ בפורמט הליפסינק" מבלי להראות את כל ה"קולקציה".... אני בטוח שאם הייתי מבין את מה שכתבתי ( הרי זה בדיוק מה שכתוב ) אין לי ספק שהייתי גם מתרגש ונפעם מהכתבה המרתקת. אז אנא, רם ברמן ידידי הצעיר לנצח משכבר הימים, תרגם לי בטובך את הכתוב כדי שגם ל"טוסיק" שלי שנמצא גבוה מעל למותניים יכנסו קצת רשמים מהטוסיק של בר רפאלי, שנמצא בדיוק מתחתם.

לראות את הנמשים על הפנים של בר כדי שכל הנערות הצעירות והילדות שיש להן כרטיסי מועדון אצל כל מיני קוסמטיקאיות לא תחשובנה שהיא באמת בובת פורצלן.

אני מעתיקה את הפרשנות שכתבתי תחת הפרשנות של יוסי כי השם לא מבטא את לב רעיונותיי, עמכם הסליחה: היי אורנה, אענה לך אישית אך זו דעתי על קשת של כתיבה בדסק. אני בדסק 3 חודשים. ב3 חודשים אילו עבר הדסק כמה טלטלות ובאחרונה היית שותפה. אני מרגישה מזה זמן וזו הרגשתי הפרטית כי מתרחשות כמה תופעות לא נעימות שצריך לדבר עליהן ואולי כל אחד צריך לקבל החלטה אישית כמו שעשדו חיים אטקין, גדי גילאון, גבי בן עמי ואולי עוד אחרים שאינני זוכרת. 1. אני ציפיתי לרמת שיח גבוהה בנושאים כלכליים עם היבט חברתי ואף השתדלתי להקשיב לכל מי שהיה בר סמכא בתחומו. בהדרגה הדסק נהיה במה לשיח חברתי בסגנון שיחות סלון. אך הוא מוגבל עקב אי הכרות מספקת של הכותבים זה את זה, אי דיוק בסיסי בהצגת נתונים שהם המסד לכל ויכוח, יותר מדי דעות אישיות לא מנומקות לא במחקרים או ניסיון כלשהו. שיח שמתאים לשיחות בבית קפה בין חברים ואת זה אני עושה מספיק בלי הצורך בדסק. 2. ירידה לרמת נמוכה של הערות ססקסיטיות בעיקר על נשים שאינה צריכה להיות בדסק כזה. עם בדיחות אין לי בעיה אבל לא אמירות שלא אזכיר אותן שוב כי הרושם מצא לנכון בעצמו להורידן. 3. רמת דיאלוגים אישית שאין בה תרומה לכלל ואם עושים השוואות מחיר והשוואות של טעם אישי בבחירות בין חברות ביגוד, קוסמטיקה יש לזה מקום רק בהתכתבות אישית או בבלוג פרטי כפי שעושים חלק מהאנשים בדסק. לא מעניין אותי לקרוא על שלל אופנת זארה או h&m בתכתובות הפומביות שאני מראש מכבדת את הכותב וקוראת את שלפני .4. כניסה לנושאים שלפי עניות דעתי אין מקומם כאן כמו; אם פניה של בר מנומשות או פורצלניות...ממש נושא לדסק כלכלי..וזו הדוגמא שלך. כול עוד ויקי דיברה ברמת העקרון על הפער בין יחצנ"ות לאיכות המוצר זה היה בסדר ואם ראית עניתי גם לה בקצרה שכל מילה בסלע וזהו. מכאן ועד להפוך את בר וישבנה לעניין בדסק שלנו - הרגשתי מובכת. זה לא הדסק אליו נכנסתי לפני 3 חודשים. לא יוצאות לי מהראש מילותיו של טוקבקיסט שקרא את הקרבות על הנדל"ן באחד הימים בדסק ואמר: אתם חברי הדסק מתהדרים בתארים שונים בנהול חברות. המנהל שלי לא היה לו זמן בכלל לקרוא שטויות כאלה ובטח לא להגיב...אתם לא מנהלים שום דבר...המילים הנוקבות הללו באוזניי. תקראי את השרשורים הענקיים על בר מה נתרמת מעבר לפרשנות הראשונה של ויקי שנראה שנכתבה גם בהומור מסוים? מה למדת? מה יש לאחרים ללמוד שם? 5. נימות אישיות לעג וזלזול אישי בעעיקר החג זה הופנה מהגיאולוג שבדסק...נושא שאני מנסה לא להגרר אליו ודובר כבר רבות בנזק שרמת השיח האישית על האדם עצמו גורמת. ענינו של גבי היה כזה. אנחנו אנשים זרים גם אם אנחנו כותבים לא מעט. איש לא באמת מכיר את חברו, בניגוד לשיחות סלון עם חברים ולפעמים אנשים יוצאים נפגעים. אמש קבלתי תגובות בדסק כמו נראה אותה עד שהחמאס יפיל טיל על הבית שלה...מבלי לדעת שהבית שלי ספג פגיעת טיל במלחמת המפרץ, כשאני בעלי, הורי וארבעת ילדיי בבית, לא ברחנו מר"ג...אז זו רמה? כנ"ל הערה אישית היא רוצה שיירקו על פניה ותאמר שזה גשם- אולי אני בת למשפחה שכולה וכבר ירקו על פנינו כי הקורבן היה לשווא? אין מקום לרמה שהדסק הגיע אליו. אין צורך בהתבטאויות כאלה. לי נהיה ברור כי מקומי מפסיק להיות בדסק ברמתו הנוכחית על בר רפאלי וישבנה, על החזה של ענבל תוכלו לכתוב בלעדי.על אנחנו צודקים 100% אסור לאמר אחרת לא צריך כותבים בדסק צריך אומרי הן בלבד. על 100% קריסה של מאות אלפי משפחות מבועת הנדל"ן לא צריך עוד אנשים שחושבים אחרת. היופי בדסק הוא בפלורליזם שלו ולא בסתימת פיות ובתגובות בוטות ומעליבות איש לרעה. ברור לכול כי הדסק צריך להראות תנועה של משתמשים כדי לגבות כסף לפרסומות שבו אז הם יושבים וצוחקים וזורקים שני נושאים שהדסק מגיב אליו ברפלקס פבלוביאני קבוע; נדל"ן וסקס לגווניו (ענבל, בר..) ועכשיו הנפט וגבעות עולם...מיד שרשורי ענק...אז הם מבחינתי בסדר רק אנחנו צריכים להבדיל בין הדברים.

היי אביבה, עונה לך בנפרד, כי השירשור טיפה מעייף. קודם כל את צודקת בכל מילת ביקורת שהעברת. אבל צריך לזכור כמה עובדות, שגם הועלו בכנס התקשורת ביולי, אם את וכרת: 1. מקצועיות: אחרי שעייפתי משיחת הסלון על נדל"ן ואקטואליה, התחלתי להגיב יותר בנושאים 'מקצועים' שמעניינים אותי. וראי איזה פלא - החשיפה /קריאה שלהם שווה לאפס. לא של הפרשנויות שלי בלבד, אלא של הכתבות. ראי את הדוגמא הכמעט אחרונה - לשמחה סיגן היתה כתבה מאלפת על שינוי פני התקשורת (אינטרנט יורד לדפוס). אני כתבתי שם משהו די נחמד לדעתי - המנון התקשורת החדש - וזכיתי לדירוג מטורף מהדסקאים. אבל - החשיפה היתה מועטה - רק כ-163 קוראים וזה אחרי שדחפתי את זה במרץ. וכפי שאת יודעת, כשאנו דוחפים את הפרשנויות שלנו - קודם כל נדחפת הכתבה. וזה עוד מקרה טוב. היו כמה דברים אחרים שפרשנתי ואני מניחה שהייתי בין הבודדים שהתייחסו/קראו את כתבה בכלל. אז זה מראה על משהו. 2. מטרת הדסק זה טראפיק ונראות. כי הקונספט עובד כך, שהפרשנויות שלנו מקדמות את העיתונאים. מצד אחד, נושאים לא מקצועים (שוב נדל"ן ואקטואליה) בהם כככככווווללםם "מומחים" מטבע הדברים זוכים לתהודה הכי גדולה. אך זהו נצחון פירוס, כי כותבים איכותיים מאבדים עניין אחרי זמן קצר, ואילו דסק צריך לחיות על שרון עידנים מתחלפים, שעוד לא אמרו את מילתם בנושא. אכן צריך לפרוץ את מעגל הקסמים הזה. 3. אין כל כך הרבה חברים בדסק. למרות שיש להם מלא אייקונים לא מזוהים רשומים. רוב האנשים האלה לא נראים כפעילים ואין לי מושג אם הם קוראים אותנו בכלל. אם תנפי את המשתתפים הפעילים, תגיעי לכמה עשרות במקרה הטוב. לא כולל עיתונאי גלובס כמובן. 4. אני מניחה שהתשובה לתהיותייך תהיה רק בהתפתחות הפורמט כפי שדובר בכנס. אנשים, כולל אותי, אמרו במפורש שיש צורך במידור ההשתתפות לפי נושאים. זאת אומרת קהילות. הפלטפורמה עוד לא הושלמה. ליתר דיוק היא הועלתה לאויר במצב של בוסר. נראה איך הדברים יתקדמו הלאה. 5. דסק חייב טראפיק וחייב תכנים מעניינים ומשתתפים פעילים חכמים. זהו אתגר שהגדרותיו סותרות את עצמן. כי למשל מה שצהוב מושך הכי הרבה (להלן הטוסיק של בר), גם בעיתון כלכלי. קחי בחשבון, בישראל, בגלל גודלה, אין מקום להפרדה כה ברורה בין סוגי העיתונות כמו בחו"ל - פיננשל טיימס ווול סטריט ג'ורנל לעומת עיתונות רגילה (עם מוספים כלכליים). גלובס הגביר אקטואליה וצהוב בגלל שהוא רוצה יותר קוראים, במיוחד לאון-ליין זאת אומרת שיש עיתון כלכלי בהגדרה עם רכילות. ארץ שלנו קטנה מידי להתמקצעות של חו"ל וכל התקשורת עכשיו במצב של מלחמת השרדות. אם את רואה את הדברים כך, את תופסת את אי ההפרדה בין ה"זאנרים" באופן יותר סלחני. לפחות אני מתיחסת לזה כך. אני מניחה שניתן לפתור את הפלונטרים במחשבה יצירתית. נראה מה יעשו "אבות" הפורמט בגלובס. לעזוב תמיד ניתן וזה הכי קל. אני אחכה עוד קצת ונראה. מכל מקום, אם שמת לב, את נדל"ן עזבתי ובאקטואליה קיצצתי.

משיר של שנות ה 70 (ussr) שבתירגום החופשי ---לא לעזוב את הקומסומול ולהיות צעיר לנצח.ועם מדובר על פרסומות למה לא לשיר --forever fox .