במדינה שבה עיתונות חופשית מקודשת בסעיף בחוקה, ועיתונים מודדים הצלחה בפרסי פוליצר ולא רק ברווחיות, החששות מקריסת עיתונים מהולים גם בחששות לגבי השלכת הבעיות הכספיות על האיכות העיתונאית.
העיתונאות בארה"ב בלחץ אדיר, אמר ארתור סלצברגר, יו"ר "ניו יורק טיימס". קשה לממן דיווח איכותי, על שלטון מקומי או על עיראק. העתיד נראה קודר.
הנזק שכבר נגרם למשאבי מערכות החדשות מוצג בדו"ח "מצוינות בעיתונאות" של מכון המחקר Pew: בסוף 2009, היומונים בארה"ב יעסיקו 20%-25% פחות עיתונאים לעומת 2001; העיתונאים בחו"ל סבלו קיצוצים חדים עוד יותר, ולמחצית ממדינות ארה"ב אין יותר עיתונים שמסקרים את הקונגרס האמריקני.
המכון מצא ש"אף שכמה מערכות מקוונות מציעות עיתונות סולידית בתחומי נישה של עניין", אתרים כאלו, בתוספת בלוגים, "רחוקים מלפצות על הירידה בסיקור החדשותי של המערכות המסורתיות". המשאבים המוגבלים של רוב גופי החדשות המקוונות "יכולים להתחסל ע"י תביעה משפטית אחת", צוין.
לא כולם נבהלים. לפי סקר, רק 43% מהאמריקנים חושבים שאובדן המקומון שלהם יפגע רבות בחיי הקהילה; 42% מעריכים שלא יתגעגעו למקומון שלהם אם ייסגר, אף שעיתונים נותרו מקור החדשות השני בגודלו אחרי הטלוויזיה - לפני הרדיו והאינטרנט.
אך קיצוץ בעלויות המערכת, הכרחי כשיש ירידה בהכנסות, מרחיק עוד קוראים. "ערכי הליבה העיתונאיים צריכים להתקיים כדי שהמוצר יתפקד", מזהירה היועצת אנתיאה סטרטיגוס. אחרים אומרים שזה בר ביצוע, אם ארגוני חדשות ינצלו היטב את משאביהם המוגבלים. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
