יום לאחר הפרסומים כי עלות הקמת הממשלה החדשה נאמדת ב-4-7 מיליארד שקל, אומר היום (ה') ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, כי "העלות הנלוות להקמת קואליציה היא זניחה". עם הגשת המלצות צוות 100 הימים שמינה נתניהו, הוא הוסיף כי "יש מחיר כלכלי לממשלה יציבה וגדולה. אבל המחיר של אי הקמת ממשלה יציבה וחזקה הוא כל כך גדול ואסוני".
נתניהו התייחס למשבר הכלכלי ואמר כי "אנו בתוך משבר עמוק מאוד. ייקח לנו זמן מה לסובב את המגמה, אבל חייבים מייד בהיפוך המגמה כדי לצמצם את אובדן מקומות עבודה ולהבטיח את העתיד הכלכלי של המדינה. כל החוסן הלאומי תלוי בחוסננו הכלכלי".
רה"מ המיועד אמר כי על מנת "לבלום את הנפילה הכלכלית", הקים את צוות 100 הימים. בין המלצות הצוות - שבראשו עומד ח"כ יובל שטייניץ ועם חבריו נמנים גם פרופ' עוזי ארד, אסתי אפלבאום-פולני, רון דרמר, איזי תפוחי, גלעד ארדן ועו"ד דוד שימרון - גם פתרונות למחנק האשראי.
הצוות מציע כי התערבות הממשלה תונחה על-ידי כמה עקרונות, ובהם הסדרי פריסת חוב מרצון בין הלווים למלווים כמסלול העיקרי לפתרון בעיית האשראי; נקיטת פתרון כולל לשוק האשראי בכלל והימנעות מטיפול פרטני בחברות מסוימות או באג"חים מסוימים; הימנעות מהוצאת כספים תקציביים במטרה להתגבר על מצוקת האשראי, והעדפת פתרונות של ערבויות לאשראי; הימנעות מהתערבות ביחסי לווה-מלווה; התערבות הממשלה לא תביא לביטולם של סיכויי רווח מחד, ושל סיכוני הפסד מאידך; וכן גביית עמלות עבור הערבויות.
חלופת ערבויות
בפני הצוות הועלו מספר חלופות לטיפול בבעיית מיחזור החוב וכשל השוק בסוגיית אג"ח הקונצרניות. הצוות ממליץ, כפי שממליץ גם יו"ר רשות ני"ע זוהר גושן, על חלופת הערבויות, לפיה הממשלה תציע ערבויות בשיעור 75%-80% להענקת אשראי לצורך רכישת אג"ח קונצרני חדש על-ידי המשקיעים המוסדיים, או לצורך מתן אשראי בנקאי חדש ללווים. זאת, במגמה לאפשר מיחזור מקצת החובות. הממשלה תגבה על ערבויות אלו עמלה בשיעור שייקבע. בנוסף, ייקבעו קריטריונים להבחנה בין השקעות בארץ לחו"ל, במטרה לעודד האשראי לחברות שליבת העסקים שלהן בישראל.
הצוות ממליץ כי הערבויות יוענקו באמצעות כתיבת אופציות PUT על האג"חים ע"י הממשלה, כדי לאפשר לגופים המוסדיים לחזור ולרכוש אג"ח תוך גידור הסיכון שלהן. מדובר באופציות למספר שנים על סלים קיימים. האופציות יוצעו לשוק במכרז. קביעת גובה הרצפה תעשה ע"י הממשלה, והפרמיה תיקבע במכרז ההנפקה.
במתווה הערבויות יישארו שולי סיכון משמעותיים לגופים מעניקי האשראי, שייאלצו אותם להמשיך ולשקול בכובד ראש את הסיכונים שבהשקעותיהם מול סיכויי הרווח, ובאמצעות העמלה יינתן תמריץ למניעת השימוש בערבות במקרים שאינה נדרשת. ההנחה היא שהערבות על 75%-80% מהקרן תפצה כנגד אי הוודאות הדרמטית המאיימת על הקרן עצמה ותיצור תמריץ מספיק למיחזור החוב, ואף לאשראי להשקעות חדשות, במקרים שיש להם היתכנות כלכלית סבירה בימים כתיקונם. הפתרון אינו מיועד לחברות שמצבת החובות שלהם גדולה ממצבת הנכסים.
פריסת חובות
בפני הצוות הוצגו שתי חלופות נוספות: חקיקה שתפרוס באופן אוטומטי את חובות האג"ח למספר שנים נוספות ממועד פירעונם ובתמורה, מוצע שהריבית שתשולם בתקופה זו תהיה גבוהה באחוז או שניים מעל הריבית המקורית באותה איגרת חוב; אפשרות שנייה שנבחנה היא חלופת הרצפה, במסגרתה הממשלה תודיע כי היא מחויבת לקנות את האג"חים בתוך 3-4 שנים, במחיר הבורסה שלהם בסוף המסחר ביום הקודם להודעה, בניכוי 10%-20%. מחיר נומינאלי זה יישמר במהלך 4 השנים.
בדו"ח הסופי כותב הצוות כי הוא אינו נלהב מהרעיון של קרנות מינוף בהשתתפות הממשלה, מכיוון שקרנות אלו מכבידות על תקציב המדינה, וכן בשל העובדה שהשותפות העסקית שבין הממשלה לבין הגורמים העסקיים אינה רצויה. באשר לבנקים מומלץ כי תישקל ערבות מדינה חלקית לגיוס הון נוסף לבנקים במטרה לאפשר להם להגדיל את נפח האשראי, ולהקל על מצוקת האשראי הנגרמת ע"י השיתוק הזמני בשוק החוץ בנקאי.
צמצום מספר עובדים זרים
לנוכח התחזית כי ב-2009 צפוי קיפאון או נסיגה בתוצר המשק הישראלי, והסקטור העסקי צפוי להתכווץ בכ-0.6%, ממליץ הצוות לנקוט מדיניות של עזרה ראשונה למקומות עבודה בקשיים בפריפריה, עוד לפני העברת התקציב. בין היתר, מומלץ על צמצום משמעותי של מספר העובדים הזרים בישראל ועל הרחבת תוכנית ויסקונסין בפריסה ארצית. ייבחן רעיון של תרומת יום עבודה ע"י העובדים, ותרומה מקבילה בשיעור שייקבע ע"י הממשלה והמעסיקים, לצורך סיוע למפעלים במצוקה ו/או עזרה לעובדים של מפעלים בקשיים.
הצוות ממליץ להפריד בין הרפורמה לגבי מעמדן של קרקעות המינהל ביישובים עירוניים, לבין הטיפול בשאר קרקעות המנהל כולל בסקטור החקלאי במטרה לאפשר רפורמה מזורזת. הצוות ממליץ על חקיקה שתגדיר מחדש את מעמדן של קרקעות המינהל העירוניות, ותאפשר מכרזים ומכירה של קרקעות לגורמים פרטיים לצורך פיתוח התעשייה, המסחר, המלונאות, ובנייה למגורים, תוך ניתוק מוחלט של הקשר בין המינהל לאזרח מרגע רכישת הקרקע.
לפי התכנון, בשלב הראשון תצא אל הפועל הרפורמה בוועדות התכנון והבנייה בכל ועדה מקומית בת למעלה מ-100 אלף תושבים. יישובים קטנים יוכלו להתאגד לוועדות מרחביות, באישור שר הפנים, בהיקף 100 אלף תושבים לפחות ולהיכנס לרפורמה גם כן.
באשר לרפורמה במינהל, מוצע לחייב את ממ"י בחוק למכור קרקעות עירוניות ולחדול ממעורבות תכנונית ואחרת בכל מקום בו שווקה קרקע על-ידו. מאחר שהמינהל זכאי כיום ליהנות, בנוסף לתמורה המתקבלת על-ידו מתמורה נוספת מחוכרי הקרקע ומפתחיה, מוצע, כי בגין קרקעות ששווקו ע"י המינהל יוגדלו היטלי ההשבחה באחוז שייקבע, כדי לפצות את קופת המדינה בגין הפסד זה.
הצוות ממליץ כי שיטת קרקעות מהוונות ב-91% יהפכו לקרקעות בבעלות פרטית, באופן אוטומטי וללא תמורה נוספת; ביחס לקרקע לא מהוונת- ייערך היוון, וההפרש יתוסף לדמי החכירה השנתיים, תוך מתן הנחה למי שיהוון היוון מהיר; באשר לקרקעות בתהליך - תיערך שומה לפי המצב התכנוני הנוכחי של הקרקע בתוספת 75% מהפוטנציאל התכנוני שלה. עבור מי שייפוטרו עם יישום הרפורמה, ייערך הסדר פרישה. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
