בתחילת החודש פרסמה רשות התקשורת הבריטית אופקום את מסמך המדיניות שלה בנושא רשת התקשורת החדשה של בריטניה. המסמך, בן 91 עמודים, נועד לפזר את הערפל סביב הנושא החשוב של רשתות תקשורת חדשות (NGN) ולהבטיח לחברת בריטיש טלקום (BT) ודאות בהשקעה שהיא מתכננת, ביותר ממיליארד ליש"ט בשלב הראשון.
הרגולטור הבריטי פותח את המסמך בהכרה בזכותה של החברה להרוויח מהשקעתה, ומעניק לה חופש מקסימלי על-ידי זה שהוא מבטיח לנסות לא להתערב במחירים שתקבע למכירת השירותים החדשים שיסופקו, כל עוד תובטח תחרות יעילה.
לאורך המסמך ניכרת, באופן שאינו משתמע לשני פנים, הכרת החשיבות שרואה אופקום בהשקעות הכבדות שהולכות להתבצע, בעיקר בשעת משבר כה קשה. המשרד מביע נכונות לסייע היכן שרק אפשר, כדי לעזור לחברה לממש את ההשקעה שלה במהירות האפשרית.
אין צורך להסביר את החשיבות של השקעות גדולות בתשתיות תקשורת בתקופה הזאת. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, הכריז על תוכנית השקעות בהיקף של 7.5 מיליארד דולר בהרחבת הגישה לאינטרנט בארה"ב, ושתי המדינות הללו הן לא היחידות.
יש דוגמאות רבות אחרות ליוזמות של ממשלות לקידום ההשקעות בתשתיות תקשורת בתקופה זו, שכיוון שאלה מבינות שבזמן משבר כמו הנוכחי, נכון להשקיע דווקא בתחומי ה- ICT(תקשורת ו-IT) על-פני השקעות בתשתיות פיזיות - כמו גשרים או כבישים.
יודעים הכי טוב
אצלנו בישראל הרי יודעים טוב יותר מכל העולם, ולכן לא מתקיים בכלל דיון בשאלת ההשקעות ברשתות תקשורת חדשות. משרד התקשורת מגלה אטימות לגבי השאלה מה באמת עושה בזק, שהחלה לאחרונה בקמפיין השיווקי של רשת ה-NGN שלה.
האם הרגולטור צריך לגלות מעורבות בהשקעות של חברות התשתיות HOT ובזק, או שהוא צריך להניח להן לבצע את ההשקעה בלי להתערב? לשאלה הזו תשובה ברורה. בישראל הזמן נוקף, ולנכבדים מרחוב יפו 21 בירושלים, לא חשובה כנראה איכות הרשת שמוקמת בימים אלה בבזק, ולא חשוב להם מה עושים או לא עושים ב-HOT.
בכיר במשרד התקשורת אומר: "החלטנו שבשלב הזה אנחנו לא מתערבים בתוכניות ה-NGN של בזק. שאלת המעורבות שלנו נמצאת על סדר היום של הנהלת המשרד ואנו שוקלים כיצד לעשות זאת. מעבר לעדכון קצר של בזק על תוכניותיה אנחנו לא באמת מכירים אותן ואין לנו דעה. אנחנו סומכים עליה שהיא יודעת יותר טוב מאיתנו מה זה NGN ולא בטוח שיש לנו סמכות להתערב לה בתוכניות".
דבריו של הבכיר נשמעים אולי סבירים, אם אכן ניתן היה להיות סמוכים ובטוחים שהרשת שבזק מקימה תיתן את הקצבים המהירים בפריסה אוניברסלית, כפי שהיא מבטיחה. אין בכך כדי לומר ההיפך. בזק מבצעת השקעה מבורכת, אבל נדמה שבהשקעה שלה חסרים הרבה פרטים שהיא לא מנדבת מידע לגביהם. כך למשל, בזק מסרבת לחשוף את היקף ההשקעה שלה בפרויקט. מה יש לבזק להסתיר? היא לא חייבת מבחינה חוקית, אבל נדמה שבזק מסתתרת מאחורי אי החשיפה, כי בעלי המניות שלה הסכימו לתוכנית שהיא רב-שלבית וכל שלב נוסף מחייב אישור נוסף. מה שאולי מסביר שאין בכוונתם להחזיק בחברה לזמן ארוך.
דגש על המילה "עד"
בזק, למשל, מצהירה שתספק "עד 50 מגה" לבית הלקוח ב-FTTC - סיב עד השכונה ומשם עד לבית הלקוח בחוטי נחושת. כדאי לשים לב למילה "עד".
בירור מעמיק יותר מעלה, שבזק לא מבטיחה מראש שהיא תספק שירותים של 50 מגה ביט (VDSL) בכל מקום. הרשת נבנית כך שהיא תוכל להתאים למהירות הזו, אבל לא בטוח שכל ארונות התקשורת החדשים שאליהם מתחברים המודמים בבית הלקוח (MSAG) יהיו מצוידים כבר בהתחלה בכרטיסים תומכים.
האם צריך 50 מגה ללקוח ומה אפשר להציע בו שלא ניתן יהיה להציע על חצי מהמהירות - זו שאלה שצריכה להיבחן.
ייתכן שבזק צודקת. אבל השאלה הזו צריכה לעלות לדיון ובזק מסרבת לומר מה אחוז הלקוחות שיוכלו לקבל 10, 20 או 50 מגה. כך, היא משאירה לעצמה את המרווח הראוי כדי שלא תצטרך להתחייב מראש וזו הסיבה להכרזה "עד 50 מגה".
השירות המשמעותי ביותר המסתמן ברשת החדשה הוא טלוויזיה אינטרנטית (IPTV), ולא בטוח שהוא יכול לפעול על מהירויות של 20 מגה בצורה יעילה, כולל HD. וגם אם כן, לא בטוח שבטווח של 5 שנים מהיום זה יספיק. אם כך, האם בזק צריכה לתכנן ולהציג תוכניות לקראת הסיב עד הבית? לא בטוח שבהרכב בעלי המניות כרגע זה אפשרי. אבל האם משרד התקשורת צריך לתבוע זאת ממנה? נדמה שהתשובה ברורה. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
