מנכ"ל, פיטפטת? החברה שלך תשלם

רשות ניירות ערך מגבירה את הסנקציות המוטלות על חברות שראשיהן מתבטאים בנושאים הקשורים אליהן שלא במסגרת הצינורות המקובלים. הרשות תטיל קנסות על חברות שבעלי שליטה ונושאי משרה בהן חשפו בתקשורת פרטים אודות החברה, שלא באמצעות תשקיף או דיווח למערכת הדיווח של הרשות.

הקנסות יוטלו במקרים פשוטים בהם העבירה ברורה, וינועו בין 15 ל-120 אלף שקל על כל מקרה של הפרת החוק. גובה הקנס שיוטל תלוי בהון העצמי של החברה. על הטלת הקנס וגובהו תחליט ועדה בראשות יו"ר הרשות, פרופ' זוהר גושן, ושני נציגים נוספים מהרשות.

בנוסף לכך, באחרונה נשקלת ברשות האפשרות להטיל קנסות אישיים על נושאי משרה שיחשפו פרטים על החברות שלא באמצעים המקובלים.

הטלת העונשים האישיים מקבלת משנה תוקף גם לאור תיקון 10 לחוק החברות, המרחיב את היריעה ומציע כי בהגדרה "דירקטור" ו"נושא משרה" ייכללו גם מי שמכוון את עסקי החברה, גם אם אינו ממלא בה תפקיד רשמי.

חברה אשר עליה או על נושא משרה או בעל שליטה שלה יוטל קנס, תצטרך לדווח על כך לציבור המשקיעים.

אפשרות הטלת הקנסות האישיים עלתה לסדר היום על רקע השקפת חברי סגל הרשות, לפיה התבטאות נושא משרה בקשר לענייני החברה, שווייה ומניותיה, כמוה כהתבטאות החברה. כך גם לגבי התבטאויות הנעשות בסמוך לפרסום תשקיף, אשר ייחשבו כהצעה לציבור שלא באמצעות תשקיף, אם נעשו מרגע הגשת תשקיף מדף או במהלך 30 הימים האחרונים של ה"רוד שואו". במידה שהחברה תוכיח כי היא כבר התבטאה בעבר באופן דומה ופרסמה זאת במגנ"א (אתר ההודעות של רשות ניירות ערך), לא תיחשב ההתבטאות כהצעה לציבור שלא באמצעות תשקיף.

תופעה מטרידה

ברשות ניירות ערך מציינים, כי החלת הסנקציות החדשות נבעה מכך שנושא התבטאויות הבכירים בחברות הציבוריות הפך לתופעה מטרידה. "באחרונה נתקלנו במקרים שנושאי משרה חשפו פרטים לפני ובסמוך לפרסום הצעה לציבור של מניות החברה, ומבדיקה אמפירית שערכנו ראינו כי נרשמו תנודות חריגות במניה בעקבות כך", הוסיף הגורם.

בין הפרטים שנחשפו ושמטרידים את הרשות נמצאים פרטים מדו"חות כספיים של החברה שטרם פורסמו, פרטים אודות הכנסות של החברה מפעילות מסוימת, גילוי על משא ומתן שהחברה מנהלת, שווי המניה ועוד.

אחד המקרים המוכרים במיוחד הוא התבטאויותיו של הבעלים של אפריקה ישראל, לב לבייב. בתחילת 2007 אמר לבייב, כי הוא מאמין שאפריקה תכפיל את שווייה עד סוף השנה, וההצהרה תדלקה עליות חדות במחיר המניה. אגב, התחזית לא ממש התממשה ומניית החברה עלתה באותה השנה בפחות מ-10%.

לפני כחצי שנה עוררה התבטאות נוספת של לבייב סערה. בכנס יהלומנים הוא אמר כי מניית אפריקה היא כיום המציאה הטובה ביותר בשוק. הפעם, הרשות כבר החליטה להפעיל סנקציות נגד אפריקה, ואסרה עליה לבצע הנפקות לציבור למשך חודשיים, למעט למוסדיים.

לבייב אינו היחיד. ישנם נושאי משרה ובעלי עניין נוספים (בעיקר מנכ"לים ובעלי שליטה), שהתבטאו בעבר בכל הקשור לשווי החברה ולתחזיות על פעילותה, והעלו את חמתה של הרשות. לעיתים היא הסתפקה באזהרה ובדרישה לפרסם הבהרות, ולעיתים הטילה סנקציות שעיקרן דחיית הנפקות.

עונש יעיל?

כעת, כאמור, בכוונת הרשות להרחיב את הענישה ולהטיל גם קנסות, אבל בשוק ההון לא כל-כך נבהלים מהקו התקיף. גורמים בשוק מציינים כי המהלך של הרשות אינו יעיל במישור ההרתעה. הסיבה לכך היא שייתכן שהחברות הציבוריות יעדיפו "לקנות" את התבטאותן בעיתונות, ככל שזו תשרת אותם. בשוק מציינים בציניות, כי התועלת המרכזית של הסנקציות היא במקור ההכנסות החדש של הרשות (הקנסות).

לעומת זאת, איגוד החברות הציבוריות, בראשותו של גד סואן, תומך בהטלת הקנסות. "אנחנו תומכים בכך בהנחה שהטלת הקנס תהיה במקום הליך פלילי", אמר סואן ל"גלובס". לדבריו, "אנחנו גם תומכים בקביעת קריטריונים להפחתת הקנסות".

אז האם הקנס מהווה הרתעה מספיק חריפה? סביר להניח שהטלת קנס אישי על המנהל הפטפטן תהיה אפקטיבית יותר, אולם ייתכן שגם קנס על החברה ישיג את המטרה. בשוק כרגע סקפטיים, אולם רק הזמן יאמר האם קנס בגובה של 100 אלף שקל יגרום למנהלי החברות לחשוב פעמיים לפני שהם פותחים את הפה.