בואו נעבוד ביחד

קשה להאמין, אבל בקומת הגג בדרך מנחם בגין 55 בלב תל אביב, בין עשן האגזוזים לצפירות, מסתתרת חממה. לא כזו שמוצאים בה גידולים חקלאיים, אלא כזו של יזמים חברתיים. רשת The Hub העולמית מזמינה את כל מי שמעוניין בכך להגיע לכאן וליצור עתיד מוצלח יותר. "הפירוש המילולי של Hub זה מרכז הצומת", מסביר אלי הילמן, "מפתח מנהיגות" בן 34, שהקים את הסניף הישראלי יחד עם דני גיל, פסיכולוג ארגוני בן 39. "לדוגמה, החלק האחורי של המחשב, שאליו מתחברים כל הכבלים".

"זו מרכזייה", מוסיף גיל. "הרי העולם בנוי מרשתות; אם נשקיע מאמץ נגלה שגם אנחנו מכירים מישהו שמכיר מישהו, ולא נהיה רחוקים יותר משלושה שלבים, כמו בפייסבוק. בכל חברה יש אנשים שמקשרים בין כולם; הם, לצורך העניין, ה'האבים' - בלעדיהם החברה האנושית לא תוכל להתקיים. אז ההאב הוא מקום שמחבר יזמים ורעיונות, על-פי אותו עיקרון".

דווקא עכשיו, מיתון, זה הזמן למיזמים חדשים?

גיל: "כן. בגלל המשבר ובגלל כל המוחות היצירתיים שנפלטים היום לשוק. דווקא בעידן של משברים כלכליים וחברתיים, אנחנו זקוקים לחשיבה חדשנית. הרי לא נוכל לפתור את הבעיות של היום באמצעות הכלים שיצרו את הבעיה".

הילמן: "עובדי היי-טק לשעבר, שהיו להם חלומות אבל לא מצאו את הזמן, מוזמנים לבוא להגשים אותם".

כולם מוזמנים

רשת האב העולמית נולדה לפני כעשור באקדמיה ליזמות בפינלנד, שדוגלת בזניחת הכלים הלימודיים המוכרים, ובכך שהסטודנטים שלה יקימו חברה במקביל ללימודים. סטודנטים אחדים הרימו את הכפפה, והגו את רעיון החממה ליזמים חברתיים, שמתכנסים בחלל אחד, המאפשר יצירת שיתופי פעולה, וכאשר הגיעו ללונדון, הם לקחו חלק בהקמת הסניף הראשון השוכן בעיר. מאז הופצה הבשורה, ורק בשנה האחרונה הוקמו כארבעים סניפים ברחבי העולם. בין המיזמים, שכבר הספיקו לצמוח בחסות הרשת, יש חברת אופנה שמייצרת נעליים משאריות בדים של צבאות בעולם, חברת שטיחים המציעה להחליף רק חלקים שהתבלו, וארגון שיוזם דרכים פרקטיות להפחתת רעב בהודו.

"חלמנו על מרחב עבודה משותף שיאפשר לכל אחד מאיתנו לעסוק בשלו, אבל יאפשר גם הפריה הדדית", מספר גיל, שפרט אליו ואל הילמן, שותפים בהקמה גם חבריהם יהודה גרנס ואסף ורדי. "סיפרתי לחבורה שיש לי חברים בלונדון שהקימו דבר דומה. ארבעתנו נדלקנו ואמרנו, 'נוסעים ללונדון'. הגענו לחלל תעשייתי, עם חלונות גדולים ועם הרבה חבר'ה שעובדים בשקט. כמה מהם ישבו בספרייה, אחרים בחדר ישיבות, וראינו מגוון תרבותי שעובד יחד, אנשים מכמה יבשות, שעוסקים במיזמים שנפרשים על-פני כמה יבשות. כשחזרנו לארץ חשבנו איך נתאים את המודל לתרבות הישראלית".

בין היזמים שכבר התחברו לסניף המקומי ניתן למצוא יזמית של גגות סולאריים, ואת חברי קהילת "בשותף", המעודדים יצירת רשת חברתית שאינה וירטואלית. בשבת האחרונה, למשל, הם התכנסו לערב שירה עברית על הגג.

דווקא מישראל תצא הבשורה? יש פה הרבה תחנות רוח להילחם בהן.

גיל: "החוויה של להילחם בתחנות רוח היא הכרחית בדרכו של היזם - צריך מוכנות לכך שאתה לוקח סיכון, שאתה נאיבי והולך נגד המוסכמות. מי שמפחד מהשלב הזה לא יכול להיות יזם. אנחנו נותנים תנאים להפוך את התחושה של להילחם בתחנות רוח לקלה יותר".

כולם יכולים לבוא?

גיל: "אין תהליך סינון. הדברים שמתנקזים לפה הם הדברים שצריכים להתנקז לפה. אנחנו מאמינים בתהליכים טבעיים, ונמאס לנו מתהליכי הסינון המוסדיים. מי שלא מתחבר לערכים של המקום - בעצמו לא ירצה להיות פה. הניסיון מראה שנהיינו מגנט לאנשים מדהימים עם רעיונות מדהימים".

הילמן: "אני חושב שגם יזם שהרעיון שלו לא בהכרח חברתי, ישב פה קצת ויקרה משהו טוב. הוא יראה שאפשר לחשוב קצת יותר סביבה וקהילה".

30 שקלים לשעה, 2,000 לחודש

על ייחודו של המקום ניתן ללמוד גם מהדוגמה הבאה: אם ברוב הארגונים שבהם יש מקלחות, הן מיועדות לעובדים שחזרו מאימון בחדר הכושר הצמוד, הרי שכאן המקלחת מיועדת לרוכבי אופניים. כן, סביר היה להניח שהיזמים שיבואו לפה יהיו מודעים סביבתית.

במקלחת הזאת מסתתר ההבדל בין מודלים המציעים חלל עבודה המושכר לכל דורש ובין חלל העבודה שמציע האב. "ההאב מתאים למי שיש לו חלום להקים משהו חברתי, קהילתי או סביבתי באיזשהו אופן", אומר הילמן.

"ישנו עיקרון מהותי שמבדיל אותנו", מוסיף גיל. "הרי כשמדברים בדרך כלל על טובת הסביבה אז חושבים מיד על מלכ"רים או על עמותות. אנחנו מזמינים אנשים שמתכננים ארגונים שהם כן למטרות רווח, אבל המודל העסקי שלהם תורם לחברה ולסביבה. יש הרבה ארגונים שמזיקים לחברה, אבל הם תורמים חלק מהרווחים שלהם ובכך ממרקים את המצפון. אנחנו לא מאמינים בזה".

התשלום בהאב נעשה על-פי שעה. עבור עשר שעות חודשיות התשלום עומד על 300 שקלים. מחיר כניסה ללא הגבלה במשך חודש ימים עומד על 2,000 שקלים. ריבוי החללים, מקווים המייסדים, יוביל לכך שהמקום יפעל כמה שיותר שעות ביממה, ויכלול מגוון פעילויות, ואולי גם ליווי של מנטורים וייעוץ עסקי.

"אנחנו מחפשים משקיעים שיבינו את החזון, שיזהו את ההון החברתי ואת יכולת ההשפעה, ושירצו להקים עוד מרכזים", מסכם גיל. "הקמנו את המקום ממימון עצמי ומתוך אמונה שיגיעו משקיעים שייתנו גיבוי כלכלי לרוץ קדימה".**