אחת הבעיות הקשות של יזמים - ומן הצד האחר של אנג'לים - היא שהמניות שלהם הן על הנייר. תיאורטיות בלבד. יעברו עוד שנים רבות עד שיהפכו למניות נזילות, כאלה ששוות כסף. ג'ונו, שהשלימה אתמול באמצעות חברת Wagonmark Limited הבריטית, את רכישת השליטה בדנבאר טכנולוגיות שנסחרת בתל אביב תמורת 15 מיליון שקל, מתכוונת להציע לשוק ההון הישראלי מודל חדש שינסה לפתור את בעיה זו.
מודל האקזיט הקטן
דנבאר אישרה באסיפת בעלי מניות באחרונה את שינוי שמה לג'ונו קפיטל (Juneau Capital), ואת מינויו של עופר לוי, מי שהיה בעבר מנכ"ל וואלה ויו"ר בלוקבאסטר ישראל, לתפקיד המנכ"ל שלה. המודל הוא כזה: ג'ונו תקנה חלקים מהאחזקות של יזמים, אנג'לים או כל מי שמחזיק אחוזים משמעותיים בחברות סטארט-אפ, ובתמורה תיתן מניות בחברה. לראשונה בתעשייה המקומית, יזמים ואנג'לים יוכלו להמיר הסכמי אופציות במניות נזילות בעלות ערך כספי מיידי, שכן ג'ונו היא ציבורית.
"ניצור בשלב הראשון pool של כ-20 חברות סטארט-אפ", אומר לוי בראיון בלעדי ל"גלובס", "חברות מעולות שהיזמים או המשקיעים הראשונים רוצים להנזיל חלק מההשקעה שלהם. הם יוכלו לראות פרי לעמלם, עוד לפני האקזיט המיוחל בחברה ובנוסף, להקטין את הסיכון שלהם".
דנבאר טכנולוגיות, ששווי השוק שלה הוא כ-13 מיליון דולר, מנהלת 26 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-1993 והשקיעה בשורה ארוכה של חברות טכנולוגיה כמו זנד, סלטיק, גנואה, וולטייר ואחרות ואף בשתי קרנות הון סיכון: וולדן וקורסס - שתי קרנות שלאחרונה הפסיקו את עבודתן.
הפורטפוליו של החברה שנרכש כעת כולל 11 חברות בהיקף כולל של 21 מיליון שקל. ההשקעות של דנבאר בהיי-טק נוהלו מאז שנת 2000 ועד השנה הנוכחית בידי קרן ההון סיכון SFK (שרם פודים קלנר). כחלק מהעסקה היא פוצתה ב-400 אלף שקל. לדנבאר טכנולוגיות יש גם אחזקות בחברת הלוויין yes ולוי אומר כי "מאחר שזה לא מתאים למודל, אני מאמין שבמשך הזמן נפרד ממנה".
"פיזור הוא המפתח"
מכל מקום, ג'ונו, שרכשה 74.1% מהמניות בדנבאר, קיבלה את הפורטפוליו של חברת ההשקעות וכעת יוצאת לחפש עוד יזמים או משקיעים שרוצים למכור חלקים מאחזקות שלהם. לוי ואיתו אודי זיידמן, איש עסקים ישראלי לשעבר המתגורר באנגליה, לקחו את המושכות ואליהם הצטרפו כדירקטורים אילן קליק, חבר בוועדה המייעצת של אינפוג'ין, ומלכה ינאי, יועצת לניהול אסטרטגי ודירקטורית בנטפים.
"התחלנו לרוץ עם הרעיון", מספר לוי, "אך היה ברור שיש צורך בחברה ציבורית, כדי שנוכל לתגמל את המוכרים. ג'ונו קפיטל לא תהיה רק בישראל אלא נפנה גם לאירופה, סין וארה"ב. דיברנו עם גורמים רבים, בהם קרנות ההון סיכון, וקיבלנו משוב חיובי".
*למה שקרנות ההון סיכון יתמכו בפיזור האחזקות בחברות?
לוי: "כי אנחנו לא רוצים לקנות את כל האחזקות של היזמים. למשל, אנחנו מכוונים לרכישת 2%-3% מתוך אחזקות של 20% של אחזקות בחברה. גם בקרנות יודעים שכשיזמים פוגשים כסף לפני האקזיט זה תורם לכולם והם רגועים יותר.
"הרי גם שהחברה שווה מעט, נניח מיליון דולר, הרי ש-20% ממיליון דולר הם 200 אלף דולר. זה סכום הגון".
*תגבילו מימוש מניות ג'ונו?
"להוציא את המגבלות הרגולטוריות של הבורסה לניירות ערך, אנחנו לא נציב מגבלות נוספות. לא נדרוש תקופת הבשלה או שום דבר דומה".
לוי מציין כי לפי הסטטיסטיקות, מתוך 10 סטארט-אפים יהיה רק אחד שיצליח. "רוב היזמים יוצאים להתנסות, שככל הנראה תיגמר בכישלון. הפתרון הוא לאפשר ליזמים אקזיט מוקדם. היתרון העצום הוא שהמניות בחברת האחזקות סחירות ונזילות.
*ואיך אתם תעשו כסף?
"המודל שלנו מתבסס על איגוד של 50 חברות. ככל שיש יותר חברות, הסיכון מתחלק טוב יותר - בהנחה שבחרנו את החברות הנכונות שיש להן סיכויי הצלחה".
*הגדרתם תחומים שתתמקדו בהם?
"פיזור היא מילת המפתח עבורנו. נפעל באופן אופורטוניסטי ונחפש הזדמנויות בתחומי פעילות שונים, במדינות שונות בעולם".
לוי מסביר כי החברה מתכננת לבחור חברות שבהן השקיעו הקרנות "הטובות ביותר". ויש לה גם ועדה מייעצת שאמורה לתמוך בקבלת ההחלטות, הכוללת את משה מזרחי, לשעבר מנכ"ל סינרון; רפי גידרון, מיזמים כרומטיס; רביב צולר, לשעבר מנכ"ל נס; וצחי קינן מדויטשה בנק. "כמובן, שנחפש בעיקר חברות שקרובות לשלב האקזיט", אומר לוי. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
