פשרה הולמת לצרכנים

לאור מספרן ההולך וגדל של 'פשרות הקופונים' ניתן לחשוב על פתרון שיבטיח שהפשרה תיתן תמורה הולמת לצרכנים. כל שצריך לעשות הוא לקשור בין שכר הטרחה שמקבל עורך הדין ובין התשלום לקבוצה המיוצגת

התביעה הייצוגית הינה מכשיר אכיפה היכול להביא חברות גדולות לקיים חובותיהן לצרכן הקטן. בבסיסה של התביעה הייצוגית עומד עורך הדין הפרטי, אשר מתוך רצונו לעשות רווח פרטי מגיש שירות חיוני לציבור.

אולם, לאחרונה אנו מתבשרים על מספר גדל והולך של פשרות בתביעות ייצוגיות המכונות בעגה המקצועית 'פשרות קופונים'. פשרות אלה כוללות שני מרכיבים: המרכיב האחד, הטבה בצורת קופון או הנחה ללקוחותיה של החברה הנתבעת. המאפיין החשוב בהטבה זו הוא שהיא אינה כרוכה בתשלום כספי ישיר של הנתבע לציבור לקוחותיו. המרכיב השני, תשלום כספי לתובע המייצג ולעורך הדין. החשש הוא שפשרות אלה אינן מניבות תועלת לאף אחד פרט לתובע המייצג ולעורך הדין.

דוגמאות לפשרות קופונים הן רבות. כך, למשל, בשנה האחרונה הוגשו תביעות בגין הקטנת תכולת תכולתן של אריזות מוצרים מבלי לשנות את האריזות עצמן, כגון אריזות חטיפים, אבקת כביסה ועוד. ברבות מתביעות אלה הושגה פשרה שצורתה דומה: החברה הנתבעת התחייבה להגדיל את תכולת האריזה לתכולה המקורית לתקופה מוגבלת. לאחר מכן תחזור תכולת האריזות לתכולה המוקטנת ששימשה עילה לתביעה. בחלק מהפשרות הגדילו הצדדים לעשות והוסיפו תנאי לפיו הגדלת התכולה לתכולה המקורית תלווה בכיתוב שלפיו ניתנת 'תוספת חינם' ללקוח. הנתבע יוצא נשכר שלוש פעמים: כאשר הקטין את תכולת האריזה, כאשר הגדיל אותה בחזרה תוך הצהרה שהלקוח מקבל 'תוספת חינם', וכאשר יחזור ויקטין את תכולת האריזה. המחיר, יש להדגיש, נשאר קבוע לאורך כל התקופה. ועוד דוגמה: בתביעה שהוגשה כנגד טיב טעם בגין מכירת מוצרי עוף פגומים הוגשה לאישורו של בית המשפט פשרה שלפיה יימסרו קופונים המקנים הנחה של 10 שקלים על רכישה במחלקת הבשר הטרי בחנויות החברה. לאחר קריאת הסכם הפשרה נותרות שאלות רבות ללא מענה - כמה מהקופונים האלה ימומשו, האם יועלה מחיר הבשר בחנויות או יישמר קבוע, האם ניתן יהיה להשתמש בקופונים יחד עם הנחות אח רות, ועוד. דבר אחד ברור - עורכי הדין והתובע המייצג יפוצו בנתח עסיסי בסך כולל של מליון שקל.

ניתן היה לצפות שבתי המשפט יגנו על הצרכנים התובעים מפני פשרות שאינן ראויות. המציאות, כמובן, מוכיחה אחרת. בפשרה בתביעה הייצוגית חוברים התובע המייצג ועורך הדין אל הנתבע, ומנסים לייפות את הפשרה המוגשת לאישור בית המשפט. הסובל העיקרי, הצרכן הקטן, אינו נמצא בפני בית המשפט כדי להביא את דברו. בית המשפט מאשר את הפשרה והמרוויחים היחידים הם עורכי הדין והנתבעים.

במקרה של פשרות הקופונים ניתן לחשוב על פתרון מקורי אשר יבטיח שהפשרה שתושג תיתן תמורה הולמת ופיצוי לצרכנים. כל שצריך לעשות הוא לקשור בין שכר הטרחה שמקבל עורך הדין ובין התשלום לקבוצה המיוצגת. כך, למשל, ניתן לקבוע שהקופונים שיונפקו יהיו ניתנים למכירה ולהעברה, ועורך הדין יזכה לשכרו בקופונים כאלה. אם יש להם ערך, יתכבד עורך הדין וימכור אותם תמורת ערך זה. ואם אין ערך, אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שעורך הדין לא יסכים לפשרה. לחלופין, ניתן לקבוע שעורך הדין יקבל שכרו בכסף, אולם שכר זה יהיה תלוי במימוש ההטבה על ידי הצרכנים. הטבה וקופונים אשר לא ימומשו, לא יזכו את עורך הדין בשכר טרחה. הנה כי כן, הפתרון לבעיית פשרות הקופונים מצוי באותו מקום בדיוק שממנו נולדה התביעה הייצוגית - קשירת קשר הדוק בין התגמול לעורך הדין וההטבה הניתנת לציבור התובעים המיוצגים. מטבע אחד לעורך הדין ולתובעים יבטיח שהקופון שיגזרו שניהם יהיה בעל ערך.

הכותב הוא מרצה למשפטים במרכז הבינתחומי ומומחה לתובענות ייצוגיות