גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זרים אינטימיים

מאדלסון ומירילשווילי, דרך דרהי ונבזלין ועד לבעלים הטרי של ערוץ 10, לן בלווטניק - מפת האחזקות בתקשורת הישראלית מעולם לא הייתה ישראלית פחות. מה מחפשים פה אילי ההון הזרים, איך זה משפיע על הסיקור, ולמה עשירי ישראל מדירים את כיסיהם מהתחום? ניתוח G >

המיליארדר לן בלווטניק, שרכש בראשית החודש את השליטה בערוץ 10 באמצעות חברת RGE (שבה שותפים גם איש העסקים אודי רקנאטי והמפיק אביב גלעדי), הוא לא המשקיע הזר הראשון שמחליט לשים כמה ז'יטונים על כלי תקשורת ישראלי. נכון, יש לו כיסים עמוקים. ה"סאנדיי טיימס" אף הגדיר אותו כאיש העשיר בבריטניה, וסביר שהשקעה בערוץ 10, שהגיעה לאחרונה לאיזון, אך הניבה במשך שנים בעיקר הפסדים, לא ממש תטלטל את איתנותו הפיננסית. ועדיין נשאלת השאלה, מה למשקיעים זרים ולמדיה הישראלית? הרי גם פה יש אנשי עסקים עשירים דיים כדי להתמודד עם הפסדיו של ערוץ תקשורת או עם עיתון שרחוק מלהיות רווחי, בתמורה להילה שמקנה השליטה במדיה. האם הזרים רואים פה משהו שהישראלים מפספסים?

"אין כזה דבר משקיע זר, שנכנס להשקעה בכלי תקשורת ישראלי, שאין לו פה שום אינטרס אחר, כלכלי או פוליטי", מצהיר מי שליווה כמה עסקות כאלה מקרוב. "אם יצוץ אחד כזה, מיד תישאל השאלה: איש קש של מי אתה? מי שלח אותך? אף משקיע זר לא ישקיע פה רק בתקשורת, כי היא לא רווחית. הוא ישקיע במדיה, כי יש לו אינטרסים מסחריים אחרים בישראל והוא רוצה לייצר לעצמו מאזן אימה.

"ההשקעה של בלווטניק, למשל, היא כל-כך מינורית עבורו מבחינה פיננסית, אבל המשקל הסגולי שלה מול רגולטורים או מתחרים עסקיים אחרים בישראל הוא גדול מאוד. שליטה בתכנים היא חלק מתוכנית הפיתוח העסקי של אדם כזה".

אתה יכול להעריך איפה נראה את זה משתלם לו?

"לא את ולא אני יודעים מה התוכנית העסקית שלו ואיפה הוא מתכנן להשקיע בעתיד. כרגע האחזקה המשמעותית שלו היא בכלל תעשיות (חברת אחזקות שאת השליטה בה רכש לפני כשלוש שנים תמורת כ-1.25 מיליארד שקלים). זוכרת את המלחמה שניהלו לפני שנה וחצי עובדי נייר חדרה (חברה בת של כלל תעשיות) מול ההנהלה שביקשה לערוך גל פיטורים? דמייני איך היא הייתה מסוקרת בערוץ 10, אילו בלווטניק כבר היה בעל השליטה בערוץ".

חברת החדשות של ערוץ 10 כבר הוכיחה את עצמה כמי שמתמודדת עם לחצים.

"את צודקת. הם באמת היו משדרים על זה איזה אייטם. נגיד, מקום שביעי במהדורה. דיווח קצר מאיזו הפגנה. הם אפילו לא היו צריכים להתמודד עם שאלות של צנזורה עצמית, כי אם לעובדי החברה היה חומר לתחקיר נגד ההנהלה, הם היו מצנזרים מראש את ערוץ 10, ופונים לכלי תקשורת אחר".

הטייקונים יגידו לך שזו לא אשמתם שמקורות מפעילים צנזורה עצמית, ושהם עצמם לא מפעילים לחצים על מערכת החדשות. ואם עובדים מדווחים על רוח המפקד, אז כנראה שהם ניחנים בדמיון עשיר.

"שטויות. הם יודעים הכול. אם מגיע מידע עסקי או פוליטי למערכת חדשות, עסקה מעניינת שמתגלגלת, פרשת שחיתות שיש עליה צו איסור פרסום, אפילו רכילות או תחקיר מעניין שמתגלגל על אותו טייקון שהוא הבעלים - הם ידעו מזה. ואם הם אנשי עסקים עם חושים טובים, הם גם ידעו איך לנצל את המידע הזה. כל החומות הסיניות שמדברים עליהן בתקשורת הן בולשיט. את באמת מצפה שבני אדם לא יתנהגו כבני אדם, בגלל איזה קוד של מועצת העיתונות? זה לא עובד ככה".

תאר לי איך זה עובד. הרי זה לא העורך שבדסק שירים טלפון לאיש העסקים שמעבר לים.

"נכון, אבל מידע רגיש עובר הלאה. לעורכים הבכירים, למנכ"ל. לכל הפונקציות שיודעות היטב מי שם אותן בתפקיד".

אתה מפתח איתי תיאוריית קונספירציה או מדבר מניסיון?

"הייתי בחדרים שבהם זה קרה. הדברים לא מתנהלים ברמה של הנחתות והורדת פקודות. זה תמיד בא כהמלצה. 'אני מציע שאולי תראיין את... תשקול את האפשרות, אני לא רוצה לקבוע לך'. ואיכשהו, מי שמשבץ את המרואיינים לתוכנית, שוקל ומגיע לאותה מסקנה מפתיעה. אני לא יודע אם לומר שזה מצחיק, כי בתור אזרח שצופה בתוכנית, ומניח שהיא מונחית משיקולים עיתונאיים, זה היה ודאי מאוד מעציב אותי, אבל פעם שיבצתי מרואיינים לתוכנית שלמה לפי האינטרסים של הבעלים, מבלי שכלי התקשורת ידע בכלל שאני בתמונה. ישבתי במשרד של הבעלים שדיבר איתם בטלפון, ויחד תכננו איך זה ייראה".

הבעלים לא ממש מכיר את מה שקורה פה, זה אתה ויועצים אחרים שמנווטים את העניינים בשבילו.

"אני מציע לך לא לכתוב את מה ששאלת אותי עכשיו, כדי לא לצאת ממש תמימה. הם מכירים יותר משנדמה לך. במקרה שתיארתי קודם, היה מדובר במשקיע ישראלי, אבל עם הזרים זה אותו הדבר. הם מכירים את הנפשות הפועלות פה, אולי לא את כל הרשימה לכנסת, אבל ברמה של 15 המקומות הראשונים בליכוד, בוודאי. וכמובן שיש להם גם את הנציגים שלהם בארץ, שהם ישראלים שמעורים היטב במה שקורה פה".

אותם נציגים לא פועלים מטעם עצמם לפעמים? מתוך מחשבה שכך הם מרצים את הבוס?

"הנציגים האלה לא ינקפו אצבע מבלי שהבוס יאמר להם. אין כאן עצמאות מחשבתית. מה שהם אומרים הוא מפי הסוס".

"תחום שפשוט להתפאר בו"

"לא יעזור, אנשי עסקים רואים בתקשורת את הרגולטור הכי חזק שקיים היום", אומר בכיר בתקשורת שעוקב מקרוב אחר העולם העסקי. "אני שומע אותם מדברים. והאמת, מה שהכי מעסיק אותם היום הוא יצחק תשובה. כולם מסתכלים בקנאה על איך שהוא גם עשה כסף מגז, וגם מצליח לשמר אותו למרות הביקורת הציבורית והניסיונות להגביל אותו רגולטורית. וזה עוד מבלי שהוא בעל השליטה באף כלי תקשורת".

תשובה מחזיק ב-20% מקשת באמצעות חברה בבעלות בתו, גל נאור.

"קשת לא מעניינת, אבל האחזקות שלה בחברת החדשות מעניינות. המינוי של עידן וולס, יד ימינו של תשובה, לדירקטוריון של חדשות ערוץ 2 מעניין ושווה מעקב ציבורי. תשובה הוא דוגמה, שאולי תהווה מודל גם למשקיעים הזרים, של מי שעוקף את היעדר השליטה בתקשורת בדרך אחרת. הוא מציע לתקשורת עבודה אצלו, כמו שקרה עם נדב פרי, הפרשן הפוליטי המקושר של ערוץ 10".

את ההסבר האקדמי לגישה הזו, שרואה בהשקעה בתקשורת מנוף לקצירת דיבידנדים בתחומים אחרים, מספק ד"ר רועי דוידזון, שחוקר היבטים כלכליים של התקשורת מטעם החוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה. "ישראל היא מדינה קטנה, כל השקעה בה היא משמעותית, בפרט כשיש לה מאפיינים של מדינה קליינטליסטית (מבוססת על יחסי פטרון-קליינט) מסביר דוידזון. "זה אומר שהמעורבות של בעלי עסקים פה היא מאוד פרסונלית. המערכת הכלכלית והפוליטית פועלת לפי כללים של שמור שלי ואשמור לך. אתה תעזור לי ואני אעזור לך.

"תסתכלי על הדוח שהוציא לפני שנתיים מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שניתח את הבעלויות על כלי התקשורת בישראל. הוא התריע על הסכנות שנובעות מכך שאין רגולציה על הקשרים האלכסוניים שבין כלי התקשורת לעסקים שאינם בתחום התקשורת. המצב לא השתנה מאז".

אז אנחנו מתנהלים כמו מדינת עולם שלישי.

"יותר כמו הרבה מדינות באגן הים התיכון - איטליה, פורטוגל, ספרד, יוון. במקומות האלה, עצם העובדה שהשקעת בתקשורת משדרת מסר מסוים של הכרה והשפעה מאוד ברורה. זה משמעותי, כי אם אתה משקיע זר שמשקיע באיזו נגזרת של תעשייה, לך תסביר מה אתה עושה. עם תקשורת זה הרבה יותר קל. זה ציוני כמו לתרום למפעל בחצור הגלילית, רק שיכתבו עליך הרבה יותר. תראי כמה כתבות רק עסקו בשאלה אם בלווטניק ישקיע את הכסף או ייסוג ברגע האחרון. זה תחום שפשוט להתפאר בו".

כל זה נכון לגבי משקיעים ישראלים עם הון משמעותי. למה משקיעים זרים מגיעים לפה?

"תחושת הבטן שלי היא שבעלי הכיסים העמוקים בקרב הישראלים מעדיפים לשים את הכסף על קבוצות ספורט. זה פחות מסוכן, לפחות במועדונים מסוימים, כי אתה פחות חשוף ללחצים הגדולים באמת".

אתה מתכוון לכך שראש הממשלה לא ירצה לסגור אותך כשאתה הבעלים של קבוצת כדורגל.

"בדיוק. השקעה, נגיד, בהפועל באר שבע (בבעלות בני הזוג אלונה ואלי ברקת), נתפסת כתרומה לקהילה, חיזוק הפריפריה, יש בזה הרבה כבוד ומעט לחץ. לא עושים תחקירים על אנשי עסקים שרוכשים קבוצת כדורגל כמו שעושים על מי שמבקש לקנות ערוץ טלוויזיה. העיסוק במניעיו הרבה יותר מוגבל".

ואנשי עסקים זרים פחות מתרגשים מזה, כי ממילא היכולת להגיע לתחקיר משמעותי אודותיהם בתקשורת הישראלית מוגבלת יחסית.

"גם. יש להם אינטרס להיראות כתומכים בכלכלה הישראלית, ותמיכה בערוץ טלוויזיה או בעיתון שמאיים להיסגר משדרת: אני תומך בישראל פלורליסטית, אני מונע ממאות אנשים לאבד את מקום עבודתם. בקבוצת השווים שלהם, בקאנטרי או בבית הכנסת - יש משמעות לחיזוק הזהות הציונית הזאת".

אפשר לראות בזה תחליף לשירות הצבאי - אמנם לא נלחמתי, אבל הנה אני תורם את חלקי.

"אפשר. כל אחד מייצר עם זה ספין למקומות שנוחים לו".

"לשלם משכורת לעיתונאים"

החוק בישראל, נבהיר, מגביל בעלות של משקיעים זרים בתקשורת האלקטרונית, במטרה לצמצם את השפעתם על דעת הקהל במדינה. בעוד שאדלסון אינו מוגבל להחזיק 100% ב"ישראל היום", בערוצי הטלוויזיה - על 51% ממניות כלי התקשורת להיות בידיו של אזרח ישראלי. זו למשל הסיבה שבלווטניק חולק בשותפות שווה עם רקנאטי ועם גלעדי את אחזקותיו בערוץ 10, אף שברור לכולם מי כאן הגביר האמיתי, שאמור להזרים לערוץ כספים בעת הצורך.

הנטייה הרווחת היא לחלק את המשקיעים בתקשורת לשניים - מבקשי ההשפעה והקרבה האידיאולוגית מול מזהי ההזדמנויות העסקיות. אלא שבחינה מדוקדקת יותר מראה שגם אותם טייקונים, שמושקעים פה מסיבות לכאורה אידיאולוגיות, כמו אדלסון שהקים את ישראל היום, שמאז נושא על כפיו את בנימין נתניהו, אולי מוכנים להפסיד על ההשקעה באותה מדיה, אבל בהחלט מביאים בחשבון את ההשפעה שהיא מייצרת על עסקיהם האחרים בארץ ובחו"ל.

"לא תמיד הטייקונים האלה יודעים לומר מה הם רוצים לעשות עם כלי התקשורת שזה עתה רכשו", אומר עו"ד יוסי עבאדי, שותף אחראי על תחום התקשורת במשרד מיתר ושות', "לפעמים הם פשוט מחזיקים אותו, מתוך הנחה שהוא ישרת אותם ביום סגריר. ישראל היא בעלת פרופיל גלובלי גבוה בהשוואה לגודלה ולמיקום שלה על מפת העולם. הערך המוסף שלה מתבטא גם במישור הכלכלי וגם בהיבט של ההשפעה על הלובי הישראלי והיהודי בחו"ל. תראי, למשל, איך שאדלסון ממנף את המעמד שלו פה בזכות ישראל היום והחיבור עם נתניהו לאינטרסים שלו בארצות הברית".

עבאדי, שייצג את פטריק דרהי במשא ומתן לרכישת הוט, מקפיד להדגיש כי הוא אינו מדבר כאן כנציגו של דרהי. כשהוא נדרש בכל זאת לאפיין את אותם טייקונים, הוא מציין פרט לכיסיהם העמוקים את "הזהות היהודית שמאפשרת לאנשים האלה לראות בישראל יעד קרוב ונגיש, ולא איזו נקודה על המאדים. קל להם יותר להפנים שזו מדינה שאפשר לחבר אותה לעסקים אחרים בחו"ל וזה ייראה טוב. זו לא זימבבווה".

אגב זהות יהודית, מעורבות מפתיעה באקטואליה המקומית מגלה ערוץ מורשת, שהמשקיע העיקרי בו הוא איש העסקים הגיאורגי יצחק מירילשווילי, שמחזיק גם באזרחות ישראלית. יצחק ואביו המיליארדר מיכאיל מירילשווילי, המקורבים לחב"ד, השקיעו בישראל גם בתחומי ההיי-טק (סטארט-אפים כמו פלאריון גלובל), האנרגיה (שותפות בהכשרה אנרגיה - זרוע חיפושי הגז והנפט של עופר נמרודי) והנדל"ן (מתחם טלרד בלוד), אולם ערוץ המורשת הוא לבטח ההשקעה המוכרת ביותר שלהם כאן.

אמנם לא ידוע עד כמה ידו של יצחק מירילשווילי הייתה מעורבת, למשל, בהחלטה לשדר את נאומו המלא של נתניהו מכנס הרצליה בשבוע שעבר, אבל היא משתלבת היטב בקו הימני שמוביל הערוץ לכל אורך לוח השידורים, וודאי לא הזיקה לחתירתו להקים חברת חדשות. שר התקשורת שאמור לאשר את הבקשה הוא... בנימין נתניהו.

"כולם מתרגשים מחברת החדשות שמירילשווילי מבקש להקים", טוען אותו מתווך מראשית הכתבה. "אף אחד לא שם לב לצבא העיתונאים שמגישים אצלו בערוץ ומתפרנסים ממנו בצורה יפה כבר היום. אם מחר ירצו לכתוב עליו באופן ביקורתי באחד מכלי התקשורת שבהם אותם עיתונאים מועסקים במקביל לערוץ מורשת, את חושבת שהם ירשו לעצמם להשתתף בזה? שלא לדבר על זה שחלקם ודאי יזדעק להגן עליו. ומדובר בעיתונאים בעלי מעמד. יש משקל להחלטה שלהם לנקוט עמדה.

"זה צעד מתוחכם, שגם לי בהתחלה לקח זמן לקלוט. בהתחלה לא הבנתי למה הוא מבזבז כסף על כל העיתונאים האלה. היום אני חושב לעצמי, אם הייתי יכול לשלם משכורת לעשרות עיתונאים, את יודעת איך מעמדי בשוק היה מתחזק".

זה כבר הוכיח את עצמו?

"זה דבר שקשה להוכיח. מאזן האימה שמייצרים אנשי העסקים האלה מול מתחריהם אומר שאם אתה תעשה עליי תחקיר, מחר אני אעשה עליך. אני רוצה לראות כמה כלי תקשורת יכתבו על הישיבה של האבא, מיכאיל מירילשווילי, בכלא".

דווקא כתבו בהרבה הזדמנויות. זה ידוע שהוא ישב שמונה שנים בכלא הרוסי בעקבות שרשרת אירועים שקשורה לחטיפת אביו, וסירב לקיצור עונשו בטענה שנעשה לו עוול. בית המשפט לזכויות האדם גם אישר שהמשפט לא היה הוגן.

"צודקת. תמיד מתגלה שנעשה עוול לאנשים שקונים שליטה בתקשורת. גם ללאוניד נבזלין שהורשע בהיעדרו בניסיון לרצח, השקיע בקבוצת הארץ והקים פה את המגזין ליברל נעשה עוול. הוא הרי טען שמדובר במשפט ראווה כי התנגד לשלטונו של פוטין".

למה אתה כזה ציני? ישראל סירבה לבקשתה של רוסיה להסגיר את נבזלין, בנימוק שהראיות נגדו אינן קבילות בישראל, וגם מדינות אחרות הביעו עמדה דומה.

"שאלת למה משקיעים זרים נכנסים לתקשורת פה. אני רק מציין את הרהביליטציה לה זוכה כל מי שמשקיע פה בכלי תקשורת והופך בן רגע לאביר הדמוקרטיה. יחסית לשווי הפיננסי של האישים האלה, הם השיגו את הלגיטימציה הישראלית בזול".

עוד כתבות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל