המיזמים התיירותיים שמנסים לקרב לבבות בישראל

בארץ פועלים למעלה ממאה מיזמים של תיירות חברתית, שמנסים לקרב לבבות ולקדם היכרות עם האחר ועם הסביבה

...

בישראל 2015, שדומה לעתים כי מעולם לא הייתה מפולגת ומסוכסכת יותר, צומחים לצד הקיטוב והעוינות בין קבוצות ומגזרים גם יוזמות רבות של היכרות עם האחר, קירוב לבבות ויזמות חברתית מסוגים שונים. מתברר שבארץ פועלים יותר ממאה עסקים של תיירות חברתית, שפזורים לאורכה ולרוחבה.

בעיירה הדרומית אופקים הקים יצחק קריספיל עמותה של 43 משפחות שמקימה עסקים חברתיים, ובהם גם עסקים תיירותיים. מיזם "עיר האופניים", למשל, מציע טיולי אופניים מודרכים (החל מעשרה משתתפים), כשהמדריך מספר על הנרטיב המקומי של העיר - מצבא וביטחון ועד חינוך וכלכלה - מנקודת ראות אישית, ובכך מקרב אותם למקום ולקהילה עם אופי.

קיראו עוד ב"גלובס"


נושא האופניים התפתח מאוד בעיר. יש המון חוגים, נסלל סינגל חדש עם קק"ל, אושרה הקמת פאמפטרק, ובשבתות מתארחות בעיר קבוצות רוכבים. יש גם מיזם לתיקוני אופניים מקולקלים שמועברים למי שצריך (טל' 054-5370088).

סיור דומה מתקיים בשכונה ד' בבאר שבע, שכונה מורכבת עם קהילה שבחרה לעבור ולגור בה למרות הקשיים, כדי לשפר את איכות החיים בעיר. במהלך הביקור מציגים בפני האורחים מיני מיזמים מקומיים: קולנוע רחוב, שוק וחנות יד שנייה, מספרה קהילתית ועוד. כשרעבים אפשר לסור ליוזמה חברתית אחרת בשכונה, קפה רינגלבלום - קפה-מסעדה שמעסיק נוער בסיכון בתוכנית תעסוקתית חברתית שמכשירה אותם להיות טבחים, ולצד ארוחה טובה אפשר לפגוש את צוות המקום לשמוע על האתגרים ועל הסיפוק שבעבודה (רח' רינגלבלום 86, באר שבע. א'-ה' 23:30-08:30, ו' 14:00-08:00, טל' 08-6491001. כשר וחלבי).

המגזר הערבי נפתח גם הוא לאחרונה למפעלים שכאלה. במסגד האחמדיים בחיפה יש הזדמנות להתוודע לקבוצה לא-מוכרת באסלאם, שמדגישה את הסובלנות ואת קבלת האחר, ולהתרשם מהפילוסופיה הייחודית.

גם ביישוב הערבי ג'סר א-זרקא הוקם לא מזמן גסט האוס ייחודי, Juha's Guesthouse, אכסניית מטיילים שהפכה להצלחה. היזמים, נטע חנין מאביאל ואחמד ג'וחה בן הכפר, יזמו גם סיורים מודרכים על-ידי תושבים, שמספרים על ההיסטוריה, על התרבות ובעיקר על מציאות חייהם. מטיילים בין הסמטאות, המסגד, שביל ישראל וכפר הדייגים, ומסיימים במפגש בבית מקומי עם ארוחה אותנטית.

עניין הארוחות בכלל תפס תאוצה, ובכפר החלו גם לקיים סדנאות בישול בבתים. היוזמות התיירותיות הופכות לחבל הצלה כלכלי לכפר ומוציאות מתושביו יוזמה, יצירתיות והרבה אופטימיות (טל' 052-8824570).

גם המתנחלים פותחים את שעריהם לביקורים. ביישוב תפוח בשומרון יש אירוח ב"אוהל הרועה העברי" (טל' 052-6071688) הכולל מפגש עם רועה צאן ופעילות לכל המשפחה, כולל היכרות עם סיפורי נוער הגבעות - לא אלה הפרובוקטיביים, שבאים לחבל ביחסים/קשרים/אתרים, אלא לנוער איכותי שמאמין ביישוב הארץ אבל במקום בקיבוץ בנגב, הוא עושה זאת בשומרון.

כפר תפוח נחשב בעבר למקום קיצוני למדי, שכן בעבר שכנה במקום ישיבה ברוח משנתו של הרב מאיר כהנא, אבל בעשר השנים האחרונות משקיעים התושבים, בעיקר הצעירים שגדלו במקום, בשינוי תדמית. מספר המשפחות הוכפל, ונוספו רבים מקרב הסטודנטים של אוניברסיטת אריאל הסמוכה. שיעור המשפחות הימניות הקיצוניות פחת באופן משמעותי, אך עדיין יש מתח רב ביחסי השכנות באזור.

אירוח ב"בית אמבוסה" (ברכה באמהרית לחנוכת בית חדש) בגדרה מציע הזדמנות*להיכרות עם קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. המיזם כולל סיור עם מדריכים יוצאי אתיופיה ואירוח ביתי אצל כעשר עולות חדשות. יובי טשומה, אחת היוזמות וכלת פרס ראש הממשלה לעשייה חברתית, מספרת שהמהפך דרמטי. היום הנשים האלה כבר לא נזקקות, יש בהן יותר ביטחון וגאוות עשייה, ילדיהן גאים בהן וחלקם משתתפים באירוח. האורחים לומדים על דפוסי התנהגות בארוחה אתיופית משפחתית (אוכלים רק ביד ימין, אוכלים מאותה צלחת, אין ללקק אצבעות ועוד) וצריכים ליישם את מה שלמדו סביב השולחן. זה משעשע ומפיל מחיצות. מכאן השיחה קולחת ומאפשרת לנשים לספר את סיפוריהן האישיים, חוויותיהן משם ומכאן, ובכך הן מכירות בכוחן ובייחודן (א'-ו', 35 שקלים לאדם, מינימום 15 איש. טל' 077-2115519, 052-6636607).

לכאורה נראים כל אלה כאוסף של דברים לא קשורים, אבל בעצם אפשר לאגד את כולם תחת הכותרת "תיירות חברתית-סביבתית". איקא צ'יפמן, יועץ תיירות שעוסק בשיווק ובפיתוח מוצרים שמלווה את הפרויקט, הוא אחד הדוחפים של התחום בארץ. תיירות כזו, מסביר צ'יפמן, משלבת מרכיבים שמייצגים אוכלוסייה מקומית עם סיפור מעניין מול מבקר, ונוצר מפגש אמיתי בין הצדדים, ששניהם נותנים ומקבלים תמורה בעבור שירות, מוצר או ערך ייחודי. דרך נוספת לעשייה חברתית היא לנתב את התיירים להוציא את כספם (למשל על ארוחת צהריים) במקום שבו צריכים אותו יותר (שכונה במקום קניון, למשל).

עסק חברתי נחשב לכזה כשכל רווחיו חוזרים לחברה ולקהילה, אבל זאת כנראה אוטופיה. בעולם מתייחסים יותר למטרת העסק, ומסתפקים בכך שכמחצית מהרווחים חוזרים לקהילה. כך יכולים היזמים להרוויח מבלי להתנצל, וגם לתרום לקהילה.

ניתן להיכנס לעמוד הפייסבוק "תיירות חברתית" וליצור קשר עם יוזמות רבות מסוגים שונים.