מסך הברזל

מה שמים הישראלים בכספות שלהם? איך זה קשור לכלכלה השחורה? איזו אבטחה אפשר לקבל? ולמה הבנקים נוטשים את התחום? המחסור ורשימות ההמתנה הובילו שלושה שותפים להקים מתחמי כספות ללקוחות הפרטיים. כך נראה הראשון שבהם

אלמלא מזג האוויר ההביל של תחילת ספטמבר בתל אביב, והבלגן מעבודות הרכבת הקלה על דרך מנחם בגין הצמודה, הכניסה למתחם של חברת בריקסטון בבית רובינשטיין יכלה להיות סצנה מסרט הוליוודי; דלת משוריינת שנפתחת רק לאחר תהליך דו שלבי של זיהוי פנים ממוחשב ובדיקת טביעות אצבע. בפנים חדר שקירותיו מחופים עץ אגוז, כורסאות עור לבנות וגם ויסקי משובח שאמור להרגיע את הלקוחות בטרם יפנו לעבור כלוב סורגים ודלת פלדה עבה ולהיכנס אל חדר האוצר עצמו על 2,400 הכספות שבו.

"החדר לא נושק לקיר חיצוני", מוסיף עו"ד דביר אינדיג, מבעליה של בריקסטון, המקימה מתחמי כספות בישראל, שזהו הראשון שבהם. "כך לא יוכלו להגיע לכספות גם אם יקדחו בקיר, כמו שקרה במקרי שוד בעבר. היה מקרה כזה בחולון: האזעקה צפצפה, חשבו שזו תקלה, ועד שהתעוררו - משהו כמו עשרים דקות - השודדים היו בחוץ עם הסחורה".

איזו עוד אבטחה יש?

"המתחם הוא מבטון ומפלדה ושש הפאות של החדר משוריינות. יש גלאי זעזועים, ואבטחה 24/7. זה סטנדרט אחר לגמרי בהשוואה לחדרי כספות בבנקים. גם הפעלנו כאן 'צוות אדום' (מושג מצבאות זרים שמתייחס לצוותים שתפקידם לאתגר יכולות. ה' מ'), שדימה תקיפה של המתחם".

אז עשיתם סימולציות של ניסיונות שוד?

"כן, אנחנו כולנו באים מיחידות קרביות. אני סמג"ד במילואים והשותף שלי סמח"ט".

מה שמים בכספת?

אינדיג, 37, עורך דין בהכשרתו, טיפל בשנים האחרונות בעסקי משפחתו המרוכזים תחת חברת אינדיגרופ וכוללים יזמות, נדל"ן (כמו מרכז הפעמון בירושלים) ועסקי זכיינות (קפה נטו ואורנג' במגזר הדתי).

הרעיון למתחם הכספות עלה בשיחות עם חברים, שהפכו גם לשותפיו במיזם - איתי גזית ואודי יצחקי, שבעבר עבד בלונדון כמאבטח בחדר כספות של חברה פרטית. "הוא התפלא", נזכר אינדיג, "שאין כאן חדרי ביטחון פרטיים. הוא העלה את הרעיון והרמנו את הכפפה".

כאן המקום לציין כי בישראל, הגופים היחידים שהציעו כספות להשכרה הם הבנקים, אך מסיבות שעוד יפורטו בהמשך, הם הולכים ומצמצמים את ההיצע. להערכתו של אינדיג, מכ-90 אלף כספות שהוצעו לציבור בעבר בבנקים, המספר צנח ל-70 אלף. ברובם המכריע של הסניפים אין כספות ללקוחות ומי שמבקש לשכור כספת, בדרך כלל נדרש להמתין זמן לא מבוטל עד שאחת מתפנה.

לאחר בדיקת התחום בארץ, יצרו שלושת השותפים קשר עם Balthorne, חברה בריטית המתמחה בחדרי כספות, והפכו לנציגיה בארץ. הם החלו לחפש חדרים קיימים, והגיעו למסקנה שבמקום להשמיש חדרי כספות נטושים בבנקים, עדיף להקים מקום מהתחלה. הסיבה העיקרית, אומר אינדיג, הייתה דרישות האבטחה.

ההשקעה במתחם הראשון הגיעה למיליון דולרים וחצי, ובעתיד מתוכננים עשרה מתחמים נוספים, בין היתר ברמת גן, בהרצליה פיתוח, בנתניה, בחיפה ובאילת. התעריפים עומדים על 19 שקלים ליום, 1,900 שקלים לשנה, 5,000 לשלוש שנים ו-49 אלף דולר לכל החיים. בבנקים, לשם ההשוואה, נעים המחירים בין 1,000 ל-1,500 שקלים לשנה, תלוי בגודל הכספת.

למה שיבואו אליך ולא אל הבנק?

"הבנקים סוגרים סניפים במסגרת תהליך ההתייעלות שלהם וגם סוגרים חדרי כספות. התוצאה היא שיש רשימת המתנה מאוד ארוכה לקבלת כספת, לפעמים עד שנתיים. ללקוחות נמאס בסוף או שהם לא יכולים לחכות".

אצל הרבה אנשים קיימת תפיסה שגורסת שדברים יקרים שומרים בבנק. איך תתמודדו עם זה?

"בפועל זה בדיוק ההיפך: השמירה על חפצי ערך היא לא דבר טבעי עבור הבנק. מה שטבעי לו זה לתת אשראי, לגבות ריבית. הווקטור של הבנק זה לצמצם את הממד האנושי. את הבנקים לא מעניין לקחת 1,200 שקל לשנה על כספת, כשהם יכולים להגדיל את הרווחיות שלהם מפעולות אחרות. בכלל, הם הולכים לכיוון הדיגיטלי. בעוד 10 שנים בנקאי בשר ודם יהיה דבר נדיר. הפתרון מבחינת הלקוח הוא להפריד את שמירת חפצי הערך מהשירות האחר שהוא מקבל מהבנק.

"בחו"ל יש יותר חדרי אוצר פרטיים מאשר סניפי בנקים. בלונדון לבדה יש 20 מותגים של חדרי כספות פרטיים מכל הסוגים".

מהבדיקות שלכם, מה הלקוחות שמים בכספת?

"דרכונים, למשל. דרכון זה מסמך גניב. אם גנבו לך דרכון, החידוש של זה עולה 1,000 שקל. משפחה ממוצעת עם 4-5 דרכונים, זה כבר הרבה כסף".

דרכון בכספת?

"בלונדון זה מאוד מקובל. דרכון יכול לשמש עבריינים. כל עוד זה לא דרכון ביומטרי, זה מאוד גניב".

ומה עוד?

"יש לנו לקוחות שיש להם המון צ'קים דחויים. עמלה על צ'ק דחוי שמופקד למשמורת בבנק, אפילו אם הוא דחוי ליום אחד, היא 25 שקל. יש לנו לקוח שיש לו 1,000 צ'קים לשנה. לשים אותם בבנק היה עולה לו 25 אלף שקל - עמלה על כל צ'ק. במקום זה הוא לקח אצלי תיבה לשלוש שנים. העובד שלו מגיע פעם בשבוע ואוסף את הצ'קים שמגיע זמן הפירעון שלהם.

"חוץ מזה, יש הרבה דברים סנטימנטליים, דברים שאתה פוחד שיינזקו. אני מכיר מישהו שהתפוצץ לו צינור בבית. הנזק היה רבע מיליון שקל, אבל מעבר לזה, היו לו מסמכים וגיבויים דיגיטליים, שנהרסו. אצלנו יש ספינקלרים שעובדים על גז, בניגוד לאלה של הבנקים, שעובדים על מים. יש מי שמפקידים צוואות, גיבויים דיגיטליים. נכון שאתה יכול לגבות בענן, אבל אם אלה תמונות שאתה לא רוצה שייחשפו?".

לא הזכרת כסף מזומן. לא מטריד אותך שחלק מהכספות שאתה משכיר משמשות לשמירת כסף שהלקוחות לא רוצים שיידעו עליו מן הסתם בגלל שהוא שחור?

"קודם כל, להחזיק כסף מזומן זה חוקי, אלא אם כן אתה לא מדווח. שנית, אני אשאל אותך שאלה הפוכה: נאמר שהשכרתי דירה למישהו, ומישהו החביא בחדר האמבטיה של הדירה חצי מיליון דולר. זה צריך לעניין אותך?".

זה לא דומה. אתה נותן שירות לשמירת דברים שונים, בהם אולי כסף שרוצים להסתיר.

"השירות הזה קיים בבנקים מתקופת המנדט. הוא קיים בעולם לפחות 100-150 שנה, בבנקים ובגופים פרטיים. בסופו של דבר, אם מישהו רוצה להחזיק כסף לא חוקי, הוא יעשה את זה - מתחת לבלטות, מתחת למזרן, מאחורי הקיר. אני רוצה להאמין שרוב הלקוחות שלי שומרי חוק שרוצים לשמור על תכשיטים, דברי אמנות, צ'קים, גיבויים דיגיטליים, ולאו דווקא כסף לא חוקי. זו ההערכה שלי. מבחינתי, שוכרים ממני שטח עם שירותי שמירה וזו חובתו של כל לקוח לשמור על החוק".

כספת בבית? הפורצים בדרך

יתרון משמעותי נוסף של חדרי כספות פרטיים הוא נוחות הגישה. בעוד שבבנקים הגישה היא מוגבלת - למשל, פעמיים בשבוע, שעתיים בכל פעם - מתחמי הכספות פתוחים לכל אורך היום, עד שעת הסגירה בעשר בלילה, והלקוחות יכולים להגיע כמה פעמים שירצו.

מעבר לזה, אומר אינדיג, האבטחה היא לאורך כל שעות היממה, בעוד בבנקים "המאבטחים נעלמו, והם למעשה משמשים לאבטחה רק מסיבות ביטחוניות".

מה שאתה אומר בעצם זה שבבנקים לא שומרים על הכספות. יש את המאבטח בשעות הפעילות של הסניף, וזהו.

"כשאנשים מפקידים בכספת בבנק, יש להם אשליה שזה שמור. הם לא קולטים שהבנק החתים אותם על כך שהוא לא אחראי על החפצים והתכולה, ואם לא דאגת לביטוח, במקרה של פריצה אתה לא מוגן. היו מקרים של שודי כספות, שהלקוחות אפילו לא הגיעו להצהיר על מה שנגנב מהם".

בגלל שזה היה כסף שחור?

"או בגלל זה, או בגלל שהם ידעו שלא יקבלו כלום. אתה כלקוח צריך להוכיח שהיה לך כך וכך בכספת".

גם אתה לא יודע מה הלקוח שלך מכניס לכספת.

"נכון, אבל אני נותן ביטוח מנדטורי של עד 5,000 דולר, כחלק מהעסקה. ומי שרוצה מגדיל את הביטוח, לפי הצורך והרצון".

מי הלקוחות? רובם עשירים?

"לא. הייתי אומר שהם עשירון שביעי ומעלה, אם כי מי שיש לו תכשיט של אלפי שקלים, הוא לא בהכרח אלפיון עליון. לפי מה שאני רואה, אלה אנשים במעמד בינוני, או אנשי עסקים שיש להם צ'קים דחויים".

עורכי הדין והכספות

אחד הסקטורים שאינדיג מכוון אליו, הוא סקטור עורכי הדין שלרוב מחזיקים במשרד מסמכים רגישים, צ'קים ועוד. אינדיג: "אני אומר לעורכי דין שאיתם אני מדבר: 'איך יש לכם האומץ להחזיק בקלסר צ'ק בנקאי שמשודך לחוזה? איך תוכל לעמוד מול הלקוח אם יקרה משהו? להוציא צ'ק בנקאי חדש זה 'סרט' של שנה. יש להערכתי מאות מיליוני שקלים בהמחאות בנקאיות אצל עורכי דין, שמשודכים בנון-שלנטיות לדף בקלסר".

רובם משתמשים בכספת משרדית.

"צריך להבין שכספות ביתיות/משרדיות נפרצות בקלות. לגבי אלה שקצת מהוות אתגר, הפורצים לוקחים את הכספת איתם ולרוב, כדי לעקור אותה, 'קורעים' את הבית או את המשרד.

"יש לי חבר עורך דין שהגיעו אליו פורצים הביתה. הם חיברו את הכספת ששקלה 500 קילו למשאית והתחילו לנסוע. ממש פירקו לו לחתיכות את הרצפה. חבר אחד שלי מתעסק בשעוני יוקרה והייתה לו סחורה במיליון דולר. לקחו את הכספת וגררו אותה על הרצפה. כספת בבית, גם אם הדברים שבתוכה לא שווים הרבה, מזמינה פורצים".

אתה חושב שלפורצים יש מידע מוקדם מה יש בבית?

"אני מכיר עשרות מקרים שבהם הפורצים ידעו שבעלי הבית בחתונה, בחו"ל. רוב הפריצות הן על סמך מידע מודיעיני ומכוון לכך שיש לך כספת בבית. כספת בבית זו אשליה, אשליה מתוקה אמנם, אך כשמתעוררים ממנה זה לא נעים. הבתים שמועדים לפורענות הן דירות קרקע, בתים פרטיים ודירות בקומות האחרונות. פרצו לך פעם לבית? אליי פרצו. זו הרגשה מחוללת. דברים שלך מושחתים, זו חוויה קשה ומשפילה".

בוא נחזור למתחמים. באופן יחסי, המחירים שלכם אינם גבוהים במיוחד בעוד ההשקעות גבוהות למדי - בעיקר בהקמה. איך זה מסתדר עם המודל הכלכלי שלכם?

"אני פותח עסק לשנים רבות. חדרי כספים מטבעם אמורים להיות עסק ארוך טווח. אני בונה פה עסק לנינים שלי, לא עסק שבעוד שנתיים אעשה איתו אקזיט".

ואתה בונה על זה שהבנקים ימשיכו במגמה של חיסול חדרי הכספות.

"סביר להניח. הווקטור הוא כל-כך ברור, עד כדי כך שקראתי שהמפקח יתערב בסניפים שהם סוגרים. לשם זה הולך. אין שום סיבה שבנק יתעסק בשמירת דברי ערך. תחום הבנקאות כלל לא קשור לתחום הסקיוריטי. מה שמעניין את הבנק זה לקבל כסף בזול ולמכור אותו ברווח. בחו"ל הבינו את זה מזמן".