סת' אמר להרים ידיים

המתרגם של הספר הזה בחר לשנות את הכותרת המקורית שלו. במקום כותרת בסגנון "המדרון" ("The Dip"), שקרובה יותר למקור, זכה הספר לכותרת המחורזת "לוותר או להסתער". מגמת החרזנות נמשכת גם בתת-הכותרת, שמכריזה שזה "הספר שילמד אתכם מתי להרים ידיים ומתי לקפוץ למים". האיורים שבגוף הספר הקצרצר הזה מעניקים לו את המגע האחרון של ספר לגיל הרך.

לדעתי, לא לחינם נחה על המתרגמת רוחם של ספרי ילדים דידקטיים. נראה שהספר הזה נועד בעצם להעניק חינוך מחדש למבוגרים; "כמעט כל מה שלימדו אתכם בבית הספר על החיים הוא טעות אחת גדולה, אבל הטעות הכי גדולה היא שאיזון הוא סוד ההצלחה" (עמ' 22).

גודין מציין שתלמיד שקיבל בתעודה פעם אחת את הציון 9 ושלוש פעמים את הציון 8, נחשב לתלמיד טוב, אבל תלמיד שקיבל 10 אחד ושלוש פעמים 4, הוא תלמיד רע. בשוק החופשי המצב הפוך. ספק שירותים צריך להיות טוב מאוד בדבר אחד בלבד. בעולם האמיתי, שמתגמל את הטובים ביותר באופן חסר פרופורציות, השאיפה שלך צריכה להיות "הכי טוב בעולם". כעת נשאלת השאלה כיצד להפוך לכל-כך טוב.

גודין מבחין בין שלושה מסלולים שונים שבהם נמצא אדם או ארגון. המסלול הראשון הוא ה"מבוי הסתום". במסלול זה מתקדמים ומתקדמים עד שנתקעים. ארגון שנמצא במצב כזה צריך להתפרק או לשנות ייעוד, בעוד שאדם שעבודתו היא כזו צריך להתפטר. כלומר, זו סיטואציה שבה עליכם לוותר ולא להסתער.

המסלול השני הוא "המצוק". כאן מתקדמים באופן חד, עד שמגיעים לנקודה שממנה מתדרדרים כלפי מטה. גם כאן צריך לוותר מראש. המסלול השלישי והחשוב ביותר הוא ה"בור". כאן האדם מתקדם, עד שהוא מגיע לבור שממנו קשה להיחלץ. אם ייחלץ מהבור, הוא יטפס למעלה ואולי יזכה להיות "הכי טוב בעולם".

גודין מצווה כאמור להתרחק מהמבוי הסתום ומהמצוק, אבל הוא קובע כי "הבור הוא החבר הכי טוב שלכם". דווקא תחומים שבהם יש סינון קפדני בדמות בור, מאפשרים לבודדים להתבלט. הבור אמנם מקשה על החיים, אבל הוא מקשה גם על החיים של המתחרים שלכם. הבור הוא בעצם מסננת שמנצלת את הנטייה של אנשים לוותר.

גודין קובע כאמור שפוטנציאל ההצלחה עובר דרך הבורות, אבל החיים שם לא קלים. ברגע שנכנסת לבור אתה צריך לחשוק שיניים ולהיות ממוקד במטרה אחת שעליה אסור לך לוותר. גודין ממפה סוגים של בורות וסוגים שונים של ויתורים, ומדרבן אנשים לפעול בהתאם. לעתים התובנות שלו שחוקות להחריד ולעתים הן מעניינות למדי. חבל רק שאופן מסירת המידע, גורם לקורא לחוש שהוא ילד בן ארבע שאמור ללמוד מחדש כיצד לשרוד בעולם המופלא שצמח מתחת לרגליו מאז שעזב את בית הספר.

"לוותר או להסתער", סת' גודין, תרגמה מאנגלית: יעל סלע-שפירו, מטר, 96 עמ'