גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האופציה העויינת - בעלי שליטה רוכשים עוד מניות, ו"מאותתים" ששווי החברה גבוה ממחיר השוק שלה

אם הטרף ממאן לשתף פעולה, לא נותר לכריש אלא לבצע הצעת רכש או לאיים בביצועה, תוך תקווה שהאיום יספיק. השפל במחירי המניות מעודד גם בעלי שליטה קיימים לרכוש מניות מן הציבור כדי להגדיל את החזקתם ול"אותת" לשוק ששווי החברה גבוה מזה המשתקף בשוק

לאחרונה אנו קוראים תדיר בעיתונים בעולם על כוונות לבצע הצעות רכש, לרבות הצעות רכש עויינות. ריח הדם העולה ממחירי המניות הנמוכים מושך את הכרישים המשחרים לטרף. אם הטרף ממאן לשתף פעולה, לא נותר לכריש אלא לבצע הצעת רכש או לאיים בביצועה, תוך תקווה שהאיום יספיק. השפל במחירי המניות מעודד גם בעלי שליטה קיימים לרכוש מניות מן הציבור כדי להגדיל את החזקתם ול"אותת" לשוק ששווי החברה גבוה מזה המשתקף בשוק. מאמר זה ידון בביצוע הצעת רכש למניות חברה ישראלית, אשר רשומות למסחר בישראל או בארצות הברית.

במאמר קודם ("רכישת חברה ציבורית - משימה קשה, אך אפשרית". "גלובס" מיום 12-11 ביוני 2001) נסקרו הדרכים העיקריות לרכישת בעלות מלאה בחברה ציבורית; הצעת רכש, "הסדר" (לפי סעיף 350 לחוק החברות), מיזוג בפיקוח בית-המשפט ומיזוג סטטוטורי. למעט הצעות רכש, מותנות כל הדרכים האחרות בשיתוף פעולה של חברת המטרה.

לעיתים מזומנות, מסרבת חברת המטרה לשתף פעולה עם הרוכש הפוטנציאלי. לעיתים, מסרב בעל השליטה הקיים לוותר עליה. גם במקרים (המעטים יחסית בחברות ישראליות) בהם אין גרעין שליטה משמעותי, מתבצרת לפעמים ההנהלה במקומה הנוח, בו אין עליה פיקוח יעיל. בעבר, קיבלו רוכשים פוטנציאליים בדרך כלל רגליים קרות כשלא זכו לשיתוף פעולה של חברת המטרה, במיוחד בהתחשב בסיכונים העסקיים הרבים הגלומים בביצוע הצעות רכש (שיפורטו להלן). לאחרונה ובהתאם לצו האופנה, מוכנים רוכשים פוטנציאליים לבחון ביצוע הצעת רכש עויינת, במיוחד אם התמורה שיציע הרוכש הינה במזומן, שאז כשלון הצעת הרכש לא ישליך שלילית על שווי הרוכש, להבדיל משווי ההצעה עצמה.

טקטיקה נפוצה שנוקטים רוכשים כדי לשכנע את בעל השליטה הקיים או את הנהלת חברת המטרה לבחור בדרך הנכונה (מנקודת מבט הרוכשים, כמובן), הינה "חיבוק הדוב" (Bear-hug). הרוכש שולח לבעל השליטה או להנהלת החברה מכתב ובו הוא מודיע על רצונו לבצע עסקה ידידותית עימם או להשיג את שיתוף הפעולה שלהם. חיבוק זה מתגלה למעשה כ"חיבוק-דוב", כשהרוכש מאיים בהמשך המכתב שהיעדר שיתוף פעולה, יגרום לרוכש לבצע הצעת רכש עויינת. על-מנת לחזק את רושם המכתב, ניתן לשלחו לקראת סוף השבוע לאחר סגירת המסחר במניות חברת המטרה, ולצרף אליו טיוטה של הצעת הרכש שתפורסם לפני פתיחת המסחר בתחילת השבוע הבא.

סוגי הצעות רכש בישראל בהצעת רכש, מציע הרוכש לבעלי המניות בחברת המטרה לרכוש את מניותיהם, כולן או חלקן. התמורה יכולה להיות מזומן או ניירות ערך של הרוכש. הדין הישראלי מכיר בשני סוגים של הצעות רכש העשויים לחול על חברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בישראל או בחו"ל; הצעת רכש "מיוחדת" והצעת רכש "מלאה". על חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל-אביב, יחולו בנוסף גם תקנות הצעת רכש שהותקנו מכוח חוק ניירות ערך. תקנות אלה קובעות פרוצדורות להצעות רכש וכוללות גם מספר הוראות של מהות. ההוראות מותאמות לסוג הצעות הרכש; "מיוחדות", "מלאות" והצעות רכש אחרות המכונות הצעות רכש "רגילות".

הצעת רכש מיוחדת. יש לנקוט בפרוצדורה הנקובה בחוק החברות לביצוע הצעת רכש "מיוחדת" במקרה של רכישה שלאחריה "יחזיק" הרוכש ביותר מ-45% ממניות חברת המטרה, וזאת אם אין מי שמחזיק למעלה ממחצית ממניות החברה. יש לנקוט בפרוצדורה זו גם במקרה של רכישה שכתוצאה ממנה יהפך אדם לבעל "דבוקת שליטה" בחברה (בעל מניות המקנות 25% או יותר מכלל זכויות ההצבעה), וזאת אם אין בחברה בעל דבוקת שליטה. מאחר שהמונח "החזקה" מפנה להגדרתו הרחבה בחוק ניירות ערך, מתעוררות, השכם והערב, שאלות רבות לענין תחולתה של הצעת רכש על נסיבותיהן של חברות ספציפיות (כיצד להתייחס למניות המוחזקות בידי חברת המטרה או חברה בת שלה, להסכמי הצבעה בין בעלי מניות וכו'). לעומת זאת, נראה שהתיקון הצפוי של חוק החברות יבהיר כי הצעת רכש "מיוחדת" אינה חלה על רכישת מניות מבעל שליטה קיים (להבדיל מרכישת מניות שהיו מפוזרות קודם בידי הציבור). במקרה שמבנה ההחזקות בחברת המטרה יחייב ביצוע הצעת רכש "מיוחדת", על דירקטוריון חברת המטרה לחוות דעתו על ההצעה לניצעים (או להימנע מכך, תוך נימוק). לענין הצעת רכש עויינת, יצויין כי חוק החברות אוסר על נושאי משרה בחברת המטרה (הנגועים בניגוד עניינים מובנה עקב רצונם "להתבצר" במשרתם) לבצע פעולה שמטרתה להכשיל הצעת רכש "מיוחדת", או לפגוע בסיכויים לקבלתה, אך מתיר לנושאי המשרה לנהל משא ומתן כדי לשפר את תנאי ההצעה.

יש להפנות את הצעת הרכש לכלל בעלי המניות (או סוג המניות) והם זכאים להודיע על הסכמתם או התנגדותם לה. הצעת הרכש לא תתקבל, אלא בהסכמת רוב קולות הניצעים שהודיעו על עמדתם (ממניין הקולות מוחרגים קולותיהם של גורמים קשורים, כגון בעל השליטה ברוכש ובעל דבוקת שליטה בחברת המטרה). אם התקבלה ההצעה, יכולים להסכים לה, בדיעבד, גם המתנגדים והניצעים שלא הביעו את עמדתם. מנגנון "הסכמה" זה של הניצעים מהווה מעין הצבעה והוא נפרד מהחלטת הניצעים האם למכור את מניותיהם במסגרת הצעת הרכש; קרי, בעל מניות שאינו מעונין בהצעת הרכש, יצביע נגדה אך בד בבד יוכל להעביר את מניותיו לרוכש, מחשש שמא יישארו המניות בידיו, בשעה שמחירן ירד (עקב אובדן פרמיית השליטה) או שהשוק למסחר בהן יהפוך נזיל פחות. המניות אף עלולות להימחק כליל מהמסחר, עקב צמצום החזקות הציבור. מנגנון הסכמה זה הינו יצור כלאיים, המיועד לפתור את "דילמת האסיר" שבתורת המשחקים; על-פיה יעדיף כל אסיר להפליל את חברו כדי להקל בעונשו הוא, וכתוצאה מכך יפלילו האסירים זה את זה וייענשו שניהם. המחוקק הישראלי הפטרנליסטי חפץ להגן על בעל מניות המיעוט, שמא מפאת חששו מנפילה אל פח העדר הנזילות, ייפול אל הפחת של מכירת מניותיו בהצעת הרכש במחיר שאינו נאות, ובמיוחד במחיר שלא ישקף את פרמיית השליטה ש"מרוויח" הרוכש כשהוא אוסף מניות מן הציבור.

לאחר קבלת הצעת רכש מיוחדת, אוסר חוק החברות על המציע (וגורמים קשורים), במשך שנה ממועד הצעת הרכש, להציע הצעת רכש נוספת, אלא אם בהצעת הרכש המיוחדת נכללה התחייבות לעשות כן. הוא הדין לעניין ביצוע מיזוג עם החברה במשך שנה אחת כאמור. סעיף זה מגביל איפוא את השלמת ההשתלטות על החברה במהלך השנה הראשונה לאחר ביצוע הצעת הרכש.

תקנות ההקלות לחברות ציבוריות שמניותיהן רשומות למסחר בחו"ל, שהותקנו מכח חוק החברות, פוטרות חברות מתחולת ההוראות לעניין הצעת רכש מיוחדת, במקרה שהדין במדינה בה רשומות מניותיהן למסחר מגביל את רכישת השליטה או מחייבה בביצוע הצעת רכש. ברם, על-פי הפרשנות המקובלת, לא חל פטור זה על החברות הישראליות שמניותיהן נסחרות בארצות הברית, המהוות את רובן המכריע של החברות הישראליות שמניותיהן נסחרות בחו"ל. להבנתנו, חל הפטור בפועל רק לגבי חברות ישראליות שמניותיהן נסחרות באנגליה.

הצעת רכש מלאה. יש לנקוט בפרוצדורה של הצעת רכש "מלאה" לפי חוק החברות במקרה של רכישה שלאחריה יחזיק הרוכש למעלה מ-90% ממניות חברת המטרה. אם תתקבל הצעת הרכש, באופן שפחות מ-5% מבעלי המניות לא נענו, יעברו כל המניות לידי הרוכש. אם אי ההיענות הינה של לפחות 5% מבעלי המניות, ייאלץ הרוכש להסתפק בהחזקה של 90% מהחברה (והחברה עלולה להמשיך להיסחר בבורסה). לשון אחר, כתוצאה מהצעת הרכש, מותר לרוכש להחזיק עד 90% ממניות חברת המטרה, אך לא בין 90% ל-95% ממניותיה. עבר הרוכש את סף 95%, יהא הוא חייב לרכוש, בדרך כפייה של המיעוט, 100% מהמניות. אם כוונת הרוכש להגיע לבעלות מלאה בחברת המטרה, מוצע להתנות את ביצוע הצעת הרכש בהשגת 95% או יותר מהמניות. עם השלמת העיסקה, תהפוך חברת המטרה לחברת בת בבעלות מלאה של הרוכש ומניות חברת המטרה יימחקו ממסחר בבורסה.

הצעת רכש "מלאה" טומנת בחובה סיכונים עסקיים מהותיים. השגת 95% מהמניות המונפקות בחברת המטרה מהווה משוכה גבוהה למעבר. יש לקבל הסכמתם האקטיבית של למעלה מ-95% מבעלי המניות של החברה. בעל מניות שאינו זמין או אינו טורח להגיב נמנה, למעשה, כמתנגד לה. בנוסף, בית המשפט רשאי לקבוע, לבקשתו של כל מי שהיה ניצע בהצעת רכש מלאה שהתקבלה (לרבות מי ש"מכר" את מניותיו לרוכש), במשך שלושה חודשים ממועד קבלתה, כי התמורה עבור המניות היתה נמוכה מ"שוויין ההוגן" וכי יש לשלם את השווי ההוגן, כפי שיקבע בית-המשפט (סעד ההערכה). ניתן להגיש תביעה זו כתביעה ייצוגית (ויתכן אף לממנה באמצעות רשות ניירות ערך). כתוצאה מכך, חשוף הרוכש להעלאה רטרואקטיבית של מחיר העיסקה, והוא עלול לעמוד במצב בו בית-המשפט יקבע בדיעבד, כי עליו לשלם מחיר גבוה יותר עבור המניות, בלא שתינתן לו האפשרות לבטל את העיסקה. בימים אלה, פועל המחוקק לתיקון בעייתיות זו, כך שהרוכש יוכל להודיע מראש כי ניצעים שנענו להצעה לא יהיו זכאים לסעד הערכה זה.

ביצוע הצעת רכש בחברה שמניותיה נסחרות בישראל. לאחר שהצעת הרכש סווגה בהתאם למבחנים שנקבעו בחוק החברות, יחולו, לגבי חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בתל-אביב, הוראות תקנות הצעת הרכש על הפרוצדורה לביצוען (בין אם הצעת רכש "מיוחדת", "מלאה" או "רגילה"), לצד ההוראות הרלוונטיות בחוק החברות או, במקרה שמניות החברה נסחרות בחו"ל, הוראות הדין הזר. תקנות הצעת הרכש עוסקות, בין היתר, בפרטי ההצעה ותנאיה, שוויוניות תנאי ההצעה, הדירות ההצעה, מועד הקיבול (לפחות 14 או 21 ימים - לפי סוג ההצעה - ולא יותר מ-60 ימים), היענות חסר או יתר ותוכן המפרט שמכוחו מבוצעת הצעת הרכש. במקרים בהם אמורים לחול באופן מלא תקנות הצעת הרכש הישראליות במקביל לכללי הצעת הרכש האמריקניים, ייווצר נטל כבד על המציעים. מתעוררות בעיות שונות הנובעות מחוסר התאמה בין הדינים, במהות ובפרוצדורה. חלק מאי-ההתאמות ניתנות ליישוב (תוך החלת המגבלה החמורה יותר), אולם סתירות אחרות לא ניתן ליישב. יו"ר רשות ניירות ערך מוסמך אמנם לפטור, במקרה כזה, מציעים מקיום הוראות שבתקנות הצעת הרכש, אך מוצע להסדיר את הסוגיה באופן יותר כוללני.

אם התמורה המוצעת לבעלי המניות של חברת המטרה תהיה במניות הרוכש, יידרש בדרך כלל פרסום תשקיף בישראל במסגרת הצעת הרכש.

כללי הצעת הרכש האמריקניים אם נסחרות מניות חברת המטרה בארה"ב, על הצעת הרכש לעמוד גם בדרישות דיני ניירות הערך האמריקניים, ובמיוחד כללי הצעות הרכש (Tender offers). כללים אלה עוסקים, בין היתר, בדרכי הצעת הרכש, תגובת חברת המטרה, מועד הקיבול (לפחות 20 ימי עסקים, אך ללא תקופה מירבית), רכישה במקרה של היענות יתר, הפניית הצעת הרכש לכלל בעלי המניות (או הסוג הנרכש), דרישה כי התמורה תהיה שווה לכל הניצעים ותוכן המסמך על-פיו מבוצעת הצעת הרכש בארצות הברית. חברות ישראליות רבות יוכלו להנות מהקלות מדורגות מדרישות כללי הצעות הרכש בארה"ב, בהתאם לנתוני החברות ולשיעור החזקת מניותיהן בידי בעלי מניות אמריקניים. ככלל, הפטור המקיף (1 Tier) מותנה בכך שהחזקת בעלי המניות האמריקניים (בנטרול החזקות מסויימות) לא תעלה על 10% ממניות החברה ומסתפק בהחלת הוראות הדין הזר (לענייננו, ישראל) ובדרישה כי מסמכי הצעת הרכש יופצו באנגלית לבעלי המניות בארצות הברית. הפטור המצומצם (2 Tier) חל כאשר החזקת בעלי המניות האמריקניים לא עולה על 40% ממניות החברה, והוא אינו משמעותי לחברות ישראליות שנסחרות רק בחו"ל.

אם התמורה המשולמת לבעלי מניות חברת המטרה הינה במניות הרוכש אשר רשומות למסחר בארצות הברית, יידרש הרוכש כנראה לבצע רישום למסחר (Registration) של המניות המוצעות ולהגיש תשקיף מתאים לרשות ניירות הערך האמריקנית (SEC). בנוסף, אם יוקצו לבעלי מניות חברת המטרה מניות של הרוכש בשיעור 20% ומעלה, ומניות הרוכש רשומות למסחר ב-NYSE או Nasdaq Stock Market, יידרש כנראה אישור ההקצאה באסיפת בעלי מניות של הרוכש.

שיקולים נוספים גובה הפרמיה. בהצעת רכש משולמת בדרך כלל לבעלי המניות של חברת המטרה פרמיה גבוהה יותר מאשר בעסקאות אחרות, כגון מיזוג. כמו כן, עלול להתפתח מאבק בין מספר מציעים שיעלה עוד את הפרמיה (ואת העניין בעיסקה). כאשר מוצעת הצעת רכש עויינת למניות חברה, עשויה החברה לעיתים לחפש "אביר לבן" שיחלצה ממלתעות המציע.

בדיקת נאותות. במקרה של הצעת רכש עויינת נמנעת מהמציע היכולת לבצע בדיקות נאותות של חברת המטרה. זהו סיכון עסקי ומוצע לצמצמו על-ידי בחינה יסודית של כל החומר הציבורי על חברת המטרה.

סקרנו את מגוון האפשרויות לביצוע הצעת רכש, ואת השיקולים השונים שיש לקחת בחשבון טרם פתיחתה. נסיוננו מלמד שבדרך כלל יעדיפו רוכשים לבצע עסקאות עם חברת המטרה עצמה (כגון מיזוג) על-פני הצעת רכש, מאחר שהצעת רכש טומנת בחובה סיכונים עסקיים רבים יותר. לא זו אף זו, בישראל לא בוצעו עד כה כמעט הצעות רכש עוינות. למרות זאת, בנסיבות בהן לא ניתן לגייס את שיתוף הפעולה של חברת המטרה, יאותו הרוכשים לעתים לארוב לחברת המטרה, בהמתנה לרגע הנכון בו יוכלו לעוט על טרפם בהצעת רכש עויינת.

הכותבת שותפה במשרד גולדפרב, לוי, ערן ושות' וחברה בלשכת עורכי הדין של ישראל ושל מדינת ניו-יורק.

עוד כתבות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו