גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בובות הוודו של ממשלות ישראל

מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

ביום חמישי שעבר אמר לי צחי הנגבי, שהוא מאוד היה רוצה לכתוב קטע ל"חרצופים". הוא לא ידע אז את מה שאני כבר ידעתי - שהוא עומד להיות מוצג, בערב שישי שלמחרת, כ"צ'חצחי", כלבו הקשור בחוט של נתניהו ("הנה אהוד ברק, תפוס'תו"), ולסיים את הסצינה באוננות נמרצת על רגלו של אדונו.

החרצוף ששאג

תוכנית החרצופים לא יכלה לבחור לה עיתוי מוצלח יותר לסיום העונה השנייה שלה. התפטרותו של דן מרידור ממשרד האוצר העניקה לה הילה של כוח והשפעה שתוכנית סאטירה יכולה רק לחלום עליה. "החרצוף ששאג", שאגו הכותרות, ופרשנים ומלומדים הודיעו - מרידור רצה להיפטר מתדמית החרצוף הנעלם ומתאייד. מעולם לא נראתה המילה "חרצוף" פעמים רבות כל כך במאמרי פרשנות פוליטית, וחוץ מבובות וודו, ספק אם יש עוד בובות שמייחסים להן השפעה כזאת על בני דמותן האנושיים. מרידור, אומר אפרים סידון, אחד משני הכותבים הראשיים, "לא אוהב את הבובה שלו. אבל האם זה השפיע על התפטרותו? אנחנו נותנים לו יותר קרדיט מזה. אנחנו לא מניחים שאיזה בובת גומי קטנה השפיעה על שיקוליו. אני מניח שזה עיצבן אותו ברמה הפרטית".

"גם אם זה השפיע על מרידור", אומר אבי כהן, הכותב הראשי השני, "זה השפיע כי זה היה ראי. תכונה שלו שאנחנו הראינו אותה. אני לא חושב שיש לנו כוח להשפיע על פוליטיקאים", נזהר כהן. "אנחנו קריקטורה, לא יותר מזה. כוח זה אם היינו לוקחים את מרידור והופכים אותו לגיבור, ממציאים לו אופי מסוים. אם היינו עושים מפרס מצליחן, או מברק איש צנוע, ואנשים היו קונים את זה, זה היה מוכיח שיש לנו כוח".

אבל מאוחר יותר בשיחה יגיד סידון: "אנחנו עושים הכל בזהירות, כי אנחנו לא רוצים להסתחרר מכוחנו. אנחנו יודעים שיש לנו המון כוח, ואנחנו לא רוצים לעשות בו שימוש לא נכון. היינו יכולים להשפיל, להרוס אנשים. אם היינו רוצים להתלבש על דמות של פוליטיקאי ולהרוס אותו, היינו יכולים. ה'ספיטינג אימג' (התוכנית הבריטית שהיא אמה הרוחנית של "החרצופים") לקחו למשל את ג'ון מייג'ור ועשו אותו אפור. כל הזמן אפור. הם לא היו צריכים להגיד יותר כלום".

יוצרי החרצופים אומרים - אנחנו רק שיקפנו. סיפקנו רק את הביטוי, את הדימוי, לא את התדמית. ואגב כך הם מבליעים חיוך של סיפוק מתחת לשפמם הקולקטיבי. מרידור השותק בעניין פתיחת מנהרת הכותל - אקט שהוא התנגד לו - אמנם פירנס את התפוגגותו על המסך. אבל השאלה היא עד כמה בהמשך, ניזונה תדמיתו כאיש חלש מהחרצוף שלו.

סידון: "אז מה. מרפול אנחנו עושים אידיוט מושלם עם תעודות, ומדוד לוי נאד נפוח. לא ראיתי את רפול או את לוי פורשים בגלל זה. אביגדור ליברמן מתייחס מדי פעם לבובה שלו, הביריון ולדימיר, וטוען שזו פגיעה בעדה הרוסית, או פגיעה בו אישית. אבל הוא לא התחיל לנגן בחליל בגלל זה".

מה שאין לגביו שום שאלה, הוא העובדה הבאה: לחרצופים, הסיפור הזה נתן דחיפה אדירה, משהו שיכלו רק להתפלל אליו. סיום העונה השנייה שלהם נעשה ביציאה דרמטית ביותר מן הבמה.

ערפאת נהנה מכל רגע

יש לא מעט אנשים האומרים, שהחרצופים חרגה מתפקידה כשופט במגרש המשחקים הפוליטיים, והפכה להיות שחקן, כלומר גורם המשפיע על התנהגותם הן של הנלעגים, כלומר הפוליטיקאים, והן של הקהל.

שמעון פרס ("למה הבובות צריכות להיות כל כך מכוערות") טען בעבר שהחרצופים עושים שירות לימין, והמסר הלא רשמי היה - החרצופים עזרו לימין לנצח בבחירות. מדובר היה בעיקר בקטע שנקרא "איזה עולם נפלא", ובו פרס עם משקפיים של וירטואל ריאליטי הוזה על "המזרח התיכון החדש" שלו, בעוד ברקע מתפוצצות פצצות ונורים כדורים.

אבי כהן: "זה לא היה קטע ימני, זה היה קטע שאומר לפרס, בוא תחזור למציאות, תהיה ריאלי". אפרים סידון אמר אז, שזו הפעם השנייה שמאשימים אותו בהפלת השלטון - הפעם הראשונה היתה בעקבות ניקוי ראש - ובכל פעם יצא לו להפיל את השלטון הלא נכון.

מצד שני, החרצופים אחראים להשלמת התהליך ההופך את יאסר ערפאת מ"חיה דו-רגלית" מטילת אימה למין דוד חביב ההולך לו "השוקה-שוקה-שוקה". והעובדה שהמערכון שולח אותו לשם כדי לקנות מיני תחמושת, אינה מורידה מחיבת הציבור אליו - בסקר שנערך בסוף 96', התברר שהוא החרצוף האהוב ביותר על הציבור.

ביום שישי בערב, אפילו הוצע לו בחרצופים תפקיד שר הביטחון "במקום איציק". יו"ר הרשות, אגב, צפה בקלטות התוכנית והעניק לה את ביטויי הנאתו הנשיאותיים (אחמד טיבי בראיון: "הוא חייך ואמר שהם נחמדים, והיה סקרן לדעת מי הקול שמאחורי החרצוף שלו").

הומור של מילואימניקים

למרות תדמיתה הנועזת, מדובר בתוכנית היושבת בלב לבו של הקונצנזוס, מן הסתם תוכנית הילדים הנצפית ביותר במדינה. לא זו היתה הכוונה הראשונית, אבל כעת צריך להתחשב ברגשות האנשים המציפים בשיחות טלפון נפגעות את אולפני טלעד, ובילדים שצוחקים לא כל כך בגלל השנינה הפוליטית, כמו בגלל שאלה בובות והן שרות ומרביצות אחת לשנייה ומלעלעות בגרונן ומדברות מצחיק.

יוצרי התוכנית אמנם אומרים שיש לצפיית הילדים יתרונות רבים, קודם כל בכך שהילדים מביאים בעקבותיהם את המבוגרים למסך, ושנית הילדים לומדים מי זה שרנסקי ומי זה עובדיה יוסף (תחפושת מבוקשת בפורים האחרון) וגם סופגים תרבות פוליטית בריאה. אבל בעיקרו של דבר, מבחינת יצירת סאטירה, מדובר במיגבלות כובלות למדי. זה המחיר שמשלמים על זמן צפיית-שיא ביום שישי בערב.

כהן: "הדילמה של סאטירה זה אם להגיד הכל בצוותא 2, או להגיד פחות ושכל המדינה תשמע. נורא קל לשבת בצוותא או באחת בלילה בטלוויזיה, עם 4 פרומיל צופים שמסכימים איתך ובאים לאשש את דעתם. בשביל הזכות להגיע לכולם צריך להתפשר. הכוח שלנו הרי לא בא מרוב חוכמתנו. הוא בא מזה שהתוכנית משודרת בשעה הזאת, והיא משודרת בשעה הזאת כי היא מדברת לכולם.

"זה כל הזמן מאבק, קונפליקט בין הרצון שלנו להגיד דברים, לבין המגבלות שאנחנו שמים על עצמנו". הרבה מהנועזות מתנתבת אם כן לוולגריות שעצם שימתה בהקשרים פוליטיים, מעוררת שאגות צחוק. שק האשכים של ביבי הממלא את המסך; ה"פאלולה" של אהוד ברק שיש בה, לפי חרצוף הנגבי, "מוגלה ושערות"; החרצוף פשרנסקי ששר "אני רוצה הכי גדול הכי הרבה הכי מהר... ואז אני גומר".

"מישהו פעם אמר על התוכנית", אומר כהן, "שיש לה הומור של מילואימניקים. ואני רואה את זה כמחמאה. כולנו מילואימניקים".

ומה אומרים הפוליטיקאים?

לא ברור עד כמה הפוליטיקאים באמת אוהבים שצוחקים מהם. אבל דבר אחד הם למדו - אומר סידון - "שלהיעלב מהומור זה מגרעת. כל הפוליטיקאים אומרים שהם נהנים ושהם בעד סאטירה, ושזה חשוב, ושהם בבית צוחקים מאוד מאוד. אבל מהצד אתה מקבל תגובות שהם מתפקעים. ולא מצחוק. יש גם נימוק שכל הזמן אנחנו שומעים מפוליטיקאים, שהולך בערך ככה: 'אנחנו מבינים וצוחקים, אבל אנחנו קצת דואגים לאלה שלא כל כך מבינים'. הפטרוניות הזאת, שאומרת, הציבור לא מבין, הציבור יכול לפרש את זה לא נכון.

"נתניהו תמיד אומר, 'אני לא הפגע-רע מהחרצופים'. מרידור - בכל הראיונות ניסו להוציא ממנו בכוח מה דעתו על החרצוף, והוא סירב. פרס מאוד לא אוהב אותנו. הוא טוען שהבובה מכוערת ושאנחנו עושים לו עוול. שרה לא מגיבה על הצגתה כדמות דיקט".

שרה נתניהו מכונה דיקט ולא קרש בשל הנחיה של היועץ המשפטי של התוכנית. אין לה בובה מתוך הצהרה. סידון: "היא לא דמות פוליטית, לא חשובה". כהן: "מבחינתי, כאזרח המדינה, היא אביזר של ביבי".

עוזי פלד: "כמה פעמים נרמז לי, שצריך או לעשות לשרה בובה, או להפסיק לטפל בה. בסופו של דבר כמעט הפסקנו עם הקרטון. יש לנו את פינת החרג'וקים, הגרים מתחת לכיור של שרה, והיינו מאוד גאים כאשר התפרסמה ב'טיימס' כתבה על החרג'וקים". הרעיון לשכן ג'וקים מתחת לכיור של אשה בעלת תדמית של "חולת ניקיון", היה, מכל מקום, משעשע למדי.

הפנייה שלי למספר פוליטיקאים הניבה את התוצאות הבאות:

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן: "אינני צופה בתוכנית".

רומן פולנסקי, דוברו של שר התמ"ס, נתן שרנסקי (המכונה בחרצופים בשבועיים האחרונים "פשרנסקי"): "השר שומר שבת, ואינו צופה בתוכנית. כאשר הכינו לראשונה את החרצוף שלו הוא אמר, או, יש לי חרצוף, זה סימן שאני שר בכיר".

אהוד ברק: "אני מוצג בחרצופים כנפוליון, וזה משעשע אותי מאוד. אני מתפוצץ מצחוק בקטעים הטובים של התוכנית. אני מאוד אוהב את התוכנית, ואם יש פרקים מסוימים שלא יוצא לי לראות, אני מוודא שמקליטים לי את התוכנית".

לשאלה אם נראה לו שלחרצוף המתפוגג היתה השפעה על התפטרותו של מרידור, משיב ברק: "התוכנית היא קודם כל תוכנית סאטירה. אני לא חושב שהפוליטיקאים מונעים מכוח חרצופם. אני יכול לפחות להעיד על עצמי".

שר המשפטים צחי הנגבי דווקא חגג על החרצוף הנעלם של מרידור. כאשר נשאל בראיון טלוויזיוני אם התקפתו בכנסת על אהוד ברק בעניין צאלים ב' ("אהוד ברח") היא התנהגות ראויה לשר משפטים, השיב: "אם להיות שר משפטים זה להיות אנמי, רכרוכי, חרצוף, כמו ששר משפטים אחר נהג להיות - זה לא האופי שלי".

הנגבי לא מוכן להתחייב שמרידור לא נדחף להתפטרות על ידי חרצופו: "אין לי מושג. קשה לי לנתח נבכי נפש של אדם אחר. בקושי אני מנתח את של עצמי".

- אתה חושב שהתוכנית משפיעה על פוליטיקאים?

"קודם כל, לא צריכה להיות לה השפעה שלילית אלא רק חיובית, במסגרת הנורמה שהתחילה בישראל מאז ניקוי ראש, של סאטירה פוליטית, שנועדה לפוצץ קצת את הבלון של הפוליטיקאי המנופח.

"אני שמח שיש לי חרצוף. בלי זה יו אר אאוט. החרצוף שלי בעייתי. עד היום לא היו מסוגלים לאפיין אותו בשפת גוף מיוחדת או נימת קול ייחודית, כי אני לא מדבר עם ש' בנוסח ברק, או מבטא פולני בנוסח פרס, וגם אינני נוהג לזרוק מופלטה כמו דוד לוי, אבל אני מעריך שכושר היצירתיות של סידון וחבריו ימצא בסופו של דבר איזה קו ייחודי".

- אתה מוצג כביריון לא קטן.

"לא תמיד. קשה להם לדעתי לייצר סביבי אווירה של ביריונות, כי בדרך כלל הדרך שבה אני מתבטא ומדבר היא מאוד מינורית. זה קצת יוצר אצלם איזשהו ניגוד במימד הפיזי של הביריונות, כי אדם שהוא כל כך שברירי ובקושי מרים את קולו, קשה להציג אותו כביריון".

- היה איזה קטע שהרגיז אותך בינתיים? למשל הקטע שבו אתה זולל עופות לצלילי "צחי ילד"? "לא. בשלב זה הכל היה במסגרת תרבות הסאטירה. בקשר לעופות, זה היה מאוד טעים. אני מאוד אוהב עופות צלויים בסגנון הזה. כך שאפילו כיוונו לדעת רעבים".

- אתה די מצחיק, אתה יודע?

"זה אחד הכשרונות הגנוזים שלי שטרם התגלו".

- היית רוצה לכתוב קטע לחרצופים?

"מאוד. דרך אגב, תמיד מציעים לי. יש לי ידידים טובים שמכירים את הכשרון הזה, והם אמרו לי, אולי תפנה אליהם. אבל אני אינני יוזם".

לחצים מכל הכיוונים

בהפקת כל תוכנית משתתפים כמאה איש. מחירן של 17 דקות השידור (פלד: "בעונה הבאה נאריך") מגיע ל-100 אלף שקל, וכל פרוטה ודאי חוזרת דרך הפרסום.

ישיבת צוות הכותבים, בשבוע שעבר, באולפני מימד, המפיקה את התוכנית עבור טלעד. פינג-פונג מילולי של חשיבה יחד מביא את הכותבים מ"מה נעשה עם הנרקומן הזה שמצא תיק עם פצצה בחוף הים" לזוג הנרקומנים ביבי וולדימיר (הלא הוא אביגדור ליברמן) הגונבים למרידור את התיק, ומוצאים בתוכו "פצצה" - את שר האוצר הבא, אריק שרון. "זאת עבודת צוות, וכל אחד מהשותפים להפקה משפיע על התוצאה הסופית", אומר דפנה מנור, מפיקת התוכנית.

השוואה ארוכה בין החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים לבין חוק דימיוני נגד הפלצות, נעצרת פתאום כשמישהו שואל, "מה בעצם אנחנו רוצים להגיד בזה?" לא תמיד ברור מה קודם למה, המסר לבדיחה, או הבדיחה למסר. בסופו של דבר, הדיון הארוך בנפיחות ("אולי נעשה תור לעלייה למטוס והדיילת תשאל, 'מפליצים או לא מפליצים?'; "אולי נקרא לזה, החוק למניעת הפלצה במקומות עבודה") מוצא את מקומו בחרג'וקים, עם אבא חנן שמפסיק לעשן.

לאון צימן, מבעלי אולפני מימד והמפיק האחראי של התוכנית, צופה בכל זה בשקט ומוסיף הערה מכוונת מדי פעם. יואב צפיר הבמאי הראשי מתכנן מתי ייכנס טוביה צפיר לאולפן - גימיק לכבוד התוכנית האחרונה לעונה - וישוחח עם אחת הדמויות שהוא מחקה. "אה, אתה רק רוצה לדחוף את אבא שלך לתוכנית", צוהל לקראתו הצוות, "מתי תביא את אשתך והילדים?"

"ניחשת כבר מיהו הכותב הימני?" שואלים אותי, ואני, ניזונה מאינפורמציה קודמת, מצביעה לכיוונו של טל גלעד. הוא נעלב - "למה, לפי מה קבעת שזה אני?" "אין לנו כותב ימני וכותב שמאלי", יטען אחר כך אבי כהן. "התוכנית היא בעד כללי המשחק. למה אנחנו יורדים על מרידור? הרי הוא ליכודניק, ואולי אף אחד מאיתנו אינו מחזיק בדעותיו. אבל אנחנו אומרים לו, עמוד על דעותיך.

אנחנו לא שחקן על המגרש, אנחנו השופט, ואנחנו חובטים בכל מי שעובר על הכללים, גם אם זה יאסר עראפת".

סידון: "גם המערכת היא לא הומוגנית. יש מערכונים שאבי ואני (כהן וסידון הם גם העורכים) מאשרים בדם ליבנו. הכותבים כמעט הולכים מכות. אבל אנחנו מורידים את הכובע בפני קטע טוב, אפילו אם את הדעות שלי הוא סותר לחלוטין".

כהן: "האמת היא שפעלנו לא מתוך ערכים של ימין ושמאל. כמעט אף פעם אין קטע שמגן על מהלכים מדיניים. אני לא חושב שיש קטע בעד אוסלו. אני זוכר קטע קלאסי שהצגנו על ענבי זעם, שכל שלוש שנים כולם יוצאים לטיולים. זה היה מבט הרבה יותר עמוק על מלחמה. זו היתה מלחמה שהוכרזה על ידי פרס, אבל זה לא היה קטע ימני או שמאלי. ואותו הדבר לגבי הירידה על מרידור. אנחנו בעצם אומרים לו, קום ותתנגד לאוסלו, כי זה מה שאתה חושב".

סידון: "אנחנו למשל מאוד תומכים בבני בגין, למרות שדעותיו הפוכות משלי, אבל הוא פוליטיקאי ישר, והוא מעולם לא יצא זכאי מחמת הספק".

עוזי פלד מספר על לחצים שונים ומשונים שהופעלו עליו מאז עליית התוכנית לאוויר, לפני שנה וחצי. פניות בנוסח 'מה פתאום אתה שם חרצוף שלי, אני הרי מורם מעם' - "ראה הנשיא וייצמן. אריה שומר (מנכ"ל בית הנשיא) פנה אלי כבר לפני שנה, ואמר לי, 'אסור שיהיה חרצוף של הנשיא, הוא מעל לכל זה'. ואני עניתי לו, תראה, בדקתי מה המצב באנגליה ובאיטליה. באנגליה לא מהססים לטפל במלכת בריטניה, באיטליה לא מהססים לטפל באפיפיור. אז גם אנחנו יכולים לטפל בנשיא. שומר התחיל להפעיל כל מיני לחצים, לא רק עלי אלא על מקורבים לי. ולא עזר לו.

"היו הרבה לחצים מכל מיני כיוונים, אבל אנשים התרגלו. מי שרוצה לא להופיע בחרצופים ביום שישי, שלא יעשה שטויות במשך השבוע.

"נתקלנו גם בלחצים מצד נציג ש"ס במועצת הרשות השנייה, שמה פתאום עושים בובה של הרב עובדיה יוסף, 'זה אדם קדוש, אסור לעשות עליו סאטירה'. סיפרתי גם לו על מלכת בריטניה ועל האפיפיור, והוא קיבל את זה".

- קיבל את זה, או נאלץ לקבל את זה?

"נאלץ לקבל את זה".

אריה דרעי איים בשעתו לתבוע את החרצופים על הצגת בובתו של עובדיה יוסף, אבל לא קיים. "מאוחר יותר", מספרים יוצרי התוכנית, "הוא נשאל על כך, ואמר שהגיע למסקנה שזה יהיה טפשי להגיב, כי אתה לא יכול לעשות לעניינך שום טוב בתגובה כזאת".

לחצים נוספים היו מצד לימור לבנת, שמחתה על הרומן שהדביקו לה לביבי, ואמרה שלו היתה גבר, לא היו מדביקים לה רומן כזה. לאון צימן, המפיק האחראי: "אמרנו נכון, את צודקת, למרות שעקרונית היו לנו רגליים לדבר - כל הסיפור של הסכסוך שלה עם שרה, היה בדיוק על הדבר האישי הזה".

כנ"ל לגבי הילדים של נתניהו והמטפלת ההולנדית. כהן: "היתה להם נקודה קטנה שהם יכלו לצאת צודקים. כששמענו את זה אמרנו, יכול להיות שיש כאן נקודה. אבל שבועיים אחרי המחאה הזאת, שרה הצטלמה עם הילדים בלשכה של קלינטון. הם עושים ניצול ציני של הילדים, אבל לנו אסור".

והיה הקטע עם רבין, כאשר לאה רבין בבית הקפה אומרת, יצחק היה רוצה קפה שחור, יצחק היה רוצה עוגת גבינה, וכאשר היא נשאלת על סוגיית היורש, בוקע מגרונה קולו של רבין ובוחר באהוד ברק. טוביה צפיר סירב לבצע את קולו של רבין בקטע ההוא. צימן: "ממש לא הצטערנו על שידור הקטע ההוא".

סידון:"תיארנו לעצמנו שאנשים ייפגעו ברגע שהם רואים את השם רבין ואת הדמות של רבין". כהן: "היתה תקופה שאי אפשר היה בארץ להגיד ר...". בינתיים ניסו להעלות מערכון נוסף עם דמותו של רבין, אבל עוזי פלד פסל ("חשבתי שזה מוקדם מדי").

אבל הלחץ העיקרי, מספר עוזי פלד, בא מצד אלה שאין להם. כלומר אין להם בובה. "היו פניות", הוא מספר, "בעיקר מהשלטון הקודם, של אנשים שאמרו, 'מה, אני לא שווה בובה?' אחד מהם, ברמה של סגן שר, הרחיק לכת, ואחרי ששמע ממני שכל בובה עולה עשרת אלפים שקל, אמר, אני אמצא דרך לממן אותה. אנשים כאלה, שהם יושבי קרנות, אנחנו לא מטפלים בהם". « שלומית לן « בובות הוודו של ממשלות ישראל « מה חושבים על "החרצופים" דן מרידור, שמעון פרס, איווט ליברמן, אהוד ברק, צחי הנגבי ויאסר ערפאת? ולמה לשרה לא מגיע חרצוף?

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט