המתקפה המילולית החריפה של עו"ד ברק כהן על שרת התרבות מירי רגב בשבוע שעבר היא התנהגות קיצונית ומעוררת סלידה, שראויה לגנאי ולגינוי. למרות זאת, המדינה צריכה "להכיל" את האירוע, להגן על חופש הביטוי של כהן ולהימנע מהעמדתו לדין פלילי, בגין ביצוע עבירה של "העלבת עובד ציבור".
כהן, פעיל חברתי פרובוקטיבי ומייסד תנועת המחאה "באים לבנקאים", נתקל בשבוע שעבר ברגב שצעדה ברחוב דיזנגוף בתל-אביב עם בעלה ובתה, וצילם את עצמו תוך כדי שהוא מטיח בה טענות ומגדף אותה. מאוחר יותר הוא גם העלה לרשת את הסרטון שצילם, וחולל סערה.
בין היתר צעק כהן לעבר רגב: "למה את לוקחת אחריות על המזרחיות? את גיבורה רק על גרבוז, הא? את גיבורה רק על האשכנזיאדה של מרצ, נכון? את סמרטוטה שעושה פוזות של לוחמת צדק של מזרחים, זה מה שאת - סמרטוטה וזבל לא דמוקרטית. אני מחרבן על כל המשפחה שלך, זבל, גזענים".
בהמשך, כשרגב ובני משפחתה נכנסו למסעדת מאכלי הים "גוצ'ה", צעק כהן לעברה: "מירי רגב, ב'גוצ'ה' מוכרים שרצים, יא זבל של יהודים, את מדברת. את יהדות את? את הסמרטוט של הגזענים המשת"פים המזרחים. שרת תרבות, עאלק".
רגב התלוננה במשטרה נגד כהן. בהמשך, פרקליטות המדינה הודיעה כי החליטה לפתוח בחקירה פלילית נגד כהן, בחשד לביצוע עבירה של העלבת עובד ציבור.
האיסור בחוק העונשין על העלבת עובד ציבור הוא ייחודי, שכן אין בדין הפלילי איסור להעליב אדם "רגיל", שאינו עובד ציבור, והאיסור נועד להגן על עבודתו, דמותו ותדמיתו של השירות הציבורי.
בפסק דין בעניין יוסף אונגרפלד, שעסק בהעלבת שוטר והגיע לדיון נוסף בעליון ב-2011, נכתב: "תדמית השירות הציבורי... מחייבת הגנה של החברה והחוק מפני פגיעה שלא כדין במעמד עובדי הציבור".
עם זאת, העליון הבהיר כי השימוש באיסור פלילי מצר את חופש הביטוי, ולכן ראוי להשתמש בסעיף במשורה ובזהירות. נקבע כי יש להוכיח שקיימת "ודאות קרובה" לכך שהביטוי המעליב יפגע בתפקודו של עובד הציבור, או בתפקודו של השירות הציבורי.
בנוסף, גם הנחיות היועץ המשפטי לממשלה קובעות כי יש לנהוג במשורה בהעמדה לדין בגין עבירה של העלבת עובד ציבור, כדי למנוע פגיעה בלתי מידתית בחופש הביטוי. השיקולים שמנחים את התביעה בהחלטה אם להעמיד לדין בגין העבירה של העלבת עובד ציבור הם:
■ חומרת האמירה ומידת הפגיעה שלה.
■ מטרת האמירה - האם היא מכילה ביקורת עם תוכן אמיתי, או נועדה רק לביזוי.
■ הרקע לאמירה - האם נאמרה, למשל, על רקע אמירות מעליבות מאיש הציבור
■ האם האמירה בודדה או חלק מרצף של אמירות מבזות, ומה התוכן שלהן.
על הרקע הנ"ל, כאשר בוחנים את הדברים שאמר כהן לרגב, ניתן להגיע למסקנה כי לא מדובר במקרה שמחייב העמדה לדין פלילי. הסיבה המרכזית לכך היא שרוב דבריו של כהן, גם אם נאמרו בסגנון בוטה ופוגעני, מכילים ביקורת אמיתית (בין שנסכים עמו ובין שלא), ולא אמירות שנועדו לשם הביזוי בלבד.
כך למשל, כאשר כהן האשים את רגב ב"לקיחת בעלות" על המזרחיות, תוך הדרה לכאורה של מזרחים אחרים, כאשר הוא בא אליה בטענות על יחסה למבקשי מקלט (או מהגרי עבודה) שהגיעו לארץ מאפריקה, כשהוא טוען בפניה שהיא "אנטי-דמוקרטית" ו"גזענית", וכשהוא מלין על מה שהוא רואה כצביעות שלה על כך שהיא סועדת במסעדה לא כשרה.
בנוסף, לפחות חלק מהדברים נאמרו בתגובה לאמירות מעליבות של רגב עצמה. לדוגמה, רגב אמרה בעבר כי "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו".
כמו כן, המפגש בין כהן לרגב באמצע הרחוב היה כנראה ספונטני ולא מתוכנן. שיקול נוסף לטובת אי-העמדה לדין פלילי של כהן הוא ש"העלבה" של נבחר ציבור חזק ומקושר כרגב אינה דומה ל"העלבה" של עובד ציבור זוטר וחלש, כמו שוטר או פקיד מכס, למשל.
מנגד, על סגנונו של כהן אי-אפשר להגן. החברה צריכה להבהיר לכהן כי דרכו אינה מקובלת, ולהוקיעה. אבל דמוקרטיה חזקה נבחנת גם ברגעים שבהם היא נכונה להגן על חופש הביטוי של אזרחיה, דווקא כשהם מבקרים את מנהיגיה בחריפות. החלטה להעמיד את כהן לדין תהווה שימוש עודף ומזיק של המדינה בכלי הפלילי שאמור להישמר למקרי קיצון בלבד.
הערה לסיום: השרה רגב היא אישה חזקה, חכמה ומתוחכמת, שלא בוחלת להשתמש בעצמה בשפה בוטה, כשהדבר משרת אותה. דווקא ממנה אפשר לצפות שתדע להתמודד מילולית וציבורית עם כהן, ללא הזדקקות למשטרה, לפרקליטות ולבית המשפט.