"לא היה לי קשה לעשות מעבר מהרפואה הציבורית לפרטית"

פרופ' ארי שמיס עבר משיבא לנהל את אסותא, שפתחה השבוע לראשונה בית חולים ציבורי באשדוד ■ בראיון בלעדי ל-G הוא מסביר איך זה מרגיש בצד השני של המתרס

ארי שמיס / צילום: יונתן בלום ארי שמיס / צילום: יונתן בלום
רנן נצר 10.06.2017

אחרי שנים שבהן הוא נלחם בתופעה שזכתה לכינוי "פקקים ביציאה משיבא בשעות הצהריים" - כשהכוונה היא לרופאים הבכירים שעוזבים את המחלקות במערכת הציבורית לטובת ניתוחים ופעילות פרטית מתגמלת היטב - פרופ' ארי שמיס ביצע מעבר חד אל הצד השני של המתרס. מי שכיהן במשך עשור כמנהל בית החולים הכללי בשיבא (ולמעשה, שימש שני בהיררכיה לפרופ' זאב רוטשטיין במרכז הרפואי הגדול בישראל), נכנס בספטמבר רון לתפקידו החדש כמנכ"ל אסותא, רשת בתי החולים הפרטיים הגדולה בארץ.האח

"גם בדירקטוריון שאישר את המינוי שלי למנכ"ל, אחת הדירקטוריות שאלה אותי בדיוק את השאלה הזאת", מספר שמיס בראיון בלעדי ל-G. "איך אתה, שבא מהמערכת הציבורית שנוזפת ברופאים שעובדים גם במערכת הפרטית ויוצאת נגדם בתקשורת, תהיה באסותא?".

- נו, איך באמת?

"אני מבין את ההיבט הזה, אבל ראיתי את הערך הציבורי המשמעותי שקיים באסותא, שמחצית מהפעילות שלה ציבורית וזה מה שמייחד אותה לעומת בתי חולים פרטיים אחרים. באופן אישי, גם לא דיברתי בתקשורת נגד הרפואה הפרטית, כי אני חושב שיש לה מקום במדינת ישראל. לא היה לי קשה לעשות את המעבר".

- גם לא בימים הראשונים לתפקיד, כשפגשת את הרופאים משיבא במסדרונות של אסותא?

"את הסוויץ' ברמה האישית, כבר עשיתי כשהנהיגו שעון עבודה לרופאים במסגרת הסכמי השכר. כך שמרגע שהשעון הופעל וידעתי שהם ממלאים את עבודתם, היה לי פחות קשה עם העובדה שהם עושים פעילות פרטית. מה גם, שכשאת מסתכלת על הצרכים של הציבור, יש גם צרכים של השב"ן (שירותי בריאות נוספים, שבהם מחזיקים יותר מ-80% מהציבור). אין ספק שכשהייתי בשיבא, הייתי שמח אם היו מאפשרים לי לנצל את השב"ן גם שם, וברור לגמרי שמישהו צריך לנצל אותו. נכון שבאתי ממערכת ציבורית טוטאלית - אם כי גם לה יש פעילות עסקית כזו או אחרת - אבל באסותא למדתי איך מתנהל הארגון הזה, במובן של 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם'".

כ-50% מהפעילות באסותא, שמיס מבקש להבהיר, היא ציבורית - כלומר מימון באמצעות טופסי 17 ובהתבסס על סל התרופות. המחצית השנייה היא פרטית, בין שבאמצעות שב"ן, ביטוחים פרטיים או פעילות פרטית פר אקסלנס דוגמת תיירות מרפא. "סיימנו שנה מצוינת למרות התחרות וחוק ההסדרים", הוא אומר. "אם אסותא הייתה מתנהלת כפרטית נטו, הרווחיות שלה הייתה גבוהה יותר. כיוון שאנחנו ציבוריים בנפשנו, הרווחיות קטנה יותר, אבל אנחנו שמחים על כך. אנחנו, אגב, לא מחלקים דיבידנדים; הרווחיות של אסותא כולה מושקעת בתוך הארגון".

- הזכרת תחרות. את מי אתה מסמן כמתחרים העיקריים שלכם?

"המתחרים העיקריים של אסותא הם בתי החולים הציבוריים הגדולים במרכז כמו שיבא, בילינסון ואיכילוב. אנחנו לא רואים את עצמנו מתחרים בבתי חולים פרטיים".

- מדיקל סנטר הרצליה הוא לא מתחרה רציני?

"אין ספק שהוא מתחרה, אבל לא עיקרי. הוא עושה פעילות פרטית בלבד עם בית חולים אחד, כשאנחנו פותחים כיום את המרכז הרפואי השמיני שלנו. אני לא מזלזל במדיקל, הוא עושה פעילות יפה וענפה ואני חושב שיש לו מקום כמו בתי חולים אחרים במערכת הפרטית".

גם שחקנים קטנים יותר לא מפסיקים להתחרות בכם. בית החולים הפרטי מרב, שמתכנן לעבור מבת ים לרמת החייל; המדיקל סנטר שרוכש את הרובוט הניתוחי היוקרתי, שאתם מתהדרים בו וכבר נרשמה זליגה של ניתוחים לשם.

"אין ספק שאם מרכז מרב יפתחו בית חולים ברמת החייל, הם יהוו תחרות. גם לגבי הרובוט הניתוחי, זה נכון. אנחנו רואים בתחרות משהו חיובי ואנחנו מתכוננים אליה במובן של שירות ואיכות. שם נמצאת התחרות על המטופל, ולא בצד הכספי. אם היינו חיים בעולם חד גוני, היה משעמם, וכנראה שגם היינו פחות טובים. גם כשהייתי בשיבא וישבתי בצד השני של המטבע - מול שוקי שמר שייצג את אסותא - זה חייב את תל השומר להפוך להיות טובים יותר".

העיניים נשואות לאשדוד

בימים אלה, בית החולים הציבורי החדש אסותא אשדוד פותח את שעריו באופן הדרגתי - תחילה נפתח ביום ראשון השבוע מערך המרפאות, באוגוסט יחלו לפעול חדרי הניתוח ופתיחת המיון צפויה בנובמבר. לדברי שמיס, ההוצאה הכוללת של אסותא ושל המדינה בהקמת בית החולים כבר עברה את רף המיליארד שקל. והנה, דווקא אסותא, עם התדמית הנוצצת של רפואה פרטית לעשירים ושל רופאים עם תגמול מנופח, היא זו שתפעיל זרוע ציבורית לחלוטין, שתפעל באופן שונה מהרשת כולה, ותחת הרגולציה של משרד הבריאות.

אבל שלא תהיינה ספקות, לאסותא, הנמצאת בבעלותה של מכבי שירותי בריאות - שאותה מנהל רן סער - יש הרבה מה להרוויח מהמהלך. בראש ובראשונה, מדובר בהזדמנות עסקית עבורה להוכיח שהיא מסוגלת לנהל בית חולים ציבורי מהמסד עד הטפחות. ואז, כשהמדינה תצא במכרז לניהול בית חולים ציבורי בבאר-שבע, שיפעל לצד סורוקה (בהמשך להחלטת ממשלה מ-2014), אסותא תהיה שם כדי להגיש מועמדות ולהציג קבלות מאשדוד - בית החולים הציבורי הראשון שנפתח בישראל מאז 1980. "האתגר גדול מאוד", אומר שמיס, "ונכון שלא מעט אנשים מסתכלים מהצד לראות מה יקרה".

- מחכים לכם בפינה במערכת הבריאות?

"אני לא אומר שמייחלים לכישלון, אבל מסתכלים על איך אסותא הולכת לעמוד באתגר. מכיוון שאנחנו מכירים היטב את המערכת הציבורית ופועלים לפיה, אני מניח שהיכולת שלנו תהיה טובה ואנחנו כבר רואים את זה מול העיניים. כבר היום אסותא פרוסה מחיפה ועד באר-שבע, ובכל מקום שבו המדינה תיתן היתרים - אסותא תקים בתי חולים במשאבים שלה".

בית החולים באשדוד, שמנהלו הרפואי הוא פרופ' חיים ביטרמן והמנכ"לית שלו היא עו"ד רחל שמואלי - יעסיק, כך התכנון, כ-200 רופאים וכ-500 אחיות, ואת גיוסם, שנמשך בימים אלה, מסמן שמיס כאחד האתגרים הגדולים בפריפריה, בשל מחסור בכוח אדם.

אולם הקמת בית החולים באשדוד מהווה הזדמנות פז נוספת עבור אסותא לקבל דבר שבו חשקה זה זמן רב: מעמד אקדמי. הזרוע באשדוד סונפה לפני חודשים מספר לאוניברסיטת בן גוריון, ובעקבותיה גם אסותא רמת החייל, והמשמעות היא שאסותא תוכל להכשיר סטודנטים בין כתליה ולספק תקנים להתמחות (באשדוד בצורה מלאה וברמת החייל באופן חלקי וברוטציה), ובנוסף על זה, האוניברסיטה תעניק מינויים אקדמיים לאנשי צוות רפואי.

- משרד הבריאות חשש ממהלך כזה, שיפתה עוד רופאים לעבור מהמערכת הציבורית לאסותא.

"גם אני, כשהייתי בשיבא, אמרתי שיש דבר אחד שאסותא לא יעשו, וזה הקטע האקדמי, אבל זכיתי להצטרף לתהליך שהוביל פרופ' שמר ולחתום על ההסכם עם בן גוריון. קפצנו על ההזדמנות ומימשנו אותה. יש רופאים שמחפשים את המעמד האקדמי ועכשיו הם יוכלו לקבל את זה אצלנו".

- קופות החולים באשדוד, כמו מאוחדת, שבעבר יצאה בקמפיינים נגד מכבי, בעלת הבית של אסותא, לחוצות מכם?

"אין ספק שזה מלחיץ במידה מסוימת קופות מסוימות. אני חושב שמאוחדת ולאומית כבר די איתנו, אנחנו רואים את זה בשיחות איתן. זה נכון ששירותי בריאות כללית קצת מחרה-מחזיקה אחוריהן, בעיקר כי יש לה בסביבה את קפלן (ברחובות). אבל תושב אשדוד שקם בבוקר ונזקק לשירות רפואי - ראוי שיקבל אותו באזור מגוריו, ותושבי המקום רעבים לרפואה איכותית".

ואגב רפואה איכותית, מעניין לחזור להשתלשלות העניינים במכרז על ניהול בית החולים באשדוד בגלל מילה אחת, פופולרית במיוחד ושנויה במחלוקת: שר"פ (שירות רפואי פרטי). הכוונה המקורית הייתה לאפשר לבית החולים להפעיל שר"פ בשיעור של 25% מפעילותו, אך באפריל אשתקד הכניס האוצר את היד לכיס והתחייב להעביר לאסותא כ-370 מיליון שקל תמורת ויתור מוחלט על הפעלת השר"פ. חוץ מכסף, "הפירעון" הזה כלל גם רישיונות לשירותים רפואיים שלא היו כלולים בהסכם המקורי, דוגמת שני מאיצים קוויים (מכונות הקרנה) במרכז הסרטן, מכשיר MRI ויחידת הפריה חוץ גופית.

"חתמנו על ההסכם לביטול השר"פ בצורה פרו-אקטיבית, זה לא שלחצו עלינו", מתייחס שמיס. "מטבע הדברים, גם כדי לקבל את המענק הנוסף, אבל יותר מהכסף אלו הטכנולוגיות. אחת הבעיות הקשות בפריפריה היא הנגשה של טכנולוגיות מתקדמות כמו CT ו-MRI. אני חושב שבפריפריה צריך לבטל את הצורך ברישיונות האלה (הנדרשים בישראל לצורך הפעלת הטכנולוגיות הללו). ראשי ערים בראש פינה, בכרמיאל ובאזור הדרום מזמינים אותי ושואלים למה הם צריכים לנסוע שעה לבית חולים. התשובה שלי היא שאני מוכן עכשיו להשקיע כסף ולהקים בתי חולים נוספים, אם יביאו לי רישיונות".

"התחושה הייתה שמיציתי"

פרופ' שמיס, 59, מומחה לרפואה פנימית, החליף בתפקיד את רו"ח פיני צרויה, שפוטר באפריל אשתקד על-ידי דירקטוריון אסותא בראשות היו"ר הדומיננטי פרופ' שוקי שמר (לשעבר מנכ"ל מכבי ומנכ"ל משרד הבריאות). קודם לכן פיקד על מערך הרפואה בחיל האוויר והשתחרר מהצבא בשנת 2000 בדרגת אלוף משנה. ב-2001 מונה לסגן מנהל בית החולים הכללי בשיבא ומ-2006 שימש כמנהל בית החולים הכללי שם, וב-2016 הגיש מועמדות לניהול שיבא כשפרופ' זאב רוטשטיין עבר לנהל את בית החולים הדסה.

שמיס, שבינו ובין רוטשטיין שררו יחסים מתוחים, הסיר את מועמדותו מהמכרז לניהול שיבא ברגע האחרון, כאשר השמועות עסקו בכך ששמיס חשש שמדובר במשחק מכור, לאחר שרוטשטיין קידם את מינויו לתפקיד של פרופ' יצחק קרייס, מי שאכן משמש כיום מנכ"ל שיבא. "יש לי סימפתיה למקום שבו גדלתי ובעיקר לאנשים שעובדים בשיבא", אומר שמיס, "אבל הסיבה העיקרית לכך שהסרתי את מועמדותי היא שהייתי עשר שנים מנהל במערכת ממשלתית עם רגולציה כבדה, ואני חושב שמערכת בריאות צריכה שינוי ואני הייתי צריך שינוי כמנהל בתוכה".

- היו דיבורים על כך שהמכרז נתפר למועמד מסוים. זו לא הייתה הסיבה העיקרית?

"אני לא יכול להגיד שיש לי ראיה למכרז תפור. לאף אחד אין ראיה לכך, יש דיבור על זה. אין ספק שלמי שמגיע להיות מספר 2 בשיבא ורוצה לממש תוכניות עבודה - ולי היו תוכניות עבודה סגורות ברמה החודשית, מה אעשה בחמש השנים הקרובות בשיבא ואיך אני רוצה לממש את זה - זה היה יעד. אבל לצד זה, התחושה הייתה שמיציתי ושאני רוצה לעשות גם דברים אחרים, וזו הייתה תחושה משמעותית. אחד הגורמים היה, בסופו של דבר, הסוגיה של המכרז, אבל המומנט העיקרי מבחינתי, אחרי עשר שנות ניהול, היה לעשות משהו אחר".

- במשרד הבריאות ובנציבות שירות המדינה ניסו למנוע מצב של מתמודד יחיד והאריכו ברגע האחרון את המכרז. מה קרה שם מאחורי הקלעים?

"משרד הבריאות פנה אליי בתקופה הזאת, תוך כדי בקשות שאגש למכרז. אז אני יכול לפתח לעצמי את האגו ולהגיד שרצו שאגש, אבל יכול להיות גם, בסבירות קיימת, שהנראות דרשה יותר ממועמד אחד".

שמיס מבקש להבהיר עם זאת, שמעז יצא מתוק: "זכיתי, ואני לא אומר את זה מהשפה ולחוץ. חברים ובני משפחה שמסתכלים עליי בתשעת החודשים האחרונים שבהם אני באסותא, רואים את זה עליי".

בתקופתו האחרונה בשיבא היה מעורב בפרשת קלאס קליניק, מרפאה לניתוחים קוסמטיים בתל השומר, שאותה ניהל מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, פרופ' אייל וינקלר. במסגרת תובענה משמעתית שהוגשה נגד רוטשטיין, הואשם האחרון כמי שידע ואישר ביצוע ניתוחים קוסמטיים פרטיים בניגוד לכאורה לנהלים, כיוון שחלקם התבצעו בשעות הבוקר על-ידי רופאי בית החולים ותוך תשלום פרטי ישירות מהמטופל למנתח - דבר האסור בבית חולים ציבורי. שמיס העיד כמה פעמים נגד רוטשטיין, מטעם התביעה, בבית הדין למשמעת של נציבות המדינה.

שמיס מסרב להתייחס לפרשה: "אשמח להתייחס לנושא אחרי שיסתיים ההליך המשמעתי, שעדיין מתנהל מול פרופ' רוטשטיין, ושבו הייתי עד שלוש פעמים. עד שההליך לא יסתיים, לא יהיה נכון שאתייחס".

עם הפנים לאקדמיה

נחזור אל אסותא, שסימנה לה יעד שעל שמיס להגשים: להוות אלטרנטיבה של ממש למערכת הבריאות הציבורית - הן מבחינת המטופלים והן מבחינת הרופאים. זו גם הסיבה לכך שלמעטפת החדשה שאסותא מפתחת כיום, שכבר כוללת חותמת אקדמית והכשרת סטודנטים, היא מוסיפה גם צד מחקרי. "באסותא כבר נרשמו חמישה פטנטים, כשלרופאים החוקרים יש נתח בזה ואסותא תפעל למסחר אותם", אומר שמיס בגאווה. "התחום של מחקר ופיתוח מהווה פוטנציאל גדול בגלל היקפי הפעילות של אסותא: כמיליון ורבע מגעים אמבולטוריים וכמאה אלף ניתוחים בשנה. אם תיקחי את שיבא, איכילוב ובילינסון ביחד, תגיעי למספרים שהרשת שלנו עושה".

- על אילו תחומים של מחקר ופיתוח מדובר?

"אנחנו מקימים תשתיות למחקר כמו מעבדה מולקולרית ומעבדות פתולוגיות ונכנסים לשותפויות עם קרנות. פיתחתי מודל שבו אסותא תהיה שותפה בקרנות הון בתחום הלייף סיינס וגם תקים קרן משלה לטובת השקעות בטכנולוגיות. בחודשים הקרובים נחתום על הסכמי שיתוף פעולה עם רשתות בתי החולים מאיו קליניק ואינטרמאונטן האמריקאיות ואפולו בהודו. לצוותים שלנו יהיה כסף לפתח טכנולוגיות שרלוונטיות לאסותא".

- עם מעטפת כזאת, הכיוון ברור. המטרה שלך היא להציע לרופאים לעבוד באסותא במשרה מלאה ולא להישאר בבחינת המרכז הפרטי שמגיעים אליו כדי להרוויח כסף?

"נכון. יש לנו נטייה להגדיל את הפול-טיימרים באסותא, ואנחנו עושים את זה בימים אלה במקצועות שהם חשובים לארגון. היו לנו רופאים בודדים במשרה מלאה, היום יש כבר כמה עשרות וזה יגדל וילך. הרופאים שמועסקים אצלנו הם חלק ממנוע הצמיחה שלנו; אני מרגיש כמו מאמן נבחרת ישראל, שבוחר את הכי טובים מכל מקום".

- והנה חזרנו אל החשש של משרד הבריאות מזליגת רופאים למערכת הפרטית.

"אני מכיר את החשש, אבל העובדה היא שזה מייצר את ההיפך. הזליגה של הרופאים לא נובעת מהתחרות הכספית שהייתה בעבר. פעם הדאגה הייתה שאסותא יכולה לשלם יותר, אבל אם בודקים את השכר שמשולם בהקשרים האלה לפול-טיימרים, תראי שהוא ניתן להשוואה - אם לא קצת פחות - עם המערכת הציבורית".

- נמוך מהמערכת הציבורית? איך בדיוק?

"המערכת הציבורית מאפשרת גמישות באמצעות קרנות מחקר - אפשרות שאצלנו לא קיימת. רופאים מגיעים לאסותא להיות פול-טיימרים פחות בגלל התגמול ויותר בגלל שאנחנו מתחילים לתת להם מעטפת אקדמית, יש לנו דגש על השירות למטופל ויש אתגרים איכותיים במובן הזה שהתמהיל של המטופלים הופך להיות הרבה יותר מורכב. כרגע, למשל, אין אף מיטת טיפול נמרץ פנויה".

אי אפשר לדון בשכר הרופאים באסותא בלי להזכיר את רפורמת "הסדר החזר" בניתוחים הפרטיים, שנכנסה לתוקף אשתקד. במסגרת הרפורמה, לא ניתן עוד ללכת לרופא מנתח או מייעץ באופן פרטי ולקבל החזר מקופת החולים או מחברת הביטוח, אלא כך לבחור רופא שנמצא ברשימת הסדר של הקופה. אחת התוצאות של הרפורמה היא הקטנת התעריפים שרופאים יכולים לגבות ממטופלים. נוסף על כך, ובהתאם לחוק ההסדרים שהוזכר קודם לכן, רופאים במוסדות פרטיים לא מקבלים יותר תשלום ישירות מהמטופלים אלא באמצעות חברת הביטוח או הביטוח המשלים.

"אנחנו פחות עוסקים בתגמול של הרופאים כי אנחנו לא מתעסקים בתשלום", אומר שמיס. "בנושא הזה, המוטו שלנו קודם כול הוא שאנחנו לא רוצים חזירות. רופא - גם כשהוא עובד במערכת הפרטית והשב"נית - צריך להתפרנס, בוודאי כמו כל אזרח אחר במדינת ישראל, אבל זה צריך להיות במחירים סבירים. לכן אני מברך על התהליך, כולל על כך שכסף לא עובר ישירות בין מטופל למטפל. היו מקרים בעבר שבהם השכר של רופאים מסוימים לא עלה בקנה אחד עם הרמה בישראל. אני מקפיד על זה עכשיו בתיירות מרפא ולא מאפשר לרופאים לקחת כל רמה של שכר. הם צריכים להשתכר כמו שצריך, אבל לא לעבור את גבול הטעם הטוב".

- מהו הנתח של תיירות המרפא בפעילות שלכם?

"הפעילות של תיירות מרפא יחסית שולית ועומדת על אחוזים בודדים, וכך גם בכל בתי החולים בארץ. היא ירדה בשנים האחרונות בעיקר בגלל המחירים באירופה ביחס לישראל. דווקא בשנה האחרונה, בעקבות פעילות משמעותית שאנחנו עושים כדי לשווק את עצמנו טוב יותר, אנחנו רואים עלייה בפעילות. תיירות מרפא זה יצוא ואנחנו רואים בכך ערך עבור המדינה".

"צריך לפתוח עוד שירות"

ברמת החייל ממשיכים לקוות להיתר להקים חדרי לידה ומיון

שלא כמו באסותא אשדוד הציבורי, ברמת החייל משרד הבריאות אינו מתיר לאסותא לפתוח חדר מיון, ותזכורת לכך קיבלנו בקריסת חניון הברזל בספטמבר האחרון, אז נהרגו שישה פועלים ונפצעו יותר מ-20. למרות הקרבה לאסותא ובהיעדר מרכז טראומה, הפצועים פונו לבתי חולים אחרים. "הצוות הראשון שיצא רגלית עם ציוד רפואי, כולל עבדך הנאמן, היה מאסותא", מבהיר שמיס. "היו הרוגים ופצועים קל, לא היו פצועים מורכבים, אבל אם היה פצוע שנזקק לניתוח, הוא היה מנותח באסותא, שלא יהיה ספק בכך. ואם ייתנו לי להקים מרכז טראומה - אני הראשון לעשות את זה".

משרד הבריאות אף אינו מתיר לאסותא להקים חדרי לידה - במסלול ציבורי ולא פרטי, כפי שמדגיש שמיס. והסיבה ברורה: זהו מרכז רווח אדיר עבור בתי החולים הציבוריים, ואין להם שום אינטרס לחלוק בעוגה. רק כדי לסבר את האוזן: בית חולים מקבל מביטוח לאומי יותר מ-13 אלף שקל עבור כל לידה רגילה.

"נושא היולדות באזור המרכז לא מטופל מספיק טוב ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לקבל היתר לחדרי לידה ציבוריים", גורס שמיס. "משרד הבריאות מגן בעניין הזה על בתי החולים הציבוריים והממשלתיים, שחלקם שלו. הצעתי למשרד שהפרמטר העיקרי לאישור יהיו התורים; מה שאת קראת לו עומס. אם מזהים שירות שבו התורים ארוכים מעבר לסביר, וזאת מגמה על פני שנים ולא רק נקודתית, צריך לפתוח עוד שירות. אין בכך היגיון".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד מקיים תהליכים מקצועיים סדורים בבחינת בקשות מעין אלו. במסגרת זו מתבצעת הערכת צרכים בהתאם לצורכי אוכלוסיית ישראל ומדיניות הבריאות העולמית. גם בקשות בית חולים אסותא יידונו באופן זה".

"לגודל יש ערך"

- איך מתכננת אסותא לעזור בהתמודדות עם אתגר מחירי התרופות?

כשמדברים עם פרופ' ארי שמיס על הבעיות של מערכת הבריאות הישראלית, הוא מצביע על תמחור תרופות כעל אחת המרכזיות שבהן. "תרופות הן האתגר המרכזי של המדינה, כי המערכת תתקשה בעתיד לעמוד בעלות שלהן, ואני חושב שיש לאסותא מקום בתחום הזה".

- מה לאסותא ולתרופות?

"אסותא מתכננת לנהל את כל הדאטה העצום שלה למטרת שיתופי פעולה. אנחנו בתחילת הדרך, אבל אין ספק שהביג דאטה יסייע לקצר ולייעל את התהליכים של פיתוח תרופות חדשות באופן שעשוי לגרום למחירי התרופות לרדת. איך אפשר לא לנצל מאה אלף ניתוחים בשנה? לשם השוואה, בבנק הרקמות הלאומי יש כעשרת אלפים רקמות בלבד".

- אתה מצפה מהמדינה שתיתן לאסותא כסף כדי להקים בנק רקמות?

"לא. אסותא תקים בנק רקמות בתחומים החזקים שלה, כמו סרטן שד ופרוסטטה. אנחנו עושים הכי הרבה ממוגרפיות וביופסיות פרוסטטה במדינה. אבל אני חושב שצריך לשתף אותנו במעגל הזה, כי יש לנו נתונים. הם יאפשרו לנו לקיים שיתופי פעולה עם תעשיית התרופות, אבל אני חושב שזה צריך להיות גם ברמה הלאומית. לגודל יש ערך. מחירי התרופות עשויים לרדת, וזה הערך הציבורי המשמעותי. אני לא רואה מול העיניים רק את מנוע הצמיחה שיגדיל את ההכנסות".

אסותא במספרים

1934 - שנת הקמת הרשת

5 - מספר בתי החולים ברשת: רמת החייל, חיפה, ראשון-לציון, באר-שבע והחודש נפתח בית החולים הציבורי באשדוד

3 - מספר המרכזיים הרפואיים של הרשת: השלום בתל-אביב, רעננה ואשדוד

3,000 - עובדים באסותא

1,500 - רופאים בעלי הרשאה לנתח באסותא

100,000 - מספר הניתוחים שנערכו באסותא ב-2016

240,000 - מספר בדיקות הממוגרפיה שנערכו באסותא ב-2016

16,000 - מספר מחזורי IVF (הפריה חוץ גופית) שנערכו באסותא ב-2016

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
אסותאבית חולים שיבא (תל השומר)רופאיםרפואה ציבוריתרפואה פרטית
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.