דור ה-Y: אף חברה לא יכולה להכיל אותנו לתקופה של 5 שנים

לבנות נטוורקינג דיגיטלי רחב ולא להתבייש לכתוב מייל נועז למנכ"ל החברה שבה הייתם רוצים לעבוד ■ מייסדות "דנה ונועה תעשו לי קריירה", מספרות על מהפכת חיפושי העבודה בראיון ל- "ליידי גלובס"

דנה פאר ונועה אוחיון–באב / צילום: ענבל מרמרי דנה פאר ונועה אוחיון–באב / צילום: ענבל מרמרי
חגית ברונסקי 11.10.2017

בשלנית חובבת אחת נהגה לאסוף את המתכונים הרשומים על הצד האחורי של מוצרי מזון - אותם מתכונים שהרוב מתעלמים מהם או לא מודעים לקיומם, כמו עוגת השמרים על אריזת קמח או חטיפי השוקולד על קופסת דגני בוקר - ולהכינם. אחרי שהכינה את המתכון, היא העלתה אותו לדף הפייסבוק שלה. יום אחד פנו אליה מחברת מזון והציעו לממן לה את הפעילות הזו. סיפור ההצלחה הקטן הזה הוא רק קצה קצהו של עולם תעסוקה חדש, ששונה מכל מה שהורגלנו אליו. לעולם הזה יש חוקים חדשים ושחקנים חדשים, ומי שרוצה להישאר רלוונטי, חייב להתאים את עצמו למהפכת חיפושי העבודה.

לפני כשש שנים הקימו דנה פאר ונועה אוחיון-באב את קהילת 'דנה ונועה תעשו לי קריירה', שבה רשומים כיום כ-46 אלף אנשים, רובם סטודנטים ואקדמאים בוגרי מדעי הרוח והחברה. מה שהחל כג'סטה לחברים הפך לפרויקט פעיל ופופולרי, ואת פאר ואוחיון-באב לאוטוריטות בתחום חיפוש העבודה בעידן הדיגיטלי, בזכות המודל שפיתחו. "אנחנו בוררות בפינצטה משרות אטרקטיביות מכל מיני אתרים, ומעלות אותן לעמוד הפייסבוק שלנו, ללא תשלום לאף אחד מהצדדים - לא למפרסמים ולא לדורשי העבודה, וללא מטרת רווח", מספרת פאר.

- מתי נולד הרעיון?

פאר: "כשקיבלתי למייל ניוזלטר עם כמה הצעות עבודה אטרקטיביות בתחום מדעי הרוח - עניין נדיר בתחום שלנו. בדרך כלל באתרים הגדולים של חיפושי העבודה רוב המשרות לא איכותיות, או מציעות תנאים מעליבים. החלטנו לשתף את החברים בניוזלטר הזה, ואז קפץ לנו הרעיון להקים קהילה".

אוחיון-באב: "עולם העבודה השתנה. אחד הדברים המעניינים שמאפיינים אותנו, דור ה-Y, הוא שאנחנו מחליפים בין עשרה ל-14 מקומות עבודה עד גיל 38. אמא שלי, למשל, היא אחות כבר 30 שנה. דור איקס קלאסי. היא לא הייתה מעלה על דעתה לעזוב, למרות תנאים קשים ומשמרות. בדור שלנו עוזבים מקום עבודה אחרי חמש שנים גג, ואם מישהו נשאר מעבר לזמן הזה, שואלים מה לא בסדר איתו. אף חברה לא יכולה להכיל אותנו לזמן כל כך ארוך. אינטל פיטרה לפני שנה 12 אלף עובדים, הבנקים הגדולים מפטרים מאות, פעם היו שדרות של עובדים בדלפקים, אבל היום הכול עובר לדיגיטל. פעם אנשים חלמו לעבוד בבנק או במגזר הציבורי, לקבל קביעות, היום כבר לא. אפילו בראיונות עבודה לא ישאלו אותך איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור.

"אומרים שאנחנו דור מפונק, אבל זה לא נכון, זה קשור לזה שאנחנו לא באמת יכולים לדעת מה יהיה אתנו שנים קדימה. עשרת מקומות העבודה הפופולריים של 2014 לא היו קיימים ב-2004. הדוגמה הטובה ביותר לזה היא שבישראל גוגל עקפה השנה לראשונה את חברת החשמל בדירוג מקומות העבודה הפופולריים. מה ההבדל בין השתיים? הכול. זה בדיוק השינוי שיש בעולם העבודה. אז זה לא רק לעבוד בגוגל, זה שיווק באינטרנט ודיגיטל, ורשתות חברתיות. 20% מהמקצועות נעלמים בכל שנה, ומצטרפים חדשים".

- ועדיין, חוסר היכולת להתחייב לטווח ארוך הוא בעייתי עבור חברות מסוימות.

פאר: "היום אפשר לענות למיילים בשתיים בלילה או לעבוד מבית קפה, וזה מחדד את העובדה שאנשים הם לא שבלונות, הם מקבלים השראה מדברים שונים, ולכל אחד יש את המקום שלו ואת המודל שיותר מתאים לו. זו תפיסה יותר נכונה, שגם תחסוך למעסיק יותר כסף, כי כל עוד הוא מקבל תפוקה ותמורה, זה לא באמת חשוב שהעובד שלו ישב במשרד על הכיסא".

אוחיון-באב: "יש אתגרים חדשים גם מהצד של המעסיקים בכל התהליך הזה. היות שאנשים מחפשים עבודה מתוך מקום העבודה הנוכחי שלהם, השוק מוצף במשרות. על כל משרת ניהול יש 60-80 פונים. התוצאה היא שהמעסיק לא עובר על כל קורות-חיים לעומק, אלא רק סורק אותם עם העיניים במשך 20 שניות, ואז מקבל החלטה".

- אז איך מחפשים עבודה?

פאר: "צריך להחליף את החשיבה, מ'לחפש עבודה' ל'ניהול קריירה'. המודל שלנו גורס שלשלוח קורות-חיים, שזה הדבר הרווח, זה העניין האופרטיבי הבסיסי, וזה רק 20% ממה שצריך לעשות. ה-80% הנותרים הם שורה של דברים שאפשר לעשות. החשוב מביניהם הוא לא לפעול רק בזירה אחת, כי זה לשלוח חכה במקום לפרוש רשת דייגים. צריך לפעול בכמה מישורים במקביל. השני הוא להבין שניהול קריירה זו עבודה לחיים, לא משהו שעושים באופן נקודתי רק כשרוצים להחליף עבודה. אם רוצים לטייב את היכולות ולרכוש מיומנויות ונכסים, צריך לעשות את זה כשאנחנו בשוק התעסוקה ולא כשנפלטנו ממנו, כי אז אנחנו לא במיטבנו, אנחנו בלחץ. הדבר השלישי הוא להבין שהזדמנויות זה משהו שצריך לייצר".

- קל לומר, קשה לבצע. איך מייצרים הזדמנויות?

אוחיון-באב: "אחד הדברים הכי חשובים הוא להיות חבר בכמה שיותר קבוצות שייכות, שאנחנו קוראות להן 'מועדונים סגורים'. ככל שיהיו לי יותר ממשקי חיבור, ההזדמנויות שייקרו בדרכי יגדלו. הכוונה ב'מועדונים סגורים' היא לכל מה שלקחנו בו חלק בחיים, גם בעבר הרחוק: תנועות נוער, צבא, החוג שהייתי בו באוניברסיטה או ארגון מנהיגות, תוכניות הכשרה, ואחר כך גם קבוצת הווטסאפ של ההורים בגן ואפילו ועד הבית בבניין. זה לא קבוצות פייסבוק שאני עושה להן לייק, אלא קבוצות שיש לי זיהוי איתן".

- מה מייחד אותן?

"אני יותר מחויבת לאנשים בקבוצות הללו, גם אם נדמה שלא. יותר קל לי להזדהות איתם, גם אם אנחנו לא בדיוק מכירים, ולכן אם מישהו מהם יבקש עזרה אני אעשה זאת, ואולי נתרגם את ההיכרות לשיחת טלפון או קפה. הקבוצות מייצרות עוד הזדמנויות ועוד אנשים שאני יכולה לפנות אליהם. אז נכון שלא יקבלו אותי לעבודה בגלל זה, אבל אולי יזמנו אותי לראיון. אנשים חושבים שאם החוויה הסתיימה אפשר להתנתק ממנה, וזו טעות".

מביך, אך פרודוקטיבי

כמו זירת ההיכרויות והחיזורים שהשתנתה באופן קיצוני והפכה כל אחד, כמעט, לשדכן של עצמו או מטעם עצמו, אוחיון-באב ופאר מציעות לשנות את הגישה גם בתחום ה'חיזור' אחר מקומות עבודה, ולהפוך אותה לפרואקטיבית יותר. לאוחיון-באב, בכל אופן, זה עבד. "כששמעתי על קרן רוטשילד, רציתי מאוד לעבוד שם. כתבתי לכמה אנשים שמצאתי בקרן אימייל ממש מביך, שהיום, אגב, אני מקריאה בהרצאות שלי. כמובן שענו לי 'תודה, אך לא תודה', והבטיחו לשמור את קורות-חיים שלי במאגר, למרות שאין באמת כזה מאגר. החלטתי להמשיך ולשמור איתם על קשר, גם אם חד צדדי, ובמשך שנה, אחת לחודש, שלחתי להם אימייל. באחת הפעמים אפילו העזתי לכתוב להם שאני נוסעת לתקופה לחו"ל, במקרה שהם ירצו לחפש אותי. צחוק הגורל היה שבדיוק התפנתה משרה וזימנו אותי לראיון".

- לא לכל אחד יש תעוזה כזאת.

"לא חייבים להיות פרואקטיביים באופן כזה, יש דרכים אחרות, כמו מיקרו יזמות, להקים משהו קטן מהצד, במקביל לעבודה הקבועה. לפתוח בלוג בישול, ציור, כתיבה, בדיוק כמו הבחורה שהכינה את המתכונים, לדוגמה. יש הרבה יוזמות קטנות פרטיות כאלה, למשל של עורכי דין או רואי חשבון, שמביאות טראפיק וחושפות אותך לקהל רחב יותר. הם לא עושים את זה תמורת כסף, ולא כל הזמן. פעמיים בשבוע במשך שעתיים הם עונים על שאלות, ונותנים שם ייעוץ. זה כבר נהיה דבר שבשגרה.

"אנחנו לא מרוויחות כסף מהקהילה שהקמנו, זה לא נועד לייצר רווח, אבל זה שווה ערך לניסיון שאנחנו צוברות ולקשרים. כשאנחנו מגיעות היום לראיון עבודה, לא שואלים אותנו על העבודה שלנו או באיזו אוניברסיטה למדנו. מה שמעניין אותם זה מה שאנחנו עושות, המיקרו יזמות הזאת, הדבר הצדדי הזה. ככה אני גם בונה את התדמית שלי ברשת".

- יש כאלה שעמוד הפייסבוק או האינסטגרם שלהם לא בדיוק שמרני ומחושב.

פאר: "זה העניין עם הפרופיל ברשת, אתה יכול לשלוט בתוצאות. כרטיס הביקור שלך הוא הפייסבוק, וכשאתה הולך לראיון עבודה או כשמישהו רוצה לבדוק עליך הוא מיד מחפש אותך בפייסבוק, אז חשוב לשמור על תדמית שלא תייצר בעיות. אם אתה מגיב באופן חריף על איזשהו מהלך פוליטי, אם אתה פעיל חברתי, או אם יש לך תחביבים יוצאי דופן, זה תמיד יצוף. היום דפי פייסבוק הם כלי עבודה".

- למה לא הפכתן את זה לעסק?

"בן אדם אחר כבר היה עושה מזה חברת השמה, אבל בתשוקה שלנו זה לא מה שאנחנו רוצות לעשות. אנחנו מפתחות את העמוד ועושות שיתופי פעולה, כי זה נותן לנו תחושת משמעות ודלק, וזה גם שופר אידיאולוגי לקדם תפיסות שוויוניות וערכיות בתחום חיפושי העבודה, שהוא בעייתי. יש בו הרבה נפוטיזם וגזענות, ולנו יש אפשרות להשפיע בתחום הזה".

- התמחות היא גם פלטפורמה שאתן מאמינות בה. באיזה אופן?

"הכוונה היא לא להתמחות במשפטים או ראיית חשבון, אלא לעשייה וולונטרית. הרבה אנשים עם תארים יתקשו למצוא עבודה, כי אין להם ניסיון. אפשר להגיע למקום על בסיס התנדבותי, להיחנך על ידי מישהו קבוע שש שעות בשבוע ולשים 'רגל בדלת'. באחוזים מאוד גבוהים מציעים עבודה לאותם מתמחים.

"אפשר גם לעבוד עם מנטורים - צריך לזהות מישהו בכיר בתחום מסוים שמעניין אתכם, ויש לו קבלות על הצלחה או ידע רחב, ולפנות אליו. הדרך הכי טובה היא פשוט להסביר במייל או בשיחת טלפון שאתם כרגע בתחילת הדרך, וצריכים להשתפשף. כדאי לפנות בצורה הכי צנועה: 'הי, אני דנה, אני בתחילת דרכי המקצועית, ואתה עוסק בתחום שנים. אני עוקבת אחרי הפעילות שלך, הייתי שמחה להזמין אותך לקפה, 45 דקות ליד המשרד שלך'. אני לא מכירה הרבה אנשים שיסרבו לבקשה הזאת, ואם יש כימיה, הפגישה הזאת יכולה להמשיך לעוד כמה פגישות או לקשרים אחרים".

- אם נחזור לבסיס, איך אפשר בכל זאת לגרום לקורות-חיים לבלוט?

אוחיון-באב: "כדאי להכניס כמה משפטים אישיים בראש העמוד. אצלי בחברה היה מישהו ששלח קורות-חיים למשרה מסוימת והוא לא בדיוק התאים, אבל בראש העמוד הוא כתב כמה הוא מתחבר למה שאנחנו עושים וכמה זה קרוב ללבו ומעניין אותו, כך שהיינו חייבים להזמין אותו לראיון, ובסוף הוא גם קיבל את העבודה".

למצוא עבודה

10 עקרונות מנחים ש'ליידי גלובס' קיבץ מפי דנה ונועה:

(1) מנטורינג. למצוא חבר, קרוב משפחה או שכן, שעוסק במקצוע שמעניין אתכם. תבקשו לפגוש אותו, או להצטרף ליום במקום עבודתו. זהו כלי עתיק שתופס תאוצה לאחרונה בשל הגמישות שבו, הרווח ההדדי והנכונות של בכירים להוות מנטורים לצעירים בתחילת דרכם. שווה להעז ולפנות למי שבאמת יכול להוות מגדלור עבורכם. חשוב להתכונן למפגשים, להגדיר מראש את המטרות ולתאם ציפיות.

(2) התמחות. חשוב לחפש התמחות שמציעה חניכה טובה ומכוונת, וסביבת עבודה מפתחת. גם אם מדובר בהתמחות בהתנדבות, שווה לעשות אותה בזכות הערך המוסף והפוטנציאל הגלום בכך. את כל אלה אפשר למצוא לא רק במקום שנשמע 'הכי שווה'. לפעמים דווקא מקומות אינטימיים יעריכו יותר, ישקיעו יותר ויאפשרו את המקפצה המתאימה לכם בשלב הזה בקריירה.

(3) כנסים. בכל עת מתקיימים עשרות כנסים. חשוב לבוא מוכנים: להתלבש כראוי, להביא כרטיסי ביקור (אם יש), לברר רשימות נוכחים ודוברים ולהתמנגל. אנחנו ממליצות להגיע לבד לכנס, או לכל הפחות לשבת ליד מישהו/י חדש.

(4) המועדון הסגור. שווה לפנות זמן ולקחת חלק בארגון או קבוצת בעלי עניין. רשת בוגרים סגורה היא נכס בר קיימא, זו התשתית שעליה אנחנו הקמנו את הקהילה שלנו. הגישה להמון הצעות עבודה איכותיות התאפשרה דרך קבוצות סגורות שהשתתפנו בהן בעבר ונמנינו על בוגריהן. הקבוצות הללו מרחיבות אופקים, מאפשרות שיח עם אנשים מעניינים, ובעיקר יוצרות רשת בוגרים משמעותית שמתעצמת עם הזמן ודרכה תוכלו לשמוע על הצעות עבודה ופוטנציאל שותפויות.

(5) משרת סטודנט. בטווח הארוך, עבודות של משמרות לא תמיד מצליחות לייצר יתרון יחסי בשוק העבודה, ולכן לא משתלמות. לכן, גם אם השכר מרתיע, כדאי להשתלב בעבודה 'של גדולים' עוד במהלך התואר, ולמצוא דרכים יצירתיות להסתדר. תואר הוא חשוב, אבל היום - ניסיון הוא הפרמטר העיקרי שלאורו מעסיקים בוחרים עובדים. דרך לרכוש ניסיון היא במשרות המיועדות לסטודנטים. שימו דגש על הרווח העתידי: סטודנטים רבים נקלטים לעבודה באותו ארגון שבו החלו.

(6) חיפוש אקטיבי. הכינו רשימה של מקומות העבודה שהייתם רוצים להשתלב בהם, ושריאלי שתעבדו בהם בשלב זה בקריירה. שלחו מדי פעם קורות-חיים בצירוף מכתב מקדים ונלהב. צרו קשר בלתי אמצעי, וראו מה יצא. רצוי להיות פרואקטיביים בתהליך, לברר מי עובד במקום הנכסף ולנסות להעביר דרכו קורות-חיים, על מנת להגיע לפגישה עם בכיר בארגון.

(7) לינקדאין. רשת הנטוורקינג האולטימטיבית, שפורשת את רשת הקשרים שלנו בתמונה רחבה. צרו פרופיל אישי, עדכני ופעיל. הפרופיל שלכם הוא למעשה קורות-חיים בעידן הדיגיטלי. זוהי תמונת המצב והרושם הראשוני שמתקבל מכם. חשבו טוב כיצד אתם מציגים את עצמכם, ובחרו מילות מפתח מתאימות.

הכי חשוב, אל תחכו לרגע האחרון: הטעות העיקרית של משתמשים בלינקדאין היא שהם ניגשים אליה רק כשהם באמת צריכים אותה, כמו למשל אחרי פיטורים. על מנת לקבל ערך מלינקדאין עליכם להיות פעילים באופן שוטף, אחרת יהיה לכם קשה מאוד לייצר חשיפה ולהגיע למצב שבו יפנו אליכם.

(8) פייסבוק. כאן מעסיקים מחפשים אתכם, ולכן תמונת הפרופיל צריכה להתאים לגילכם, ולאופן שבו אתם רוצים שהעולם יתייחס אליכם. אל תעלו תמונה שצילמתם בעצמכם - זה אף פעם לא נראה טוב.

(9) ערכים מנחים. נסו לחשוב על רשימת הערכים, המניעים, והכישורים המוליכים אתכם בחייכם, ועל התכונות שמאפיינות אתכם לאורך זמן. שבו עם חבר/ה קרוב/ה, שמכיר את מסלול חייכם, ותנו לו לאתגר אתכם בשאלות כמו: למה בחרת בחירות מקצועיות אלה? מה הנחה את הבחירה? איפה באים לידי ביטוי כל אחד מהערכים, המניעים והכישורים שציינת לעצמך? האם הם בכלל באים לידי ביטוי? נסו לבחון עד כמה הבחירות שלכם נאמנות למה שחשוב לכם בחיים ולמה שאתם טובים בו, ואיך הן מובילות לצעד המקצועי הבא שאתם רוצים לקחת.

(10) להיות אקטיביים. אל תחכו - הרימו טלפון לראות שהמסמך ששלחתם אכן הגיע, היכנסו לעמוד הצוות של החברה שמעניינת אתכם ותראו האם אתם מכירים מישהו מהם, או שיש חברים משותפים. נסו לייצר קשר כך שתבלטו, ויזכרו את השם שלכם. עבודה היא מזמן לא תעסוקה, היא קריירה שאתם צריכים לנהל בדיוק כמו כל פרויקט אחר בחייכם.

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
חיפוש עבודהקורות חייםראיון עבודהשוק העבודה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.