עולם חדש

א. אנשים אוהבים להזכיר את העובדה שביל גייטס נשר מהלימודים לפני שסיים תואר ראשון. למה? מה אנחנו מבקשים לומר במשפט הזה, חוץ מאשר לתת ביטוי לנטייה (המבורכת כשלעצמה) להיתלות באילנות גבוהים; אולי אנו מבקשים למצוא כאן סוג של נחמה, אבל איזו מין נחמה זו? הרי אנחנו לא ביל גייטס ולעולם לא נהיה.

ב. בתחילת החודש שב ביל גייטס לאוניברסיטת הרווארד, קצת יותר משלושים שנה אחרי שנשר משם והקים את מייקרוסופט, כדי לקבל תואר דוקטור של כבוד. כבר 13 שנה שהוא מוביל את ליגת האנשים העשירים ביותר בעולם, עם הון של 56 מיליארד דולר, ואוסף תארי דוקטור של כבוד כמו שאתם ואני אוספים קבלות של מוניות, ועדיין - אין כמו לחזור הביתה כמנצח. אני עצמי מתכנן לנסות את זה פעם.

הנאום שנשא שם גייטס (http://tinyurl.com/39a3z7) הנרגש הוא חתיכת נאום מצוין. אני חובב גדול של נאומים גדולים. במיטבם, הם מפיחים בי תקווה. וכשהאיש העשיר בעולם פותח את הפה, אני מקשיב. גייטס הוא נער הפוסטר של הקפיטליזם, הוא ההתגשמות הפיזית שלו עלי אדמות. לשמוע אותו מדבר זה כמו לעמוד מול רוח התקופה.

ג. כמו רובכם, גם אני ביליתי שנים בלשנוא את גייטס ולפחד ממנו וממייקרוסופט, אבל כמו רובכם, גם אני הפסקתי. קודם כול, העולם השתנה ומייקרוסופט היא כבר לא הרע המפחיד והמאיים. ההאקר, הוגה הדעות הדיגיטלי הנחשב ומשקיע ההון סיכון פול גראהם אף פרסם באפריל מאמר שנפתח במילים: "לפני כמה ימים הבנתי שמייקרוסופט מתה". מייקרוסופט רחוקה מלמות, כמובן, אבל לפחות מבחינה אחת היא לא מה שהייתה: אף אחד כבר לא מפחד ממנה. היא כבר לא האיש הרע. אפשר להאשים בזה את האינטרנט שהשתנה, את גוגל, אבל זה חייב להיות קשור גם בעובדה שביל גייטס עוזב את החברה שהקים. בלעדיו זה לא אותו דבר.

המונופוליסט הפך לפילנתרופ הגדול ביותר אי-פעם, ולך תשנא מישהו שרוצה להציל את העולם. אפילו סטיב ג'ובס, נער השעשועים של עולם התוכנה ויריבו המושבע של גייטס הפסיק לשנוא אותו: "אני חושב שהעולם הוא מקום טוב יותר כי ביל הבין שהמטרה שלו אינה להיות האדם העשיר ביותר בבית הקברות", אמר ג'ובס לפני כשלושה שבועות. מילים בסלע.

ד. בחזרה לנאום. אחרי כמה זיכרונות מהימים הטובים ההם ("היו הרבה בחורות אז. רוב הבחורים היו סטודנטים למתמטיקה ולמדעים. השילוב הזה נתן לי את הסיכויים הכי טובים, אם אתם יודעים למה אני מתכוון. אבל אז למדתי שיעור חשוב: לשפר את הסיכויים עדיין לא מבטיח הצלחה"), והתבדחויות לא מזיקות על חשבון עצמו ("אתם יודעים, אני עוזב את העבודה שלי בשנה הבאה. נחמד שסופסוף יש לי תעודה"), פתח גייטס מבערים ודיבר 25 דקות על הדברים שבאמת חשובים לו היום: לשנות את העולם, להפוך אותו למקום טוב יותר, להילחם במחלות ובחוסר השוויון.

"כשפרשתי מהרווארד", אמר גייטס, "לא היה לי מושג קלוש על היעדר השוויון בעולם. הייתי לחלוטין חסר מודעות לאי-הצדק הנורא ששורר בעולם, לפערים המזעזעים בבריאות, בחינוך, בכלכלה, שדנו מיליוני אנשים לחיים של ייאוש. לקח לי כמה עשורים עד שגיליתי את זה". זה מקומם, אמר, שחלק מהחיים בעולם ראויים להצלה, וחלק לא.

גייטס סיפר על התסכול שחש כשהשתתף בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, לפני מספר שנים, וישב בפאנל שעסק בבריאות. "דיברו שם על איך להציל את חייהם של מיליונים, אבל זה היה כל-כך משעמם, עד שלא יכולתי לשאת את זה יותר", אמר גייטס. "רק כמה ימים קודם לכן הייתי באירוע השקה של גרסה 13 של תוכנה כלשהי, ואנשים היו בטירוף - מחאו כפיים, צעקו, עמדו על הכיסאות. למה אי-אפשר להלהיב אותם כשמדובר בהצלת חיים?"

ה. אני מאמין לו. אני מאמין לו כשהוא מתאר את הפליאה שחש אחרי שגילה שהעולם הוא לא גן עדן, שהוא תקוע ודפוק ומלא באגים ממש כמו התוכנות של מייקרוסופט, שילדים מתים בעולם המתפתח ממחלות שנמצאה להן תרופה מזמן. ואני מאמין בכנות שלו. "לא הבנתי, איך העולם יכול לתת לילדים האלה למות", הוא שואל, ועונה: "התשובה היא פשוטה וקשה: השוק לא מתגמל על הצלת חייהם של הילדים האלה. הממשלות לא מסבסדות את חייהם של הילדים האלה. אז הילדים מתו. הם מתו משום שלהורים שלהם לא היה כוח בשוק או קול בתוך המערכת. אבל לי יש. לכם יש".

"אנחנו צריכים קפיטליזם יצירתי יותר", הגיש גייטס ביטוי חדש, טוב הרבה יותר מהקפיטליזם הרחום שעליו מדברים פה. כשזה בא ממנו, גם יש סיכוי שזה יתפוס.

הדבר שהכי אהבתי בנאום הוא שגייטס לא מתנשא, לא מגיש פתרונות ואומר 'תעשו ככה' (כמו שנהג תמיד). זה גייטס חדש, מבין יותר, רחום יותר. "הבעיה היא לא שלאנשים לא אכפת", אמר. "לכולם אכפת. הבעיה היא שזה יותר מדי מסובך".

"המשימה הזו", הוא אומר, "אינה מוגבלת בזמן. היא אולי לא תיגמר אף פעם. אבל הניסיון לענות על האתגר הזה ישנה את העולם".

ו. ואם מישהו יכול לשנות את העולם זה בוודאי ביל גייטס. הוא כבר עשה את זה פעם אחת, ויש לו המזומנים לכך. קרן התרומות של ביל ומלינדה גייטס היא קרן הצדקה הגדולה בעולם, היקף נכסיה עולה על 60 מיליארד דולר (גבוה יותר מהתמ"ג של 70% מהמדינות בעולם). אם זה יקרה - אם גייטס ימגר את המלריה, ימצא תרופה לאיידס, ישקה את ילדי אפריקה במים נקיים ויפתור את אי-השוויון בחינוך - הרי שנוכל להתגאות בעובדה שחיינו באותה תקופה כמו האיש הגדול ביותר שחי אי-פעם. הוא בדרך לשם. כבר לפני שנה כתבתי שאני מוכן לשים ארבעים שקל שעד עשר שנים מהיום הוא מקבל פרס נובל לשלום. אני מעלה את הסכום לשישים שקל. עד כדי כך אני מאמין בו.

ז. לאן הולך גייטס, ומה אני - כמומחה עולמי לביל גייטס - מנבא בנוגע לעתידו? אז ככה, ותקשיבו טוב: מדובר בתוכנית בעלת שלושה שלבים. בשלב הראשון גייטס נמצא היום: השלב שאני מכנה "השלב הבסיסי" - תרופות, מים, חינוך. ייקח לו כמה זמן להיכנס אל השלב השני - הוא עצמו העיד שלוקח כמה עשורים עד שהאסימונים נופלים אצלו: שאין להבדיל בין בריאות הציבור והדאגה לסביבה. נכון לעכשיו, גייטס רחוק מאוד משם. הוא אפילו הצהיר שיש לדחות על הסף את הרעיון להכניס שיקולים סביבתיים וחברתיים למדיניות ההשקעות של הקרן. אבל כאמור, תנו לו זמן. הוא יבין לבד את הפרדוקס. לפני מספר חודשים חשף הטיימס כי אותה קרן גייטס ממש, שמשקיעה בתרופות ומנסה לסייע לאנשים, משקיעה מהצד השני בחברות שמזהמות את הסביבה ופוגעות באותם אנשים ממש. זה לא יוכל להימשך.

ח. את השלב השלישי במטמורפוזה העצומה הזו שעוברת על ביל גייטס קצת קשה לדמיין, אבל בכל זאת, בואו איתי. עוד זמן יעבור, וגייטס יתעלה לרמה נוספת של תודעה והבנה - אחרי שיפתור את אי-השוויון הבסיסי, המהותי, כמו חיסונים, מים זורמים וחינוך ברמה טובה, ואחרי שיבין שהבעיה הסביבתית בוערת לא פחות וינסה לטפל גם בה, יגיע השלב השלישי בהתעוררות של ביל גייטס: יגיע תורו של האדם העובד.

גם גייטס יבין בסוף את מה שמבינים רבים יותר ויותר, וישלים את המהפך מגולם לפרפר: מקפיטליסט לפילנתרופ, מפילנתרופ לירוק ומירוק לאדום!

גם גייטס - כמו כולנו - יבין שההיסטוריה היא דברי הימים של מלחמת המעמדות. הבעיה המהותית היא השיטה, העבודה הלא מאורגנת, הקיפוח של האיש העובד, ריכוז ההון והכוח בידי מעטים שמתעמרים ברוב.

זה יהיה השלב האחרון של ביל גייטס. כשהאסימון הזה, הסופי, ייפול אצלו ואצלנו, זה באמת יהיה קרב אחרון במלחמת עולם, כמו שאומר האינטרנציונל.

ט. לפני שבועיים כתבתי פה על עו"ד דורי קלגסבלד כמה משפטים בטעם רע. לרגע נכנסה בי רוחו של טוקבקיסט מצוי שגרמה לי להשוות איפה שאין השוואה, ולהכליל איפה שאין הכללה. צר לי אם הובנתי לא נכון. "

הרהור

לפני שנה כתבתי שאני מוכן לשים ארבעים שקל שבעוד עשר שנים גייטס מקבל פרס נובל לשלום. אני מעלה את הסכום לשישים.

http://dror.notes.co.il