בעקבות החלטת ביהמ"ש המחוזי - אלפי ניצולי שואה יוכלו לקבל פיצוי רטרואקטיבי

פסק הדין, שניתן ע"י השופטת שרה דותן, ביטל החלטה של הרשם, אשר דחה בקשה של אותם ניצולי שואה לקבלת ארכה להגשת ערעורים על פסקי דין של ועדת הערערים, לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.

השופטת שרה דותן איפשרה לכ-500 ניצולי שואה, אשר ערערו על ההחלטה, להגיש ערעור ובכך, למעשה, לכל אותם ניצולי שואה, לקבל פיצוי רטרואקטיבי מאותו המועד, בו הגישו את הבקשה למשרד האוצר.

מאז 1995 יושם נוהל, שלפיו יכול היה ניצול שואה שגורש מביתו ללא ליווי מזוין לפנות לרופא המטפל ולקבל ממנו מכתב, המעיד על הטראומה וההשפעות של הגירוש. מכתב זה זיכה את הניצול ב-25% נכות שאפשרה פיצוי של כ-1,000 שקלים בחודש מהלישכה לשיקום נרדפי נאצים באוצר.

בהמשך החליט האוצר, כי אותם יהודים מרומניה ובולגריה אשר גורשו מבתיהם שלא בליווי חמוש אינם זכאים לפיצוי האמור ואלפי בקשות שהגישו נפגעי רדיפות הנאצים ללא ליווי חמוש נדחו. הנושא הגיע לביהמ"ש העליון, שאישר את עמדת האוצר, אך באוקטובר 2005 התקבל בביהמ"ש העליון פסק דין בדיון נוסף שהתקיים בנושא בהרכב של 7 שופטים.

פסק הדין, אשר נכתב ע"י השופט מישאל חשין, בהסכמת 5 שופטים נוספים וכנגד דעתו של השופט אדמונד לוי, קבע, כי היהודים שגורשו, כאמור, זכאים לפיצוי על הגירוש שגורשו מבתיהם לערי השדה בתקופת השואה, גם אם לא גורשו בליווי חמוש.

כתוצאה מכך, היה על האוצר להתחיל בתשלום הפיצוי האמור לאלפי ניצולי שואה שנמצאו במצב האמור. אלא שמשרד האוצר החל נוקט בסחבת על מנת לסכל את פסיקת ביהמ"ש העליון. בתחילה נדרשו הניצולים לאתר את תיקיהם הרפואיים מאז 1948 ולהופיע בפני ועדה רפואית אשר אמורה היתה לאשר את נכותם הנפשית.

בעקבות לחץ ציבורי התערב שר האוצר, אברהם הירשזון, והחזיר את ההסדר שיושם מאז 1995 על כנו, שעל פיו ניתן הפיצוי בהתבסס על מכתב מהרופא המטפל. אלא שאז החליט האוצר למנוע מכל אותם אלפי ניצולי שואה, רובם קשישים, את קבלת הפיצוי הרטרואקטיבי, לאחר, שטען כי אלה לא הגישו במועד הנכון ערעור על החלטת הוועדה באוצר, אשר דנה בעניינם ודחתה אותו.

בשל כך פנו כ-500 מהם לביהמ"ש המחוזי בת"א, והרשם בחודש אוקטובר אשתקד דחה את בקשתם להארכת מועד להגשת ערעורים על פסקי הדין של ועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. בפסק הדין שהתקבל אתמול אישרה השופטת שרה דותן את הבקשה שהגישו כ-500 מניצולי רדיפות הנאצים ואפשרה להם להגיש ערר על דחיית בקשתם לפיצוי. בהתבסס על פסק דין ביהמ"ש העליון, על הוועדה לקבל אוטומטית את הערר ולזכות אותם בפיצוי האמור רטרואקטיבית מהמועד שהגישו את הבקשה. כתוצאה מכך עשויים אלפי נכי רדיפות הנאצים לקבל את הפיצוי רטרואקטיבית מאז הגשת התביעה.

ל"גלובס" נודע, כי הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים כבר בוחנת אפשרות הגשת ערעור לעליון. שניים מעוה"ד המייצגים את נכי הרדיפות, שרה טראב ואסף וובר, טוענים, כי הדבר יביא להמשך הסחבת המכוונת, על מנת לסכל את פסיקת ביהמ"ש העליון בעניין הפיצויים. במסמך שהגישו עוררי הדין לביהמ"ש נאמר, כי כיום המערערים הם אנשים קשישים, נכים וחולים, אשר היו בין אותם יהודים אומללים, שהיו על אדמת אירופה באותה העת ואשר נדונו במצוותו של הצורר הנאצי ובשיתוף הפעולה של המדינות השונות לגירוש מביתם אל מחוזות נידחים בחוסר כל ובתנאים קשים ביותר.

במסמך שהגישו לביהמ"ש גם נטען, כי בהליכים שנקטה הרשות המוסמכת בעבר היתה רוח חדשה ורעה אשר באה למנוע את תשלום הפיצוי האמור תוך רמיסה חלקית של זכויות נכי הרדיפות המגורשים.

חלק מ-500 המערערים יוצגו ע"י עו"ד שלמה בן פורת. (ע"א 3279/06).