אליקים רובינשטיין ימשיך ליהנות מהנוף: טרפד בקשה של חברה להוסיף קומה בבניין מול דירתו

בית המשפט המחוזי בת"א דחה את עתירתה של חברת אפיק הירדן ייזום, להעניק לה הקלות בנייה ובכללן תוספת של קומה לבניין בן שלוש קומות ברחוב הטייסים 39 בירושלים. לכאורה - תיק שגרתי. אלא שהמעניין בו הוא העובדה, שאחד המתנגדים לתוכנית הוא שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין.

ההחלטה ניתנה בערעור שהגישו אליקים ומרים רובינשטיין ושלומית הרבורגר, המתגוררים ברחוב הפלמ"ח 41 ו-58. הם טענו, כי יש בהקלות המבוקשות כדי לפגוע בהם וברכושם, ועל כן אין מקום לאשרן. לדבריהם, הפגיעה באה לידי ביטוי בהסתרת הנוף והאוויר ובפגיעה בפרטיות.

בתגובה טענה אפיק הירדן, כי מדובר בטענות מקוממות במיוחד, מאחר שהבניין אינו מגיע לרצפת דירת מגוריהם של בני הזוג רובינשטיין. חזית דירת מגוריהם פונה לרחוב הפלמ"ח, ורק החלק האחורי שלה פונה לעבר הבניין נשוא העתירה.

חברי ועדת הערר השתכנעו בעקבות סיור במקום, כי תוספת הקומה תגרום להסתרה של חלקים ניכרים מהנוף הנשקף מדירת בני הזוג רובינשטיין. הם קבעו, כי תוספת הקומה תפגע בפרטיות, בחופשיות ובתחושת הפתיחות בדירות המתנגדים.

העותרת טענה בפנייתה לבית המשפט, כי ועדת הערר לא התייחסה לגובה המותר על-פי התב"ע, ומדובר בהחלטה המהווה אפליה פסולה שלה. לטענתה, בפועל לא תהיה כלל הסתרת נוף, או לכל היותר תהיה הסתרה חלקית של הנוף. הסתרת נוף כשלעצמה, הוסיפה, אינה עילה לאי מתן הקלה.

השופט קובי ורדי קבע, כי איזון האינטרסים שנעשה על-ידי ועדת הערר, היה סביר ולא נפל בו פגם המצדיק את התערבות בית המשפט בשיקול דעתה של הרשות.

לדבריו, הטענה העיקרית של העותרת, שנאמרה בין השורות ובאה לידי ביטוי בדיון עצמו, היא לאפליה פסולה משיקולים זרים, שעיקרם זהותם של בני הזוג רובינשטיין והיותם "אישיות חשובה", כהגדרת העותרת.

לדברי ורדי, מדובר בטענה חמורה שמושמעת על-ידי העותרת ללא כל ביסוס עובדתי או ראייתי היכול לתמוך בה. הוא מציין, שהוועדה התירה את ההקלה למרות ידיעת זהותם של בני הזוג רובינשטיין.

העותרת טענה, כי הוועדה המקומית גילתה אומץ, להבדיל מוועדת הערר. על כך אומר ורדי: "מדוע כאשר הוועדה המקומית סבורה היתה שיש מקום במקרה זה למתן הקלה מדובר באומץ, וכאשר ועדת הערר סברה שאין מקום למתן הקלה זו אפליה פסולה? האם כשההחלטה אינה נוחה לעותרת רק אז מדובר באפליה?" (עת"מ 2803/05)