דו"ח: המדינה היא המרוויחה העיקרית מאישומים נגד סוחרי נשים

המרוויחה העיקרית מכתבי האישום כנגד הסוחרים בנשים היא המדינה. כך טוענים מוקד סיוע לעובדים זרים והקליניקה למאבק בסחר בנשים באוניברסיטה העברית בדו"ח שפרסמו בעניין זה לשנת 2005. לפי הדו"ח, בשנת 2005 הוטלו קנסות בסך 260 אלף שקל על סוחרי נשים שהועברו לקופת המדינה. לעומת זאת, בעוד שעל הסוחרים נפסק אשתקד לשלם לקורבנות 346 אלף שקל פיצויים, רק ארבע נשים קיבלו עד היום את סכום הפיצוי שנפסק לידיהן (כ-40 אלף שקל בסך הכל).

לדברי מחברי הדו"ח, הסחר בנשים עדיין משתלם שכן העונש המוטל על סוחרים הוא עדיין קל ועומד בממוצע על 5 או 6 שנות מאסר.

הדו"ח מציין, כי במערכת המשפט ובפרקליטות הצטברו כספים המגיעים לנשים הקורבנות אך אלה נמצאות בחו"ל והגורמים המעורבים לא עושים די לאיתור הנשים ולהעברת הכספים אליהם.

הדו"ח מציין, כי למרות ההוראה לפרקליטות לדרוש בכל תיק לזכות את הנשים הקורבנות בפיצויים, בתי המשפט מפצים אותן בסכומים זעומים והרכב השופטים בבית המשפט בראשות השופטת סביונה רוטלוי כלל לא מצאה לנכון לפסוק פיצויים לקורבנות הסחר אף לא פעם אחת. יצויין כי הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק עומד על 228 אלף שקל. המוקד לסיוע והקליניקה למאבק בסחר בנשים מציעים להעביר את השופטים הכשרה בנושא הסחר בבני האדם. לדעתם, יש להעניק את ההכשרה לכל שופט ושופט במערכת המשפט.

הדו"ח מציין גם, כי בשנת 2005 ניתנו בנושא הסחר בנשים 25 גזרי דין פליליים כאשר בשני שליש מהתיקים היו הסדרי טיעון, שאיפשרו לסוחרים לצאת בעונש קל של כ-4 שנות מאסר. ללא הסדר טיעון ממוצע, העונש בבתי המשפט מגיע ל-7 שנות מאסר.