חיסכון לטווח קצר? מנתוני האוצר עולה כי רוב פוליסות ביטוח החיים נפדות בתוך פחות מ-5 שנים

נתון זה ממחיש, כי בעוד שמדובר במוצר פנסיוני שנכנס לתוקף החל מגיל הפרישה, הרי שבפועל, לפחות 66.3% מהפוליסות שהונפקו לפני שש שנים, נפדו או סולקו (התשלום עבור הפוליסה הופסק).

המגמה נשמרת גם ביתר השנים. 59.3% מכלל פוליסות ביטוח החיים שהונפקו על-ידי כלל החברות ב-2001, נפדו או סולקו. שיעור של 49.1% מהפוליסות ב-2002 עברו תהליך דומה.

כבר במהלך 2005 נפדו או סולקו אחת מכל 12 פוליסות ביטוח חיים שהונפקו במהלך השנה. מכאן עולה, כי אורך החיים של מרבית הפוליסות ביטוח חיים קטן מחמש שנים. כך הפוליסה הראשונה של רוב המבוטחים, אינה "מלווה" אותם עד לפרישתם.

סוגייה זו שופכת אור על מידת האפקטיביות המועטה יחסית של החזר דמי הניהול שהעניקו מגדל, הראל ואליהו, למבוטחים שיישארו שנים רבות בתוכנית ללא שינוי.

באוצר התנגדו למתן הבונוס והינחו את כל חברות הביטוח שלא לכלול בונוס שכזה במוצרים החדשים שישווקו החל מ-2007. זאת, מכיוון שמדובר לטענת האוצר באמצעי לא ראוי לכבילת הלקוח לחברת הביטוח. בוודאי לאור כך שמרבית המבוטחים אינם מתמידים בפרק הזמן הנדרש לקבלת הבונוס.

בחברות טוענים, כי הבונוס יביא לשינוי בתפיסה אצל המבוטחים, באופן שימנע שיעורי פדיון גבוהים, כפי שעולה מדו"ח המפקח לשנת 2005.

עוד עולה מהדו"ח, כי 43% מכלל פוליסות ביטוח החיים הן ביטוח מנהלים מסוג עדיף, לעומת שיעור של 58% ו-60.7% מכלל הפוליסות שהונפקו ב-2004 וב-2003, בהתאמה. מגמה זו צפויה להתגבר בשנים הבאות, לאור הפסקת שיווק פוליסות אלו ועל רקע המשך פדיון וסילוק הפוליסות.