"חבר'ה, לדעתי אנחנו נמצאים בסכנה קיומית מבחינת ההיי-טק", כך אמר ינקי מרגלית, מנכ"ל ויו"ר אלדין, בהרצאה בוועידת ביזטק, שנערכה אתמול בטכניון בשיתוף "גלובס". "המקומות האלה שאנחנו מדברים עליהם (סין והודו) משקיעים היום משאבים, ומי שחושב שסינים יש קצת, אז הוא טועה. יש הרבה סינים. ומי שחושב שהסינים לא חדשניים, לא מבינים בטכנולוגיה ולא יודעים לכתוב תוכנה, הוא טועה. 70 אלף מהנדסי תוכנה גומרים כל שנה את מדעי המחשב באוניברסיטת בייג'ין. כלומר, כל שנה, חצי ההיי-טק הישראלי, אם לא כולו, גומר שנת מחזור אחת באוניברסיטת בבייג'ין. ויש שם חבר'ה מבריקים".
את הנאום המלחמתי משהו, נשא מרגלית באוזני יזמים בטכניון, להם ניסה להעביר את תחושותיו כי עתידו של ההיי-טק הישראלי בכלל ושל תרבות הסטארט-אפ אליה אנחנו רגילים בפרט, ניצבת בפני בעיה. "אני רוצה להיות קצת הנביא שבשער", אומר מרגלית, "המוכיח, מישהו שבא עם בשורות רעות. וכשאני שואל האם תהיה תעשיית היי-טק בישראל ב-2010, אני רוצה להגיד לכם שאני ממש לא משוכנע שהתשובה היא כן. זו לא שאלה רטורית. אני חושב שאנחנו לא מבינים שאנחנו חיים באיזה שהיא מהפכה, ובמהפכה נוצרות הזדמנויות. מהפכה יוצרת המון שינויים חברתיים שינויים טכנולוגיים, שינויים של כלכלה, אבל מהפכות גם נגמרות. יש גלים במהפכות. כשנלמד את ההיסטוריה של המהפכה התעשייתית, נבין כמה התקופה שחיינו בה עתה הייתה ממש מהפכה. אני חושב שחלון ההזדמנויות שיש ליזמים להמציא, ליצור בגרז' אצלם בבית עם קצת עזרה מקרן הון סיכון, החלום הזה עלול להיסגר לרבים מאיתנו בשנים הקרובות".
מרגלית הקים את אלדין בשנת 1985. באותם ימים לא הייתה תעשיית הון סיכון מוכרת ומרגלית החל את פיתוח מוצרי החברה כמעין תחביב. "האקזיט" הראשון של אלדין היה בהנפקה בנאסד"ק בתחילת שנות ה-90 לפי שווי של מעט יותר מ-20 מיליון דולר. מרגלית, בדבריו, לא חסך ביקורת גם מקרנות ההון סיכון: "אני חושב שככל שנמשיך למכור פה חברות ולא נבנה פה תשתית אמיתית של תעשייה אנחנו מסכנים את הדור הבא של מה שיישרד פה. אגב אני קצת כועס על הקרנות שמלוות את התעשייה בשנים האחרונות. אני לא בטוח שהקרנות האלה חושבות מספיק לטווח הארוך ובונות פה תעשיית היי-טק שהיא בת קיום לשנים הקרובות".
"יש לי מפיץ בהודו", ממשיך מרגלית, "הוא מייצג אותי בהודו, אבל הוא כבר הסביר לי שעכשיו הוא הקים חברה קטנה שמפתחת מוצרים והוא מפתח את הדור הבא של מוצרי סקיוריטי ואם אני רוצה שהוא יעשה לי אאוט-סורסינג הוא מוכן אבל הוא בעיקר רוצה לפתח מוצרים כי זה העתיד שלו.
"יש בהודו אלפי בתי תוכנה, שמפוקסים בלפתח תוכנה באאוט-סורסינג עבור המערב. זה לא המודל העסקי שלהם יותר. הם מתחילים לייצא תוכנות החוצה. כשמישהו רוצה להסביר לי שאין הרבה הודים אז הוא כנראה טועה. מי שרוצה להגיד שהודים הם לא חדשניים, אין להם יכולת לעשות מו"פ, הם לא ימציאו מוצרים, אין להם את האינטואיציה הישראלית לעשות דברים, טועה. אז רגע, אם יש להם קצת אינטואיציה וקצת חדשנות וקצת יכולות, והם מדברים אנגלית יותר מאיתנו, איך נתחרה בהם? אני אשאל את השאלות היום, אתם תתנו תשובות בשנים הקרובות".
לסיכום מבקש מרגלית: "הדיסקליימר האחרון שאני רוצה לתת לקהל פה, שאם מאיזה שהיא סיבה אני מוכר את אלדין ב-10 שנים הקרובות, אל תכעסו עליי". "
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.