רטוריקת הטוקבקיסט הישראלי מאופיינת בזלזול, התחכמות, רגשיות, שגיאות כתיב ואלימות בלתי מרוסנת. עם זאת, העטיפה הסגנונית "הדוגרית" הזו משמשת את הכותבים לביקורות מגוונות כלפי העיתונות והחברה.
אלו הממצאים העיקריים של מחקר חדש, שנערך על-ידי ד"ר מוטי נייגר מבית הספר לתקשורת במכללה האקדמית נתניה וד"ר איילת כהן ממכללת דוד ילין ומהמכללה האקדמית הדסה.
החוקרים ניתחו את הרטוריקה של הטוקבק הישראלי, תוך בחינת 650 תגובות שהתפרסמו כתגובה למאמר העוסק בהתנתקות הישראלית מרצועת עזה מאת כתב "הארץ", ארי שביט.
נמצא, כי שיח התגובה הישראלי מאופיין ברובו בדיבור ישיר ובוטה ("כסאח"), אותו ניתן למיין לשלושה סוגים:
1. תגובות התוקפות את התוכן והיגיון הדברים של הדובר.
2. תגובות המתריסות כלפי דרך ההצגה והאופן בו נאמרו הדבריםֿ.
3. תגובות המערערות על מעמדו ואמינותו של הכותב (או כלי התקשורת בו הוא דובר).
בנוסף, בלטו תגובות המשתמשות באותם כלים כנגד מגיבים האחרים ברב-השיח.
החוקרים מצאו עוד, כי שיח הטוקבק באינטרנט מאופיין כשיחה מתמשכת, "בעל-פה-בכתב", המתמקדת כל פעם בטיעון אחר, בו בולטים רכיבי שיח "הדוגרי": התחכמות, זלזול באחר (חוצפה), נאצות, רגשיות ואלימות בלתי מרוסנת, אך גם הזדמנות להפגנת שליטה בשפה ולשטיחת טיעונים סדורים.
"הכתיבה המתפתחת באינטרנט מתאפיינת בחוסר היררכיה, ספונטניות, אנונימיות, שימוש בסימנים גרפיים ושגיאות כתיב", אומרים החוקרים, אך היא משמשת לשרטוטו של שדה מרתק לדיון ציבורי (ה-Talk-back Sphere).
לטענת החוקרים, הטוקבקיסטים מתמודדים עם הכתב ודבריו באמצעים רטוריים משולבים. כך, לדוגמא, כדי לסתור טענות לוגיות, ישתמשו בערעור על מעמדו של הכותב.
התגובות, על התלהמותן, נתפסות על-ידי החוקרים כבעלות יתרונות. לדבריהם, "הידיעה שאפשר להגיב ללא סינון, בספונטניות, באופן ראשוני וגולמי, לערוך קריאות-נגד בלי להרגיש בקיומה של יד מתווכת ושל הנחיה מודרכת-אידיאולוגיה, מעניקה לתגובות את מהותן כפעולה תרבותית ראשונית, המייצגת תופעות וחידושים בתחומי הלשון, התקשורת והחברה כאחת".
לפי החוקרים, "הדוגריות, בלבושה הכסאחיסטי, הולמת היטב את תפיסת זירת האגרוף הרב-שיחית של הטוקבק הישראלי: הולמים באוויר ונסוגים לאחור, בציפייה רוויית תעלומה לגבי טיבן של התגובות שאולי יגיעו".
עם זאת, מעבר למעטפת הבוטה והכסאחיסטי, ניתן להצביע על דגמים רטוריים שהולכים ומתעצבים כשפה בפני עצמה - שפת שיח התגובה.
הממצאים המלאים של המחקר יוצגו בכנס השנתי הקרוב של איגוד האינטרנט הישראלי, שיתקיים בפברואר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
