עתירה תקדימית כנגד המדינה: "הוציאה מכרז שקובע מראש תנאי הפסד"

עתירה תקדימית הוגשה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי שלושה ארגונים חברתיים כנגד המדינה, בשל חשש לכאורה ל"מכרז הפסד" שיצא בחסות המדינה להעסקת מאבטחים במוסדות חינוך ברשויות המקומיות.

על פי העתירה, תנאי המכרז קובעים מחיר מקסימאלי שחברות האבטחה יכולות להציע, שנמוך מראש מכדי האפשרות לשלם כחוק לעובדים. כלומר, אם החברה הזוכה במכרז מעוניינת לשמור על רווח כלשהו, יהיה עליה לשלם פחות משכר המינימום לעובדים, או לחילופין למנוע מהם תנאים סוציאליים המחויבים על פי דין.

העותרים, האגודה לזכויות האזרח, 'קו לעובד' ועמותת 'במעגלי צדק', דורשים למנוע מהחברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי, לקיים את הסכם המסגרת כפי שמופיע בתנאי המכרז. העותרים דורשים עוד שכל הצעה במכרז תכלול את שקלול מרכיבי השכר לעובד, כך שיהיה ברור כיצד ניתן לשלם לעובדים על פי דין ולהישאר עם רווח סביר. עוד מבקשים העותרים, למנוע מן החברה הזוכה לגלגל קנסות המוטלות עליה לעבר העובד. זאת משום שהוכח כי עובדי אבטחה רבים מגלים בתלושי המשכורת שלהם ניכויים בגין קנסות שונים.

לצורך דוגמא, בחנו העותרים את המחיר המקסימאלי לשעת עבודה שנקבע במכרז לאזור ירושלים שם נקבע המחיר הגבוה ביותר בגובה 30.34 לשעת עבודה. סכום זה אמור לכלול את השכר לעובד ויתר המרכיבים הסוציאליים, לרבות הוצאות המעסיק בגין הכשרה, רישוי נשק וכדומה. ואולם, על פי תחשיב פשוט שערכו העותרים, עולה כי המחיר המינימאלי שמבטיח העסקה כדין, נע בין 32.58 שקל ל- 38.59 שקל. השכר הישיר לעובדים, אגב, נקבע במכרז בגובה 20.25 שקל לשעה בלבד 30 אגורות מעל שכר המינימום.

אתמול (ב') הוגשו ההצעות האחרונות במכרז, אולם העותרים מבקשים להקפיא את התקדמותו. מלבד המרכז לשלטון מקומי ושר הפנים, מבקשים העותרים גם את תשובתם של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ושל השר לביטחון פנים, אבי דיכטר שמשרדו ממונה על קביעת התמחור במכרז.

העותרים מציינים בעתירה גם את ניגוד העניינים לכאורה בו נמצאת המדינה בעניין המכרז שהוציאה, משום שהיא משמשת מצד אחד כמעסיקה- ומצד שני כרגולטור שאמור לאכוף את חוקי העבודה. יצוין כי המדינה, לרבות החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, מתנגדת באופן עקבי להכללת שקלול מרכיבי שכר במכרזים. זו הפעם הראשונה שארגונים ציבוריים מגישים עתירה מנהלית שכזו, ולא חברות שהפסידו במכרזים.