בקבוק בלי פקק

העולם מסביבנו, חברים, משתנה במהירות. השבוע קראתי כי איזו ועדת-על בעולם החרדי אישרה סוף סוף לנתיניה לעשות שימוש, גם אם מוגבל ומצונזר, באינטרנט. יופי. זה בערך כמו שאשתו לשעבר של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, תבוא אליו באישון לילה, תנקוש על הדלת הנשיאותית ותגיד לו: "זה בסדר, חומד, אני מרשה לך להיראות עם הדוגמנית קרלה ברוני במעוז המיקי-מאוסים והמצלמות הסלולריות והדיגיטליות האירופי, יורו דיסני. ומון-שרי, לכו על זה. מותר לכם גם לעשות סקס".

אבל זה פרנקים בודדים בהשוואה לגיא זילברמן, מתמודד בתוכנית הריאליטי "הישרדות" של ערוץ 10, שמתעקש, כך שמעתי, לצלוח את המסע עם בקבוק ספרייט. אותו זילברמן גם מתקשה להבין מה רוצים ממנו, מאחר שהוא "תמיד נוהג להציב בקבוק ספרייט ליד מיטתו בלילה". גם אני בדיוק ככה: נוטה להסתפק בפוך בלילות נטולי חשיפה, אבל מתכסה בלחמניות והמבורגרים של מקדונלדס ובבקבוקי שוקו של יוטבתה מיד עם הופעת המצלמה הראשונה ברדיוס של חמישה קילומטרים ממיטתי.

למה כפול אם אפשר משולש

כצפוי, הרשות השנייה, המכנה עצמה "הגוף הרגולטורי המפקח על השידור המסחרי בישראל", כבר נכנסה לעובי הקורה, לסבך היער וללב המאפליה של זילברמן. הרשות תבדוק בנחישות אין קץ מה הולך כאן, כי התוכן השיווקי, דעו לכם, עדיין אסור בערוצים המסחריים שלנו.

אמנם, הרשות השנייה כבר אישרה את מסקנותיה של ועדה בראשות אסא כשר, שלפיהן יותר שידור תוכן בתוכניות הריאליטי, תוך הקפדה על סימון מתאים על המסך, אבל המתמודד זילברמן פשוט הקדים את זמנו. וזה מצריך בדיקה, כי אנחנו הרגולטור ותפקידנו להעניק חשיפה נוספת לתוכנית לא מדי מוצלחת, עם רייטינג מפתיע בצליעתו - וכמובן למותג. ספרייט, ספרייט, ספרייט. שם המשחק בהישרדות הוא משחק כפול.

ובכלל, למה כפול אם אפשר משולש? שימו לב לתגובת ערוץ 10, כפי שנמסרה ל-NRG: "מותג ספרייט הוא אחד ממעניקי הפרסים ב'הישרדות', אך אין לכך כל קשר לדברים של המתמודד, שנאמרו על דעת עצמו לחלוטין". טוב, עכשיו אנחנו רגועים לחלוטין, בידיעה ברורה שזילברמן לא קיבל הכוונה מגבוה. לפנינו עוד אדם פשוט מן היישוב עם פטיש מרתק לבקבוקי ספרייט. קורה. מזמן רשמתי לי תזכורת ביומן ללמוד לקבל את השונה והחריג, והנה - הזדמנות.

אבל, בכל הכבוד והיקר למנהגיו של זילברמן, קשה להשלים עם ניסיון ההתנערות של הערוץ המסחרי מכל אחריות. אני מצויד אמנם בחיבה אדירה לצירופי מקרים, אבל לטעון ברצינות ש"אין מה לעשות, אחד המתמודדים שלנו מאוהב במוצר של אחד מנותני החסות שלנו"? רק על זה הייתי נותן עוד 10% רייטינג ל"נולד לרקוד".

להאביס, לטמטם, להשחיל

בואו נדבר גלויות: תוכן שיווקי הוא רעל מוחי. אתה צופה להנאתך בתוכנית מסוימת, ומקבל את המסר הפרסומי בהזרקה ישירה לווריד הצוואר. אני מבין שערוצים מסחריים צריכים לשרוד ולרקוד וכולי, אבל למה ככה? ממילא אי אפשר לצפות כאן בסדרות ותוכניות דגל של ערוצים 2 ו-10, עקב הפסקות פרסומת שאף לא אחד חוזר מהן. ועוד לא אמרנו מלה על התוכן עצמו, שגם הוא על פי רוב אינו דבש כוורת טהור.

ועדיין, הפסקות הפרסומות הן משהו מוגדר, שאפשר איכשהו להשלים עם קיומו. לעומתן, מתמודדים ב"הישרדות" המקדמים מותגים שנותנים במקרה גם חסות לתוכנית, הם עילה להפסקת צפייה ייצוגית בתוכנית. ולא, לא אני לא משלה עצמי שזה יקרה, חלילה. הישראלים ימשיכו להניח לערוצים המסחריים להאביס אותם, לטמטם אותם ולהשחיל להם מסרים פרסומיים מכל הדלתות, החלונות ופתחי האוורור. כאלה אנחנו. פלא שפתאום מבצבצת לה קנאה מסוימת במדינה לא אהודה במיוחד בה הנשיא מנפנף באהובתו הסקסית החדשה, הגבוהה ממנו בראש, במקום בבקבוק ספרייט?