מה בדיוק עומד לנגד עיניו של משרד התקשורת? - לא טובת הצרכן. זה בטוח

משרד התקשורת בודק בימים אלה אפשרות לשנות את נוהל אישור יבוא ומכירת טלפונים סלולריים בישראל, בעקבות תלונות של יבואנים, כפי פורסם בשבוע שעבר בלעדית ב"גלובס". לפי הנוהל היום, משרד התקשורת נותן אישור סוג לטלפון סלולרי בישראל, רק לאחר שהמכשיר אושר טכנולוגית אצל המפעילים העובדים באותה טכנולוגיה. במשרד התקשורת בודקים תלונות, לפיהן שיקולי המפעילים לאישור טלפונים הם, בין היתר, מסחריים, מאחר שהמפעילים לא מעוניינים לשווק בארץ את כל המכשירים.

הבעיה מתרכזת בעיקר במכשירים העובדים בטכנולוגיית GSM ומופעלים בחברות פרטנר וסלקום. נכון להיום, מספר דגמי ה-GSM הנמכרים בארצות אירופה והמזרח הרחוק, גדול לאין שיעור ממספר הדגמים הנמכרים בישראל.

אומר יבואן שביקש לדבר בעילום שם: "היום, כדי לקבל אישור סוג למכירת טלפון סלולרי, משרד התקשורת שולח למפעיל. זה החל ב-1995, לאחר נפילת הרשת של סלקום בגלל אחד מדגמי הטלפונים של מוטורולה. זה אפילו הוכנס לרשיונם של המפעילים, שהם מחויבים לבצע בדיקות לתאימות המכשירים לרשת שלהם, ללא תשלום.

"הבעיה היא, שלמפעיל יש גם אינטרסים מסחריים לאשר טלפון או לא לאשר אותו. וכך, לכאורה, מתפקד הרגולטור כגוף שמגן על המפעילים ומהווה למעשה חותמת גומי שלהם. השליטה בשוק הברזל מאוד חשובה למפעילים.

"במדינות אחרות, המפעילים נותנים לשוק לזרום. העניין של הרגולטור צריך להיות, שלצרכן יהיה את כל המבחר האפשרי. פרטנר וסלקום מונעות מהלקוחות שלהן את כל המבחר. מונעים מהם לרכוש מכשירים במקביל לעיתוי ההשקה שלהם באירופה. האבסורד הוא, שהמכשירים אלה מגיעים לארץ, אם על ידי יבוא אישי או על ידי תיירים, ופועלים למעשה ללא אישור סוג. הרשת יודעת תמיד מהו סוג המכשיר שעובד והמפעילים מאפשרים להם לעבוד".

אין ספק שהדוגמה הבולטת ביותר היא נוקיה, שהחלה באסטרטגיה של שיווק כמות גדולה מאוד של דגמים. כיום יש בשוק ה-GSM 21 דגמים נמכרים חדשים של נוקיה, חוץ מהדגמים הישנים שעדיין נמכרים ומקבלים שירות אצל מפעילים. כל אותם 21 דגמים קיבלו אישורים ונמכרים בכל אירופה והמזרח הרחוק. בישראל נמכרים 7 דגמים. מה לגבי כל השאר? אחד מהם, 6650, הוא מכשיר דור שלישי ולא יכול לעבוד בארץ. מכשיר המשחקים N-GAGE, אינו ממש טלפון, למרות שיש לו יכולות של טלפון. מחוץ לזה, יש 11 מכשירי טלפון של נוקיה הנמכרים באירופה מזה מספר חודשים ולא נמכרים בארץ.

אחד הבולטים שבהם הוא 7250 - טלפון צבעוני וקטן, המשלב תכונות של טלפון ביזנס מבחינת התכונות שלו, וטלפון אופנתי מבחינת עיצובו והמצלמה הדיגיטלית המובנית בו. גם סלקום וגם פרטנר בודקות את המכשיר. שתיהן, בלשון המעטה, לא נלהבות להשיק עוד טלפון מצלמה. השוק לא רוכש את מכשירי המצלמה הנמצאים בו כיום. למה לשווק עוד אחד, לצבור מלאי, לרכוש חלקי חילוף, ללמד את אנשי שירות הלקוחות את כל הפיצ'רים המסובכים שלו, להדפיס חוברת הסברים בעברית? כל זה עולה כסף.

אומר סמנכ"ל הרגולציה והפיתוח העסקי של פרטנר, עדי בירן: "השיקולים השיווקיים של פרטנר הם שיקולים שיווקיים. אי אפשר לחייב אותה, לא בחוק ולא בתקנות ולא בשום דרך אחרת, לשווק מכשיר זה או אחר. אלה שיקולים מסחריים לגיטימיים והם קשורים במחירו של המכשיר, בממשק שלו, בתכונות שלו, במראה שלו, בגודל שלו".

בירן מדגיש, בתשובה לשאלה, שאין קשר בין הבדיקה הטכנולוגית לבין הבדיקה השיווקית. "אין שיקולים מסחריים במעבדה", הוא אומר. לדבריו, יש מכשירים שפרטנר מאשרת טכנולוגית ולא משווקת. לעומת זאת, יכול להיות מקרה שמכשיר כן מאושר והוא מפריע לרשת. ידוע מקרה ברשת וודאפון, של מכשיר שהפיל רשת שלמה למרות שעבר את בדיקות היצרן.

יש לו גם דוגמה של מכשיר שפרטנר לא אישרה ומשרד התקשורת אישר, של חברת בלאופונקט הגרמנית. הבעיה היתה שאי אפשר היה בו להתקשר למספרים קצרים, כמו 144 למשל. בעיה נוספת: היה חצי דופלקס; כאשר דיברת בו, לא יכולת לשמוע. למרות זאת, משרד התקשורת אישר. הוא מספר גם על מכשירים שעובדים באירופה ולא נכנסו לרשת בארץ בגלל הד אופייני לכאן. "כל יבואן שרוצה להביא מכשירים למדינת ישראל ועובר את מערכת הבדיקות, יכול לעשות זאת. אהלן וסהלן", אומר בירן.

סמנכ"ל השיווק החדשה יחסית של פרטנר, איריס בק, לא מוכנה לחשוף כמה מכשירים נמצאים היום בבדיקת תאימות בפרטנר. לדבריה, כל יצרן מציע את מרכולתו לחצי השנה הקרובה, ואגף השיווק מרכיב את הסל הרצוי לו.

"גלובס": אישרתם את ה-7250?

בק: הוא אושר טכנולוגית. עדיין נמצא בבדיקה אצלי".

איזה מכשירים אושרו טכנולוגית והחלטתם לא לשווק?

"אישרנו את 6610 ו-6100 של נוקיה, אך נשווק רק אחד מהם".

יש דוגמאות למכשירים שלא אישרתם טכנולוגית?

בחמשת החודשים שאני בתפקיד, לא קרה מקרה שלא אישרנו סוג. כן קרה מקרה שתהליך הבדיקה התארך עד שתיקנו את גורמי ההפרעה מול התאימות לרשת".

מהשיחה עם בק עולה הרושם, כי ההצהרה לפיה יש הפרדה מוחלטת בין הבדיקות הטכנולוגיות לבין השיקולים השיווקיים, היא יותר הצהרה ופחות מציאות. בק מתמצאת במכשירים הנמצאים בבדיקה טכנולוגית, מעורבת מאוד בתהליך, וקשה להניח שהשיקולים המסחריים שלה לא משפיעים על הבדיקה. אולי היא לא משפיעה על התוצאה הסופית, אולם בטוח שהדרישות השיווקיות שלה משפיעות על אופן הבדיקה, וכך גם סדר העדיפויות שלה.

המקבילה של בק בסלקום, איילת ליפשיץ, גם היא חדשה בתפקיד, רק 3 חודשים. לסלקום יש בעיות שאין לפרטנר. אחת מהן היא, שרשת ה-GSM שלה עובדת רק בתדרי 1800 מגה-הרץ - בניגוד לזו של פרטנר, העובדת גם ב-900 מגה הרץ - ויש טלפונים שלא עובדים בתדרים אלה. לסלקום יש גם רשת נוספת, TDMA, שיש לה מכשירים נפרדים משלה.

מדבריה בהחלט עולה שיש בשר מאחורי תלונות היבואנים. "גם כאן", היא אומרת, "יש בדיקה הנדסית נפרדת, אך קודם כל עושים בדיקות שיווקיות והשיווק נותן הנחיה. אחר כך עובר המכשיר לבדיקה הנדסית".

כלומר, סדר העדיפויות בסלקום מאוד ברור, ולמען האמת, מאוד הגיוני: ההחלטות השיווקיות הן המובילות את הבדיקות ההנדסיות. הבעיה היא, שמה שהגיוני לסלקום ולפרטנר, לא הגיוני ליצרנים - ובעיקר כנראה לא הגיוני לצרכנים, שלא מקבלים בישראל את המבחר לו זוכים הצרכנים באירופה.

נראה שתלונות היבואנים הגיעו גם למשרד התקשורת, למרות שאותם יבואנים לא מוכנים להיחשף. לא רוצים להסתבך, לא עם המפעילים ולא עם המשרד. מנכ"ל המשרד, אורי אולניק, לא מדבר על התלונות שהגיעו אליו שלא לציטוט, אלא על מקרה גלוי, של חברת מסטקום, שהגישה עתירה לבג"צ בנושא.

בעקבות העיסוק בתשובה לבג"צ, מספר אולניק, הוא הורה לאגף הספקטרום, בראשות המשנה שלו, משה גלילי, לבדוק אפשרות לשינוי הנוהל, לפיו משרד התקשורת נותן אישור סוג רק לאחר שהוא מקבל מכתב הסכמה מכל המפעילים. במקרה של GSM מדובר בפרטנר וסלקום.

תלונות היבואנים מדברות על ניגוד עניינים של המפעיל, שחייב לעשות בדיקה טכנולוגית, אך יש לו גם אינטרסים מסחריים, והוא לא אוהב שטלפון שהוא מחליט לא לשווק, בכל זאת נמכר בשוק, אם על ידי המתחרה או על ידי היבואן עצמו.

נראה שבסופו של דבר ישנה משרד התקשורת את הנוהל הקיים, כך שהיבואן יקבל אישור סוג על מכשיר ללא בדיקה של המפעילים. כך אומר מי שמבצע היום את הבדיקות במשרד התקשורת, המשנה למנכ"ל משה גלילי. הוא גם מגלה שלמסטקום הוצעה הצעת פשרה. לדבריו, משרד התקשורת עשה בדיקות מקבילות לפרטנר של המכשיר של מסטקום, והגיע למסקנה שאפשר לתת אישור בתנאי שישלימו עוד בדיקה. ההצעה הועברה בערב פסח, ומאז לא התקבלה תשובה.

"אנחנו מודאגים", אומר גלילי. "לא רוצים שייווצר מצב בו מפעיל יחזיק יבואנים במקום רגיש; ומצד שני, לא רוצים שהיבואנים ימכרו מכשירים לא מתאימים לרשתות ואז הלקוחות יבואו בטענות למפעילים. המפעילים מודאגים משמם הטוב".

בימים אלה מגלגלים במשרד כמה רעיונות ובודקים אותם גם משפטית. "בגדול, אנו רוצים לקבוע סל של קריטריונים, שמי שעומד בהם מקבל אישור סוג בלי לעבור דרך המפעילים. מי שלא עומד בהם - יעבירו אותו לבדיקה אצל המפעילים, ואנו נדרוש מהמפעילים לעמוד בפרק זמן מסוים, נדרוש גם נימוקים מסודרים לפסילה, ואז נחליט אם לתת אישור", מסביר גלילי.

הוא מוסיף: "למשל, אחד הקריטריונים שאנו חושבים עליהם הוא דרישה לעבור את בדיקות GSMA ולא רק את CE. מדד נוסף שאנו חושבים עליו - סדר גודל של מכירות באירופה". הצפי הוא, שלאחר שיגבש משרד התקשורת את הקריטריונים, הוא יעשה שימוע ויבקש חוות דעת בכתב עליהם ממפעילים ויבואנים, ואז תתקבל ההחלטה הסופית.

efil

globes.co.il

בוקסה: מעבר לים

איך זה קורה באירופה? נכון להיום, יש המלצה של ארגון משרדי התקשורת, לפיה יפסיקו המשרדים לתת אישורי סוג, ובמרבית המדינות זה אכן נעשה. אז מה כן עושים? ראשית, יש הצהרה של היצרן, והוא מחויב לעשות בדיקה מעבדתית חיצונית ולהראות אותה במקרה של דרישה.

על איזה בדיקה מדובר? ובכן, יש שתי רמות. האחת, CE, של האיחוד האירופי, מדברת על 3 קטגוריות: התחשמלות, בריאות (קרינה) ותאימות של הציוד עם כל מיני תכונות. זו אינה בדיקה מלאה של תאימות. השנייה היא של ארגון מפעילי ה-GSM) GSM), שקבע סט נוסף של בדיקות במטרה להראות שהמכשיר עובד כראוי. לאחרונה קם גוף חדש, המדבר על בדיקות לתאימות של אפליקציות - למשל, היכולת לשלוח תמונות לרשת אחרת - ומתחיל להגדיר דרישות.

במציאות, בדרך כלל בעל התשתית בודק ציוד קצה ומפרסם איזה טלפונים יכולים לעבוד עם התשתית שלו. בניגוד לישראל, בה מחויבים המפעילים לחבר כל טלפון, כולל אלה המגיעים ביבוא אישי, באירופה לא מחויבים המפעילים לחבר כל מכשיר.

בוקסה: בפלאפון אין בעיה

המשנה למנכ"ל פלאפון, גיל שרון, טוען שברשת שלה אין בעיה עם יבואנים. הסיבה היא, שכל מכשיר העובד בטכנולוגיית CDMA שבה עובדת רשת פלאפון, דורש התאמה רצינית לרשת הישראלית, בניגוד ל-GSM. זאת, כיוון שה-GSM הוא סטנדרט סגור, לעומת ה-CDMA, שהוא פחות סגור ויש בו וריאציות שונות. לא ניתן להכניס מכשיר לארץ ו"הוא פשוט יעבוד", כמו ב-GSM.

לפי שרון, כל בדיקה והתאמה של מכשיר CDMA לרשת פלאפון, אורכת מספר חודשים ועלותה לא מבוטלת. לכן, היבואנים והחברה נכנסים ביחד לתהליך פיתוח והתאמה של המכשירים, ולא יתחילו לעבוד על התאמה טכנולוגית של מכשיר, לפני שהיבואן יהיה בטוח שיש לו הזמנה משמעותית ביד. בדרך כלל, מביא היבואן, לצורך הבדיקה, צוות של מהנדסים של היצרן.