סגור חלון

"השיח בישראל הוא נמוך ולא משנה באיזו מפלגה או באיזה פורום"

יעקב אחימאיר | עיתונאי

ליאת רון
 
2/7/15
לפני שנה וחצי פתח יעקב אחימאיר חשבון בטוויטר. המגיש המאופק בן ה-77, ששוקל מילים על המסך וזכה בפרס ישראל בשנה שעברה, מרשה לעצמו להתפרע בציוצים כפרח עיתונות חסר גבול. הוא מביע את דעותיו הימניות, מתנגח בקולגות, ומותח ביקורת על פוליטיקאים ועל אנשי ציבור בלי למצמץ. "אם היו משתפים אותי יותר בתוכניות שיש בהן משום פרשנות", הוא מנסח היטב בקולו הרדיופוני כדרכו, "תוכניות של הבעת עמדה שבהן הייתי יכול להתבטא בנושאים הפנימיים של המדינה ולא רק בנושאי חוץ, כמו ב'רואים עולם', ייתכן שלא הייתי חש בצורך הזה. אני גם מאוד פעיל בפייסבוק. אני חושב שיש לי מה לומר".

כבנו של אבא אחימאיר מאבות הלח"י, לאף אחד לא היה ספק מה עמדותיך הפוליטיות, אבל בשנים האחרונות אתה מרשה לעצמך להביע אותן בחופשיות יחסית.

"אני רואה מנחים ומגישים שנותנים דרור לדעותיהם הפוליטיות בשידור, אז מדוע אני צריך להיות יותר צדיק מאחרים? את ואני לא תמימים. לעיתים קרובות בוחרים את האנשים לפי השקפותיהם הפוליטיות, בייחוד בתחום הכלכלה והחברה. אנשים נבחרים לדבר לא לפי קנה מידה מקצועני".

תסכים איתי שבשנים האחרונות הנוכחות של הימין בתקשורת גדלה באופן משמעותי.

"לא מדדתי את זה, אז קשה לי לומר. מאז שקמו תחנות הרדיו האזוריות יש יותר ביזור ולצערי לא מעריכים נכון את המשקל העצום שלהן. אני מאזין לתוכנית של אבי רצון ברדיו ירושלים, והיא מאוד ימנית ומאוד פופולרית בעיר. יש מישהו מרדיו הגליל שמראיין אותי באופן קבוע בכל מיני נושאים מדי שבוע. אני מופיע גם בערוץ הכנסת לא מעט".

ושם אתה מביע את דעותיך הפוליטיות?

"יותר בפייסבוק".

עושים לנתניהו עוול?

"לנתניהו לא עושים עוול. את נתניהו חלק מהתקשורת שונאת. ממש כך. פעם שאל אותי כתב של הג'רוזלם פוסט באנגלית ובנימוס, אם התקשורת הישראלית עוינת את נתניהו, ואמרתי שהיא לא עוינת. היא שונאת אותו".

אפרופו נימוס, הבחירה של נתניהו במירי רגב כשרת התרבות נראית לך ראויה?

"הסגנון של מירי רגב הוא לא הסגנון שלי, ויש כאלה שמעדיפים את שלה על שלי. מה שכן, אני מייעץ לה לשנות את הסגנון הזה. אתמול הייתי בהצגת בכורה בקאמרי שביים עודד קוטלר (ההצגה 'אח יקר'), שהוא במאי מוכשר, אבל הייתה לי התלבטות אם ללכת אליה, למרות שהוזמנתי על-ידי התיאטרון, בגלל נאום עדר הבהמות שלו, כי אני חלק מהעדר הזה. בסופו של דבר, החלטתי ללכת, אבל יכול להיות שהנוכחות שלי באולם זיהמה את האווירה".

נעלבת מהנאום שלו?

"כנראה שלא, כי בסופו של דבר החלטתי לראות את ההצגה. בכלל, השיח בישראל הוא נמוך ולא תרבותי ולא משנה באיזו מפלגה או באיזה פורום. וכל מי שנוהג בכבישי ישראל מגיע למסקנה הזו תוך חמש דקות של נהיגה".

ומהצד השני, דבריה של רגב, ש"אנחנו 30 מנדטים ואנחנו נקבע", גם הם לא ממש מקובלים.

"גם אם נבחרת עם 60 מנדטים, נבחרת בשביל כל הציבור וכל החוגים שאתה אוהב ולא אוהב ולא רק לאלה שבחרו בך".

את הסרט על יגאל עמיר נכון היה לצנזר?

"אני בעד הקרנת הסרט. הייתה לי היכרות אישית עם הבמאית (ונסה לאפא) שביימה את 'אדם הגון' על הימלר, ואת זה גם כתבתי בפייסבוק. הסרט על ראש האס.אס, שאחראי על רצח כל-כך הרבה יהודים, הוקרן באותו הפסטיבל בירושלים וגם קיבל את המקום הראשון בקטגוריית הסרטים התיעודיים. סרט על הימלר אפשר לשדר?".

והצגה שכתב מחבל, זה בסדר להעלות בתיאטרון אל מידאן?

"היה צורך להתחשב ברגשות המשפחה השכולה".

ובמקרה של יגאל עמיר לא?

"המקרה של יגאל עמיר הוא ציבורי".

ומה עם רגשותיה של משפחת רבין?

"עמיר הוא בעיניי דמות מתועבת. הוא עשה דבר נורא ואיום ורצה להטות את המשטר הדמוקרטי בישראל. ודווקא בגלל זה חשוב להראות מי האיש. בוודאי שמשפחת רבין לא יכולה להתבונן בסרט והצער שלי הוא הצער שלי ושל כל העם. אך מכיוון שנעשה כאן דבר שעמד להטות מהלך פוליטי ודמוקרטי, יש בעיניי ערך לסרט הזה. חוץ מזה, צריך לזכור שהסרט של הימלר לא יצר הזדהות עם הנאצים, וגם זה על יגאל עמיר, שלא ראיתי את כולו והבנתי שהוא עוסק יותר באשתו ובבנו, לא יגרום לאנשים לעשות מעשים מתועבים כמוהו".

מה עם פוליטיקה? הליכוד בטח מוכן לפרוס בשבילך שטיח אדום.

"אפתיע אותך. מעולם לא פנו אליי מהליכוד להתמודד ברשימה לכנסת. דוד לוי פנה אליי פעם כדי שאהיה היועץ שלו וסירבתי. אם הייתי חבר כנסת, איך הייתי מגיב למשמעת קואליציונית בנושא שדעתי אינה עולה בקנה אחד עם ההסכמה הכללית?".

מה דעתך על מעבר של עיתונאים לפוליטיקה?

"זו זכותם. מאוד כעסתי על אלה שביקרו את נדב פרי כשהחליט להצטרף לתשובה. מה ההתנפלות הזו? הוא הרי לא כיסה את תחום הגז. בכלל, במדינה הזאת, כל מי שעושה משהו מתנפלים עליו וחוקרים אותו".

ברשות השידור לא נשאר על מי להתנפל.

"נוטים להאשים את העובדים במצבה הגרוע של הרשות ויש בזה אי צדק. לעובדים יש מנהלים ומעליהם שר ממונה. המצב שאליו נקלעה הרשות נובע מחוסר יכולת להחליט".

אז אולי צריך לסגור ולשים סוף לסאגה הזאת.

"אני שולל את הדעה הזאת. הגיעו להסכמה על הרפורמה לפני יותר משנה וחצי ואם היא הייתה יוצאת לדרך, לא היינו מגיעים למצב של לפני סגירה. הרשות טעונה רפורמה רדיקלית, אבל אם יסגרו אותה, מי יודע באיזו מתכונת תיפתח, אם בכלל".

אתה מבין את התנהלות נתניהו בעניין הזה?

"אין לי הסבר הגיוני. היו בחירות באמצע והוא וגלעד ארדן, השר הקודם, לא ראו את הנולד. הם חשבו שהרשות היא כמו חנות מכולת שסוגרים, מנקים את המדפים ואת הפריזר ופותחים מחדש. זה לא עובד ככה. רשות שידור היא דבר ענק. מה עוד, שבחודשים האחרונים רמת התכנים שמשודרים בערוץ הראשון השתפרה באופן משמעותי".

אולי משום שההנהלה השתנתה?

"יכול להיות, וזה רק מוכיח שצריך להגשים את הרפורמה שאליה הגיעו בהסכמת ועדי העובדים להזכירך. חשבו שלבטל את האגרה זה צעד פופולרי מבחינה פוליטית, אבל חוץ מקליטת כמה אנשים ושינוי החוק, לא נעשה דבר. צריך לחשוב מהו החזון של הגוף החדש, לאן הוא הולך, ופתאום מגיע ה-30 ביוני וצריך לסגור את הדלת או להאריך את החיים".

מה עוזרים התכנים הנפלאים אם אין צופים?

"כי הציבור רוצה לחם ושעשועים. מול רואים עולם במוצ"ש יש את אקס פקטור ואת גב האומה, ולמרות זאת אנחנו זוכים לרייטינג נאה יחסית".

אתה רואה את אקס פקטור ואת האח הגדול?

"זה לא מעניין אותי".

חשבת בעבר לעבור לערוץ 2? הציעו לך?

"אם היו הצעות, הן לא היו מספיק רציניות. הוצעו לי ברשות תפקידים גבוהים מבחינת ההיררכיה ולא לקחתי אותם, כי אני טוב יותר מבחינה תוכנית. ראיתי איך אנשים שלא הגיעו מתחום הניהול והכלכלה נפלו בעמדות גבוהות ולא רציתי בזה.

"לפני כמה חודשים שוב הציעו לי תפקיד בכיר מחוץ לערוץ, וגם לו לא נעניתי. אולי לא רציתי אף פעם לקפוץ למים הקרים. יכול להיות שהייתי צריך לנסות, אבל איך לומר? הלכתי עד הסוף עם מה שהאמנתי שאני טוב בו".