סגור חלון

ושוב אורזים מזוודות

השיפור בהיי-טק העולמי מעלה מחדש את הרילוקיישן של ישראלים לארה"ב. כשהחלטות צריכות להתקבל במהירות, 12 שעות טיסה יכולות להיות ההבדל בין עסקה לאין-עסקה; איך עושים את זה נכון?

ג'ודי מלץ
 
8/3/2004
המשבר בענף ההיי-טק הביא לירידה מתמדת בהזדמנויות לרילוקיישן, כך שהרבה פחות ישראלים מוצבים היום על ידי החברות הישראליות בחו"ל. חלק מהחברות שעשו זאת בעבר, חדלו מלהתקיים; אחרות בחרו להעסיק כוח אדם מקומי, ועל ידי כך לחסוך לעצמן את העלויות הכבדות של המעבר; ויש מי שהעדיפו לנהל את כל הפעילות בחו"ל בשלט רחוק מישראל.

היום, כשכל הסימנים מצביעים על התאוששות בשוק ההיי-טק העולמי, נערכות חברות הטכנולוגיה הישראליות לאייש מחדש את תפקידי הרילוקיישן המוקפאים. למרות ההוצאה הגדולה, הכרוכה בהצבת עובד ישראל ובני משפחתו בחו"ל, ברור לרובן שכאשר השוק מתחיל להתחמם, אין מנוס מלהציב את נציגיך קרוב ככל האפשר אל הלקוחות, הספקים והמשקיעים. כאשר ההבדל בין עסקה לאין-עסקה עלול להיות עניין של שעות ספורות, שום חברה אינה יכולה להרשות לעצמה איחור של 12 שעות טיסה בתגובה.

צפי לגידול

להערכת עו"ד קרן וינשטוק, שותפה בכירה במשרד סיסקינד סוסר בארה"ב ומומחית לדיני הגירה לארה"ב, כאלף חברות ישראליות הפועלות בארה"ב עדיין מציבות מידי שנה עשרות אלפי עובדים ובני משפחותיהם בארה"ב, רובם בניו-יורק, בוסטון ועמק הסיליקון, עם ריכוזים קטנים יותר בשיקגו, מיאמי ולוס אנג'לס.

"קיים צפי לגידול בהיקף המוצבים בארה"ב עם המשך השיפור בענפי ההיי-טק, אך התקנות והנהלים החדשים של רשויות ההגירה בארה"ב יוצרים עיכוב בקבלת ויזות ומחייבים היערכות מוקדמת", היא מציינת. וינשטוק, המשמשת סגן יו"ר ועדת התיאום לממשל של ארגון עורכי הדין המתמחים בהגירה באטלנטה וחברה במועצת המנהלים של לשכת המסחר ישראל-אמריקה באטלנטה, תנחה מחר (ג') סמינר מיוחד של המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) בכפר המכביה על היבטים שונים של הצבת עובדים ישראלים בחו"ל.

מנתוני סקר, שנערך עבור המי"ל לרגל הסמינר, עולה כי רוב החברות הישראליות שהציבו עובדים בחו"ל, מרוצות מההחלטה ומתוצאותיה, אך מדווחות על קשיים רבים הכרוכים ביישומה. מרבית המשתתפים בסקר סימנו "חוסר מידע זמין ועדכני" ו"חוסר בהכנה מספקת" כגורמים העיקריים לקשיים בביצוע המהלך.

אחרי ה-11 בספטמבר 2001, השגת אשרות עבודה בארה"ב כבר אינה עניין של מה בכך. לפיכך, גם חברות שמוכנות להשקיע בהצבת עובדים בחו"ל, מוצאות שהדבר לא תמיד עולה בידן. כך, למשל, מציינת וינשטוק, כי באוגוסט 2003 הוציא משרד המדינה האמריקני הנחיה לכל הקונסוליות האמריקניות בעולם, המחייבת את רוב המבקשים ויזת תייר, עסקים או עבודה לקיים ראיון אישי עם פקיד קונסולרי.

אין קיצורי דרך

"נוהל זה גורם לעיכובים משמעותיים בקבלת ויזות בישראל וברחבי העולם, כאשר זמני ההמתנה נמדדים עתה בשבועות ובמקרים קיצוניים אף בחודשים", מציינת וינשטוק. "בנוסף, מונעות התקנות החדשות מספר קיצורי דרך, שהיו אפשריים בעבר, ומחייבות אנשי עסקים ללא ויזות תקפות לתכנן את נסיעותיהם זמן מה מראש, או להסתכן בעיכוב או אף בדחיית בקשתם, אם הוגשה ברגע האחרון, או שלא בתיאום עם לוחות הזמנים של הקונסוליה". תפנית זו, מוסיפה וינשטוק, "מחייבת היערכות שונה בקרב קהילת העסקים הישראלית, הרואה בשוק האמריקני יעד ראשון במעלה, הן למטרת ביקור עסקי קצר והן למטרת שהות ממושכת ועבודה".

* האם התאוששות ההיי-טק תביא לשינוי במדיניות ההגירה של ארה"ב?

"הקונצנזוס בתעשייה הוא, כי צפויים שינויים לטובה. ישנם לחצים פוליטיים הולכים וגוברים על ארה"ב להקל במדיניות ההגירה, בייחוד לעובדי היי-טק. חברות אמריקניות שאינן יכולות להעסיק עובדים דרושים בשל מחסור בויזות H-B1, ייאלצו לייצא את העבודות הללו למדינות כמו הודו, והדבר יפגע בכלכלת ארה"ב. מצד שני, השנה היא שנת בחירות, וסביר שהקונגרס לא ייכנס לדיון בנושא. במילים אחרות, התנאים הקיימים השנה יימשכו לפחות עד לאחר הבחירות. באקלים הזה, על חברות ישראליות השוקלות מעבר לארה"ב לנקוט משנה זהירות בתכנון המעבר".

למרות שנהוג לדבר על הקשחת מדיניות ההגירה של ארה"ב מאז הגברת הטרור העולמי, וינשטוק טוענת כי הקריטריונים היבשים נותרו כמעט ללא שינוי. "השינוי נעוץ בכך שהחמיר השיפוט של פקידי ההגירה עקב לחצים פוליטיים ופנימיים, הנובעים מכישלונות ב-11 בספטמבר".

* בתחום זה צפויות הקלות?

"משיחות שערכתי באחרונה עם בכירים בשלטונות ההגירה עולה, כי התשובה לבעיות הנוכחיות מתמקדת בהעלאת איכות השירות וקיצור זמני העיבוד, ולא בהכרח בהקלה בשיפוט. לפיכך, אני צופה כי בקשות שתוגשנה בצורה נכונה, קרי על ידי עורכי דין המומחים לדבר, יזכו לשיפור חיובי לעומת בקשות שיוגשו באופן לא מקצועי".

* איך צריכים לנהוג אנשי עסקים שנאלצים להרבות בנסיעות עבודה לארה"ב?

"להיערך מספיק זמן מראש לקבלת הוויזה, לא להביע שום כוונה להישאר בארה"ב במהלך הראיון הקונסולרי, להגיע מצויידים בהוכחה להעסקתם בישראל ובהוכחה לביסוסם הכלכלי.

"אנשי עסקים, שהם בעלי עסק, רצוי שימציאו מסמכי בעלות על החברה, דו"חות המציינים את מספר העובדים בעסק, דו"חות מס ותדפיסי חשבונות בנק. אנשי עסקים, שאינם בעלי עסק, רצוי שימציאו מסמכים המראים כי מקום עבודתם מובטח עד ובהמשך לחזרתם מארה"ב. כדאי שיצרפו מספר תלושי משכורת מהחודשים האחרונים, ומכתב מהמעסיק המציין כי הנסיעה היא לצורך עבודה וכי מצפים לעובד בחזרה עד תאריך נקוב.

מסמכים ואישורים

"כדאי לתת למכתב הזה צביון רשמי, שבו מבקשת החברה מהפקיד הקונסולרי לאשר את הוויזה. בנוסף, מומלץ לצרף לבקשה תדפיסי חשבונות בנק אישיים, המראים כי המבקש מבוסס כלכלית, בעל רכוש כגון דירה וראיות לקשרי משפחה, כגון אשה וילדים הנשארים בישראל. בנוסף, אם הבקשה לוויזה מוגשת בסמוך למועד הנסיעה, יש לצרף מסמכים כמו כרטיסי טיסה הלוך ושוב, אישורים להזמנות בבתי מלון ולהשכרת רכב, מכתבי הזמנה מלקוחות או ספקים, ואישורי רישום לכנסים. כל אלו יכולים להגדיל את הסיכוי לקבלת הוויזה".

* איך צריכות לנהוג חברות היי-טק ששוקלות לשלוח עובדים לארה"ב?

"גם הן יצליחו יותר, אם יתייעצו מראש עם מומחים בתחום, כדי להכין אסטרטגיית רילוקיישן לטווח הקצר ולטווח הארוך. בהקשר זה עליהם להתייחס לסוגיות דוגמת אסטרטגיית הגירה, מיסוי, משאבי אנוש וכדומה.

"הדבר החשוב מבחינת העובד הוא לבצע הגירה חוקית, שהיא המפתח לתעסוקה בארה"ב. בנוסף, חשוב לזכור כי המעבר לארה"ב מחייב בכל זאת התמודדות עם הבדלי שפה, מנטליות ותרבות".