רכב חשמלי הוא לא פתרון סביבתי, מס נסועה הוא צו השעה

הממשלה מתכוונת להחיל מס נסועה על כלי רכב חשמליים החל משנת 2026, ולכתוב בזכותם של מסים זה לא דבר פופולרי - אך מדיניות מס נועדה גם לעודד התנהגות שעולה בקנה אחד עם הערכים והאינטרסים החברתיים שלנו.

● ביטול הטבות לחשמליות תמורת מטרונית בצפון: מאחורי הקלעים של תקציב התחבורה
● אסף זגריזק, דעה | רגב שוב מוכיחה שהיא לא כשירה להוביל מהפכת תשתיות
● דובי בן גדליהו, דעה | המתווה החדש עשוי להפוך את החשמליים לעסקה לא משתלמת

כך, כפי שראוי ונכון להטיל מס על אלכוהול וסיגריות שפוגעים בבריאות, נכון גם למסות שימוש ברכב פרטי שגורם לתאונות דרכים ולנזק משקי של 31 מיליארד שקל מדי שנה, כתוצאה מאובדן זמן ופגיעה בפריון העבודה. ברור לכל שהמלחמה גורמת לאובדן הכנסות משמעותי למדינה ולהוצאות יתר, כשכבר כעת הצפי הוא שהמלחמה תעלה לפחות 190 מיליארד שקל. ולכן אם ההמלצות הכלכליות הן למסות - כאן בהחלט ראוי לעשות כן, ואסביר.

אין פתרונות קסם לפקקים

עד כה ישראל נהגה בדיוק הפוך ככל שזה נוגע לכלי רכב חשמליים. לפי נתוני רשות המסים והאוצר, סך ההטבות שהמדינה מעניקה ביחס ל־10 שנות חיים של רכב כזה הוא 16.8 אלף יורו לעומת חציון של 10.7 אלף באיחוד האירופי. שיעור החדירה של כלי הרכב האלו לישראל צבר תאוצה, כשבשנת 2022 כמעט 20% מכלי הרכב שיובאו הנה כבר היו חשמליים, ולפי תחזית משרד האנרגיה כלי הרכב הפרטיים כולם יהפכו חשמליים כבר בשנת 2030, ובתרחיש איטי יותר בשנת 2040. אם כך, לכאורה אנחנו במסלול הנכון והסביבתי; אלא שמדובר בתמונה חלקית בלבד שיש בה פוטנציאל אפילו לפגוע באיכות חיינו כאן.

רכב חשמלי אומנם עדיף על רכב המונע באמצעות בעירה פנימית בכל הנוגע לפליטת גזי חממה, זיהום אוויר ורעש, אבל הוא לא חף מתאונות דרכים, תופס מקום לצרכי חניה כמו כל כלי רחב במרחב הפרטי והציבורי, וחשוב מכל יוצר גודש בכבישים - ביטויו של משבר התחבורה העמוק שישראל נתונה בו כאשר כבישיה הם עמוסים ביותר בעולם המערבי.

כך, ההבדל בנזק המשקי של רכב חשמלי לעומת בנזין או סולר הוא 2.6 שקלים לכל 100 ק"מ (59.2 לעומת 61.8). להבדל הזה יש פתרון במתווה המוצע: בעלי כלי הרכב החשמליים ישלמו 15 אגורות לקילומטר, זאת לעומת 19 אגורות שמשלמים בעלי הרכבים האחרים באמצעות מס על הבלו. האמת העצובה היא שאין פתרונות קסם. רכב חשמלי הוא לא הפתרון הסביבתי שכולנו מייחלים לו, הוא מרחיק את הפתרונות הסביבתיים האמיתיים ודורס אותם - פשוטו כמשמעו. כדי שישראל תשתחרר ממשבר התחבורה היא לא זקוקה לכלי רכב חשמליים, היא זקוקה לתכנון עירוני שדוחק את כלי הרכב החוצה, ונותן מקום להולכי רגל, רוכבי אופניים ומשתמשי תחבורה ציבורית בסביבה אורבנית ותוססת שמגדילה את אפשרויות הנגישות להזדמנויות של אזרחיה. אבל כשנסיעה ברכב חשמלי זולה משמעותית מנסיעה באוטובוס, וכשאין מקום להקצות לאוטובוס נתיב משלו כי יש יותר מדי נהגים שלא יסכימו לוותר על השטח הציבורי של כולנו - סימן שאנחנו הולכים אחורה.

השפעה על יוקר המחיה?

בשוק הרכב יטענו שמדובר בפגיעה - כשם שנאמר על כל רגולציה שהוטלה מעולם על הענף, וכן יטענו להשפעה דרמטית על יוקר המחיה כשבמקביל יספרו 220 אלף שקל על כל רכב חדש שימכרו. אבל האמת היא שהוצאה על רכב היא השניה בגודלה בכל משק בית אחרי דיור, ואם נצליח להגיע למצב שבו משפחה תוכל לוותר על רכב אחד, כנראה שצעדנו קדימה. וכשהצפי הוא שהאוכלוסייה תכפיל את עצמה בתוך 20 שנה - אין לנו באמת ברירה אחרת.