המיזם הסולארי החדש שנבנה בתוך מטע אבוקדו

הפרויקט המשותף לחברת דוראל ולקיבוץ רבדים עושה שימוש כפול בקרקע שחוסך מקום והשקעה בהולכה • גם האבוקדו מרוויח: הפאנלים הסולאריים המותקנים מעל המטע מעניקים לצמח את תנאי ההצללה והאור המדויקים עבורו • בונים את ישראל, פרויקט מיוחד 

יקי נוימן, מנכ''ל קבוצת דוראל / צילום: מיכה לובטון
יקי נוימן, מנכ''ל קבוצת דוראל / צילום: מיכה לובטון

מדינת ישראל אומנם מפגרת באופן כרוני אחרי יעדי האנרגיות המתחדשות של עצמה, אבל לאחרונה נחנך מתקן פורץ דרך שעשוי להשפיע לחיוב על כל הענף. חברת דוראל הציבורית השיקה את פרויקט רבדים, המיזם האגרו-וולטאי הראשון בישראל שבמסגרתו פועלת מערכת לייצור אנרגיה סולארית ואגירת אנרגיה (MWp12 + MWh40) בשילוב עם מטע לגידול אבוקדו, תחת אותה יחידת שטח.

הפעילות תחת אותו תא שטח היא סוגיה חשובה כשעוסקים באנרגיות מתחדשות ככלל, ובכאלו שמוקמות בישראל בפרט. במקרה הישראלי, כשמדברים על אנרגיות מתחדשות, מדברים בעיקר על אנרגיה סולארית, שמהווה 96% מהתחום בישראל.

דוראל

תחום עיסוק: חברת ציבורית בתחום האנרגיות המתחדשות, כולל בתחום "דלק העתיד" - מימן ירוק

היסטוריה: נוסדה ב־2007, ואת הפרויקט הסולארי הראשון שלה הקימה לפני כ־15 שנים. דוראל נסחרת בבורסה בתל אביב מאז יוני 2020, וכיום היא פעילה בישראל, בארה"ב ובאירופה

נתונים: לחברה יש יותר מ־250 שותפויות בארץ ובעולם, ויותר מ־500 פרויקטים מחוברים. צבר הפרויקטים של החברה בצפון אמריקה בלבד עומד על 15.5 ג'יגה־וואט

אלא שלוחות סולאריים תופסים מקום, ולא מעט. על כן, יש נטייה במדינת ישראל לפרוס אותם בפרברים, מה שמוביל לצורך בתשתיות הולכת חשמל, שהקמתן אורכת זמן רב.

פתרונות אגרו־וולטאיים עשויים להוות מענה מיטבי למדינת ישראל, מעצם היותם מיזמי דו־שימוש. כלומר, כאלו שמאפשרים להמשיך בשגרה החקלאית ולמקסם את התועלות מהשטח בו-זמנית באמצעות ייצור אנרגיה. יתרה מכך, אם מיזמים אגרו־וולטאים מוקמים בקיבוצים או במושבים שסמוכים לאזור הביקוש במדינת ישראל, גוש דן, נחסך למדינה כאב ראש גדול בתחום ההולכה.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

חוסכים 122 דונם של הצבת לוחות סולאריים

הקמת מיזם הענק של דוראל דווקא בקיבוץ רבדים, שנמצא כ־20 ק"מ בלבד מרחובות או מאשדוד, מספקת קוריוז בנוגע לחיסכון בהשקעות המדינה הנדרשות בהולכה.

בהיבט הנדל"ני, הפרויקט האגרו־וולטאי מתפרס על שטח של 122 דונם, וכולל ייצור אנרגיה סולארית בשילוב אגירה - לצד שטח חקלאי של מטע אבוקדו. המשמעות היא שלולא הדו־שימוש שבא לידי ביטוי במיזם, 122 דונם היו מתבזבזים אך ורק לטובת לוחות סולאריים והצבת פתרונות אגירה.

אגירת אנרגיה היא תחום שהולך וצובר תאוצה בארץ ובעולם, ככל שמתקדמים לעבר היעד של אפס פליטות פחמן נטו ב־2050.

חלקות ניסוי לדו שימוש בקרקע חקלאית / צילום: הדמיות דוראל
 חלקות ניסוי לדו שימוש בקרקע חקלאית / צילום: הדמיות דוראל

התורה שעומדת מאחורי פתרונות האגירה היא כזו: לוקחים את ההספק שלא נצרך בשעות השפל, שהן דווקא שעות האור, שבהן אנרגיה סולארית יעילה, שומרים אותו במתקנים כאלה ואחרים בקרבה לאזורי הביקוש - ובעת הצורך מזרימים אותו ברשת החשמל לפי הדרישה. כך, פוחתת התלות בתחנות כוח שמתבססות על דלקים פוסיליים.

מדינת ישראל סובלת בשנים האחרונות מהפסקות חשמל, שהולכות ומתרבות משנה לשנה. יתרה מכך, לפי הערכות, עלול להיווצר מחסור כרוני בחשמל בשנת 2028 - אם לא יגבירו את היקף הייצור.

פתרונות אגירה עשויים להועיל גם בהקשר זה, שהרי אם יש הפסקת חשמל, ניתן לפרוק את הסוללות מפתרונות האגירה באופן מיידי ולמנוע אי-אספקה ממושכת.

"חשיבות עליונה בהשגת יעד האנרגיה של ישראל"

את המיזם החדש מנצלים גם לטובת ביצוע מחקר של מכון וולקני והמכון להנדסה חקלאית, אשר בוחן את היתרונות והאתגרים הכרוכים בהפעלת אתר מסוג זה, כגון שילוב טכנולוגיות חדשות, אתגרי הצללה, מיצוי פוטנציאל השמש וניהול משק מים חכם.

בפרויקט עוסקים בגידול זנים שונים של אבוקדו, באופני גידול שונים ותחת מערכות פוטו־וולטאיות שונות. הפאנלים הסולאריים, שמותקנים מעל המטע בתור מעין "קומה שנייה", מייצרים חשמל ירוק, ובמקביל מעניקים לצמח את תנאי ההצללה והאור המדויקים עבורו.

הפאנלים מותקנים באתר על מערכת עוקבת שמש ("טראקרים"), המאפשרת תנועה של המתקן וויסות חשיפה לשמש בהתאם לצורכי הצמח, ברמה היומית וברמה השנתית. המערכת אף מגינה על הצמח במצבי אקלים קיצוניים. היות הפרויקט ראשון מסוגו בישראל, לצד הרובד המחקרי שלו, יוכלו לספק תובנות מחקריות על השימוש המשותף בקרקע, שיתרמו למיזמים דומים בעתיד.

הפרוייקט תקדימי גם בפן המסחרי, בשל שילובו במסגרת אסדרת השוק ומכירת חשמל ירוק לצרכנים המובילים במשק.

תוכנית אסדרת השוק מאפשרת כניסת ספקי חשמל פרטיים לצרכנים, לאחר שעד כניסתה לתוקף בינואר האחרון התמקדה דוראל במכירה ללקוחות מסחריים גדולים. זהו שינוי מדיניות גדול, שהרי, לדוגמה, ההסכם של דוראל עם מליסרון שווה ל־80 אלף לקוחות פרטיים.

"שילוב משמעותי של מתקנים אגרו־וולטאיים במשק החשמל הישראלי הינו בעל חשיבות עליונה להשגת יעדי האנרגיות המתחדשות של המדינה, לשמירה על הביטחון התזונתי וחיזוק החקלאות הישראלית ולשימוש נכון ויעיל של שימוש במשאב הקרקע", אומר לגלובס יקי נוימן, מנכ"ל דוראל.

הפעילות בפרויקט רבדים, שכוללת שימוש משותף במשאבי הקרקע, לדבריו, "מעניקה ערך משותף לחקלאים, לסביבה ולדוראל - שיפור וקידום החקלאות הישראלית, צמצום השימוש במשאבי סביבה וקידום ייצור אנרגיה ירוקה על שטחים קיימים, שכבר בשימוש.

"דוראל גאה להוביל את התחום בישראל, ותמשיך לפועל להקמת פרויקטים נוספים לטובת עתיד ירוק יותר".