ספרד מנעה מאונייה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון אצלה

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ • לפי שר התחבורה הספרדי, האוניה פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה

נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok
נמל קרטחנה, ספרד / צילום: Shutterstock, Aleksei Kazachok

ספרד סירבה לאפשר לספינה שהובילה חומר נפץ לישראל לעגון בנמליה. כך הודיע אמש (ה') שר התחבורה הספרדי אוסקר פואנטה. לפי השר, האוניה "מריאן דניקה" (Marianne Danica) פנתה בבקשה לעגינה בקרטאחנה ב־21 במאי וסורבה.

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה  
עסקאות נשק בשווי 2.5 טריליון דולר: העולם נערך למלחמה 

ספינת המטען הכללי מריאן דניקה, ששטה עם דגל דנמרק, יצאה מנמל צ'נאי בהודו ב־8 באפריל, תוך שלפי עיתון "אל פאיס" הספרדי - היא נשאה 27 טונות חומר נפץ. לולא השפעות המורדים החות'ים על הים האדום, הספינה בכלל לא הייתה אמורה לעבור במים הכלכליים של ספרד - אך תנועת השיט הוסטה ברובה אל כף התקווה הטובה ומשם לגיברלטר. חברת דניקה מריטיים (Danica Maritime) הגרמנית, הבעלים של הספינה - טרם הגיבה לבקשות התגובה מצד הסוכנויות.

פנייה לבית המשפט בבקשה לאסור על הספינה לעזוב

בטרם ההחלטה לאסור על עגינתה הזמנית של הספינה בקרטאחנה, ממשלת השמאל בספרד סערה. הפרשה החלה ביום רביעי עת סניף ה־ BDS בעיר מורסיה פרסמו מסמכים, שלטענתם הצביעו כי הספינה מובילה אמל"ח לישראל. לאחר מכן, אירן מונטרו ממפלגת השמאל הקיצוני "פודמוס" הספיקה להכריז כי מפלגתה הגישה פנייה לבית המשפט בבקשה לאסור על הספינה לעזוב. לדבריה, בית המשפט פתח הליך שיבטיח כי "הספינה לא תשמש עבור רצח עם".

מי שהצטרפה לגל התגובות היא השליחה המיוחדת לשטחים הפלסטיניים מטעם מועצת האו"ם לזכויות האדם, פרנצ'סקה אלבנזה, שעלתה לכותרות בישראל לאחר שסורבה כניסתה לארץ בגין ציון כי "הקורבנות בטבח 7 באוקטובר לא נרצחו בגלל יהדותם, אלא בתגובה לדיכוי הישראלי". השליחה מסרה כי "הספינה מציבה אתגר לעמדתה של ספרד בנושא זכויות אדם. אני סומכת על אנשי ספרד שיוודאו כי אמברגו הנשק על ישראל נאכף באופן מלא".

נזכיר כי ספרד היא אחת מהמדינות שהטילו אמברגו נשק על ישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל, כמו גם קנדה, איטליה ובלגיה. מנגד, מי שלא נקטו בצעד שכזה הן שתי הספקיות העיקריות של ישראל: ארה"ב וגרמניה. לפי דיווח בערוץ ARD הגרמני, מלחמת חרבות ברזל הביאה לזינוק בהיקף הרכש הביטחוני שמבצעת ישראל מגרמניה לכדי כ־350.97 מיליון דולר - מספר הגדול פי עשרה מההיקף ב־2022.