בג"ץ מאותת: חברות מזון ייאלצו לחשוף רווחיות של מוצרים

ויסוצקי, אסם, שטראוס, קימברלי קלארק, סוגת, יוניליוור, סנו והחברה המרכזית למשקאות קלים עתרו לבית המשפט העליון במטרה להימנע מחשיפת נתוניהן • מסתמן כי העתירות יידחו, והרכב השופטים קבע: למפקח על המחירים יש סמכות לדרוש את הנתונים

חברות המזון הפרטיות. האם תהיה שקיפות? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
חברות המזון הפרטיות. האם תהיה שקיפות? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

חברות בשוקי המזון והטואלטיקה יידרשו למסור נתונים כספיים למפקח על המחירים במשרד הכלכלה - כך עולה מדיון שהתקיים היום (ב') בבית המשפט העליון. החברות הן ויסוצקי, אסם, שטראוס, קימברלי קלארק, סוגת, יוניליוור, סנו והחברה המרכזית למשקאות קלים.

העתירה למניעת עישון בבתי מגורים: האם שופטי בג"ץ יתערבו?
היועמ"שית ביקשה מבג"ץ לדחות את העתירה בעניין מימון מעונות ראש הממשלה

הרכב השופטים, בראשות ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן, הבהיר כי אין בכוונתו להתערב בדרישות ששלח המפקח על המחירים במשרד הכלכלה לפני כשנה לשורה של חברות מסחריות במטרה לבחון אפשרות להטיל פיקוח על מוצריהן, וכי העתירות שהוגשו בעניין - יידחו.

החברות העותרות והתאחדות התעשיינים קיבלו שהות של 24 שעות כדי להשיב אם הן מושכות את העתירות. אם לא, יינתן נגדן פסק דין מפורט, והן יחויבו בהוצאות משפט.

נתונים רלוונטיים

ברקע הדברים עומדים מכתבים ששלח המפקח על המחירים במשרד הכלכלה במאי 2023 לשורה של חברות מסחריות, ובהם ביקש לקבל נתונים שונים הנוגעים למוצריהם, על-מנת לבחון את ריכוזיות השווקים שבהם הם נמכרים, ועל-מנת לבחון את האפשרות להטיל עליהם פיקוח מחירים. זאת, בסמוך להחלטת ממשלה שעניינה "הפחתת הריכוזיות והגברת התחרותיות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה".

החברות התנגדו לדרישות, ובהמשך לכך הגישו עתירות לבג"ץ. טענתן המרכזית הייתה כי המפקח נעדר סמכות לדרוש מהן את הנתונים האמורים, בשים לב לכך שאין מדובר במוצרים שכבר מצויים בפיקוח.

הוויכוח - שעמד במרכז הדיון שנערך השבוע בבית המשפט העליון - נסב על פרשנותו של סעיף 31 לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, ועל פרשנות החוק בכללותו. כמו כן הועלו טענות שונות לגבי המנדט של ועדת המחירים והמפקח בתוכה, על ההבדל שבין סמכויות שונות המנויות בחוק הפיקוח ועל השאלה באיזה שלב מסורות למפקח הסמכויות - משעה שהוטל פיקוח על מוצר, או גם קודם לכך. בנוסף נטען כי מסירת הנתונים למפקח פוגעת בקניין של החברות.

מתחילת הדיון אותתו השופטים פוגלמן, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר כי אין בכוונתם להתערב בדרישות שנשלחו. הם הסבירו כי לשון החוק, כמו גם פרשנות סבירה שלו, מלמדים כי יש למפקח סמכות לדרוש את הנתונים.

השופט גרוסקופף הקביל את הדבר לסמכות המסורה למעצר אדם קודם להגשת כתב אישום, והבהיר כי על-מנת שהמפקח יוכל להחליט אם להטיל פיקוח על מוצר מסוים - הוא זקוק לנתונים. "בשלב הזה, כאשר המפקח בוחן הטלת פיקוח, הוא מבקש נתונים רלוונטיים", אמר גרוסקופף.

"הוא לא פנה למכולת של שמואל וביקש נתונים - הוא פנה לגורמים בשוק, שהסתבר שיש להם כוח משמעותי, וביקש נתונים על-מנת לברר אם יש צורך בפיקוח עליהם. איפה פה הבעיה?", תהה.

השופט כשר מצדו הביע את העמדה שלפיה גם ללא הסעיף הספציפי בחוק המאפשר לדרוש נתונים, המפקח יכול היה לבקש אותם, וזאת מכוח סמכות מינהלית טבועה.

השופט פוגלמן ציין בשלב מוקדם יחסית של הדיון כי הניסיון של העותרות להציג את הדרישה כאבסורדית היא בעייתית, בשים לב לכיוון שאליו הולכת ההכרעה של השופטים - כלומר לאפשר אותה. השופטים אף דחו טענות שהעלו העותרות לגבי היעדרה של חובת סודיות ברורה בחוק הפיקוח ביחס לנתונים שמוגשים לרגולטור.

את המפקח ייצג עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה; את התאחדות התעשיינים ו-7 מן החברות ייצגו עורכי הדין יורם בונן ואלדד כורש ממשרד פישר; ואת החברה המרכזית למשקאות קלים, שעתרה בנפרד, ייצג עו"ד אמיר ונג ממשרד גולדפרב-זליגמן.