דיני חזקה, דיני שכירות

תיקון שהציעה הממשלה בחוק מקרקעי ציבור יילחם בתופעה הגוברת של פלישות לנכסים ציבוריים

שורה של פסקי דין עקרוניים הקשורים בדיור הציבורי, חלקם סותרים זה את זה, הגיעו לבית המשפט העליון והם מעוררים את השאלה: האם כוונת ההטבה היא רק לדייר או גם לדור שאחריו?

סבירות ההתנגדות של בעל בית להעברת השכירות נמדדת לפי מידת הפגיעה בקניינו

הבעלים המשכיר רשאי לתבוע בניכוי את יתרת ההוצאות שהוציא להתאמת המושכר לצרכים ייחודיים של שוכר לאחר תום תקופת השכירות

לצד הרואה כי הצד שני מקיים הסכם תוך הפרת הדין - אין ישועה

המשכיר מצוי במצב משפטי בעייתי ביותר, שכן פינוי בכוח של השוכר יתפרש בהכרח כפעולה בלתי חוקית וכ"עשיית דין עצמי"

אחת הבעיות היא, שלעיתים מטשטש הגבול המבדיל בין דמי שימוש בקרקע ובין פיצוי נזיקי

עוצמת הפגיעה בזכות הקניינית, המודעות לטעות והשנים שחלפו מעל גדר המחלוקת

החוכר קיבל מהמינהל קרקע למטרת נטיעת פרדס, אבל מכר אותה ליזמי נדל"ן שעקרו את הפרדס

נכה המקבל נכס למטרה מסויימת, יאבדו אם יפסיק להשתמש בו בהתאם למטרה המקורית

ישנן הוצאות שנאסרו במס הכנסה אך מותרות במס שבח

מענה ראוי, מהיר ואפקטיבי, לחוסר האיזון שקיים במערך הכוחות שוכר-משכיר בתקופת הביניים

כוחו של הרישיון במקרקעין עודו במותניו: סכסוך אחד בזכויות במקרקעין הוביל לכתיבת שלוש דעות שיפוטיות שונות, בכלל, ובהקשר למעמדה של הזכות העתיקה המוכרת כמתן רשות במקרקעין

הסיפא של הסעיף, שבאה לרבות ולא לצמצם, כוללת בחובה כל סוג ארעיות שהוא, כשברור מתחילתו כי בסופה של ההיעדרות הדייר ימשיך לדור בביתו

לצורך תביעה לסילוק יד, די ברצף חזקות גם אם החזקה אינה כדין

ביהמ"ש המחוזי: המשטרה גם היא מחויבת לפעול תוך 30 יום מיום תפיסת הקרקע על-ידי פולש