בניגוד למה שסבורים רבים, גם אם רעידת אדמה היא אסון טבע לא קטן, אין המדינה חייבת על פי חוק לפצות את הניזוקים ממנה - להבדיל, למשל, מנזקי מלחמה. האם אנחנו מוכנים לתרחיש הבלתי-דמיוני של רעידת אדמה חזקה, כזו שעלולה להותיר את חותמה הקשה בנפש וברכוש?
בשל המודעות הלוקה בחסר לנושא, קבע בעבר המפקח על הביטוח כי ברירת המחדל היא שפוליסת ביטוח דירה תכלול ביטוח נגד סיכוני רעידות אדמה. מבוטח שאינו מעוניין בביטוח הזה חייב לחתום על טופס ויתור מיוחד שבו הוא מודיע על כך. אם לא נדרש לחתום על טופס כזה, תהיה חברת הביטוח חייבת בכיסוי נזקי רעידת אדמה גם אם לא שולם תעריף הפוליסה התואם מכיוון שלא עמדה בהוראות.
רק לפני שנים ספורות, באחת התקופות הססמולוגיות הבעייתיות, נזכרו חברות הביטוח לעיין בתיקי המבוטחים שלהן וגילו כי במקרים רבים לא כללו פוליסות ביטוח הדירה כיסוי בפני רעידות אדמה - מבלי שנמצא כתב הוויתור המתאים. החברות נלחצו, ובכמה מהן יצאו הנחיות פנימיות מחמירות בנושא כדי שלא ימצאו עצמן בבעיה קשה. "בשנת 2006", מספרים במשרד האוצר, "בוטחו בישראל כ-1,300,000 דירות, מתוכן כ-450 אלף באמצעות הסוכנויות של הבנקים אגב לקיחת משכנתא, בביטוח הכולל כיסוי בגין נזקי רעידת אדמה. לא ידוע לנו מה שיעור הדירות המבוטחות נגד רעידת אדמה מבין כלל הדירות".
פרופ' יהודה כהנא, יועץ אקטוארי ומרצה באוניברסיטת תל אביב, סבור שלא המדינה ולא אזרחיה נערכים כראוי לבאות. "ב-2,000 השנים האחרונות, הוא מזכיר, "אירעו בארץ 60 רעידות אדמה קשות, וככל שחולפת תקופה בלי רעידה גדל הסיכוי לקיומה. אבל בענף הביטוח", הוא אומר, "רק כשמתרחשת קטסטרופה כולם רצים ועושים ביטוח. זה כמו לסגור את האורווה אחרי שהסוסים בורחים".
השתתפות עצמית של עד 15%
אלא שחלקו של הסעיף במחירה של פוליסה גבוה במיוחד, ואף יכול להגיע לכ-30% מגובהה, כך שרבים מעדיפים לחסוך בעלויות ולוותר על הסעיף הרלבנטי. "הסיבה העיקרית לעלות המשמעותית היא חישוב סיכונים", מסביר שי פלדמן, סמנכ"ל שיווק AIG בישראל. "זו לא רק הסבירות לנזק כזה בארץ, אלא גם העובדה שבניגוד למקרים ביטוחיים כמו פריצה, שריפה או בעיות צנרת, שהם מאוד מקומיים, נזק של רעידת אדמה יכול לכסות ערים שלמות - אם לא אזורים שלמים, ומבחינת חברת הביטוח מדובר בסיכון רציני שצריך לתמחר". מהבחינה הזאת, הוא טוען, קיים יתרון לחברות בינלאומיות שאינן מרכזות את עסקיהן באזור גיאוגרפי אחד ויכולות, לפיכך, להקל בתעריפי הביטוח על נזקים מסוג זה. במהלך השבועיים האחרונים, הוא מספר, נרשם גל של עשרות פניות נוספות לחברה במטרה לבטח רכוש מפני נזקי רעידה.
לא רק תעריף הפוליסה גבוה - אלא גם ההשתתפות העצמית: אם בנזק רגיל עומדת ההשתתפות בביטוח דירה על כמה מאות שקלים, ברעידת אדמה מדובר על בין 2% ל-15% מסכום הביטוח לרכוש ללא קשר להיקף הנזק - מה שיכול להגיע למאות אלפי שקלים.
קטיה שורצמן, יועצת לניהול סיכונים ובעלת אתר האינטרנט albit.co.il, מדגימה לפי נתונים שקיבלה מחברת הביטוח "שומרה": "אם ביטוח דירה ללא רעידת אדמה עולה 850 שקל בשנה, כשסכום ביטוח המבנה מגיע ל-500 אלף שקל והתכולה ל-150 אלף שקל, תעלה תוספת ביטוח רעידת אדמה עוד 617.5 שקל בשנה כשההשתתפות העצמית מגיעה לשיעור של 10%; 1,040 שקל כשההשתתפות העצמית עומדת על 5%, ו-1,495 שקל במקרה של השתתפות עצמית נמוכה יחסית, של 2%".
לדבריה, לפוליסה עסקית תידרש תוספת פרמיה (לאותם סכומי ביטוח) של 585 שקל, וכשמדובר בביטוח רכב - אותו רק מעטים יחסית משדרגים לכיסוי מפני רעידות אדמה - מדובר בתוספת של 2% לפרמיית המקיף.
גם בחברת הפניקס מדגימים את עלותו הגבוהה של סעיף רעידת אדמה: עבור ביטוח מבנה ותכולה באותם סכומים תידרש פרמיה בגובה של כ-650 שקל לשנה, להשתתפות עצמית גבוהה (10%); תוספת של כ-1,300 שקל להשתתפות עצמית בגובה 5% ומזעור ההשתתפות ל-2% בלבד יעלה כ-1,950 שקל עבור היקף הביטוח המדובר. "אכן גבר זרם הפניות בשבועות האחרונים", מאשר שלמה מילר, סמנכ"ל בכיר בחברה. "כל עוד הנושא נראה רחוק, אנשים מעדיפים לוותר על הביטוח. ברגע שמבינים במה מדובר, כולם מתעוררים".
"אני מאמינה שאנשים נוטים לוותר על ביטוח מפני רעידות אדמה מכמה סיבות", אומרת שורצמן: "הם לא מאמינים שבאמת יקרה אסון, או שהם חושבים שהמדינה כבר תתמודד עם תוצאותיו, או שהם מרגישים שאם באמת יהיה כזה אסון - אולי ממילא לא יהיו כאן כדי לקחת את הכסף". גם להשתתפות העצמית הגבוהה חלק בעניין. בעיה נוספת, על פי שורצמן, היא נטייתם של סוכני ביטוח מסוימים להשמיט את עניין רעידות האדמה רק כדי להציג הצעת מחיר אטרקטיבית, מבלי שהלקוח שם לב על מה בדיוק הוא חותם. "כל אחד שמוותר על הסעיף הוא אחד יותר מדי", היא אומרת.
שורצמן מאמינה כי גם על אף התוספת הנחוצה ניתן לחסוך בעלויות. "עכשיו כששוק הביטוח רך ותחרותי", היא אומרת, "הכול נתון למיקוח. בעיקר בביטוח עסקים גדולים והיום עסקים המשלמים עשרות אלפי דולרים פרמיה יכולים לקבל מחירים ותנאים שניתנו עד לא מכבר לעסקים שמשלמים מאות אלפי דולרים. ההיצע העולמי גדול מהביקוש ואפשר להצליח להשיג פרמיה הרבה יותר נמוכה לנושא. אם יודעים להתמקח ולמצוא יועץ מתאים לניהול סיכונים שיעשה את ה'שופינג' הראוי מול חברות הביטוח - אפשר להוזיל את המחיר".
בביטוח דירה, מוסיפה שורצמן, חשוב לבדוק את הביטוח הקיים ולחפש את תוכנית הביטוח המתאימה ביותר מבין תוכניות השונות ולבדוק אפשרות לביטוח באמצעות קולקטיב כזה או אחר אשר עשוי להוזיל את העלות באופן משמעותי וגם לשפר את התנאים.
טיפים נוספים על ביטוח מפני נזקי טבע או רעידת אדמה
1. בעלי משכנתאות מחויבים לכלול בביטוח סעיף רעידות אדמה, אך לרוב רק המבנה מכוסה והתכולה לא.
2. רעידת אדמה נוספת, אובדן או נזק שאירעו בתוך 72 שעות רצופות ממועד רעידת האדמה הראשונה ייחשבו כאירוע אחד, כלומר, מקרה ביטוחי אחד והשתתפות עצמית אחת בלבד.
3. המונח אובדן או נזק לצורך רעידת אדמה יכלול אובדן או נזק שנגרמו במישרין או בעקיפין לתכולת דירה בשל רעידת האדמה עצמה, אש שפרצה בעקבות או כתוצאה מהרעידה, גניבה תוך כדי או בעקבות הרעידה ואובדן או נזק שנגרם לתכולת דירה בפקודת רשות ציבורית שלא כתוצאה מיידית מרעידת האדמה.
4. אם ויתר המבוטח על סעיף רעידת האדמה, יירדו מהכיסוי כל הסעיפים הנלווים, כולל אובדן או נזקים במישרין או בעקיפין בגין רעידת האדמה.
5. "נזקי טבע" הנכללים בפוליסה הם ברק, רעם, סערה, גשם, שלג, שיטפון או הצפה של מקור מים חיצוני.
6. מי שגר בבית משותף ולא כל הדירות שבו מבוטחות, עשוי למצוא עצמו עם פיצוי חסר המגיע לשני שליש מערך המבנה. יוצאת דופן היא תוכנית הביטוח מסוג "כל הסיכונים" של חברת שומרה לדירות בקומות ביניים, שומרה די, שבה ביטוח ערך הקרקע ניתן חינם, כאשר עלות הביטוח כולו זולה באופן משמעותי לעומת העלות הרגילה (ללא ערך הקרקע) בתוכניות ביטוח אחרות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
