יעקב וינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי במגדל שוקי הון: "אגרות החוב הקונצרניות בארץ - הזדמנות קנייה של פעם ב-100 שנה"

וינשטיין בסקירה על המשבר הפיננסי העולמי והשלכותיו על שוק ההון: "תשואות האג"ח הקונצרניות משקפות חברות לפני פשיטת-רגל; צריך להמשיך ולקנות אותן, לאחוז בהן, להגדיל אותן" ; "שוק המניות צפוי להיות אטרקטיבי בחודשיים שנותרו - אך זהו תיקון קצר לירידות החדות האחרונות"

"משקיעי ערך חייבים לראות באג"חים מסוימות הזדמנות קנייה יוצאת מן הכלל. אגרות חוב לטווח קצר שנסחרות בתשואות של 30% לשנה כשההון העצמי הוא מיליארדים, גם אם אין בטוחות, הנכסים וההון העצמי מגבים את המשקיע לפחות לתקופה הקצרה". כך כתב היום (א') יעקב וינשטיין, מנהל ההשקעות הראשי במגדל שוקי הון.

"התשואה הפנימית בתיק אג"ח קונצרני יכולה להגיע היום מעל ל-20% באג"ח. אינני זוכר אם אי פעם היה בישראל מצב שבו למשקיע הייתה הזדמנות להגיע לאג"ח טובות עם תשואה כזו. זאת הזדמנות שאסור להחמיץ אותה, צריך להחזיק אותה, אפילו אם בינתיים המחיר של האג"ח יורדות", כתב וינשטיין.

"הסיוע של הממשל בארה"ב ומדינות אירופה מוציא מכלל אפשרות מקרה של קריסת בנקים"

"אנחנו נמצאים היום בעיצומו של המשבר הפיננסי, להבדיל מהמשבר הכלכלי שמתחיל להכות גלים. עד עכשיו עיקר תשומת הלב והטיפול היה בנושא המשבר הפיננסי", כתב וינשטיין. "החשש הגדול לקריסת המערכת הפיננסית ומחנק האשראי ששורר בשוק נמצא בחלקו הגדול מאחורינו, מן הטעם הפשוט שהבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב פעלו בצורה מהירה ואגרסיבית".

וינשטיין המשיך: "הסיוע של הממשל בארה"ב והסיוע של מדינות אירופה מוציא מכלל אפשרות מקרה של קריסת בנקים, וזאת בניגוד למשבר בשנות ה-30 שבו המערכת הפיננסית קרסה מכיוון שהבנקים המרכזיים לא פעלו לייצובה. לכן, על אף המפולת בשווקים הפיננסיים אין להשוותה למפולת שהתרחשה במאה הקודמת. הנחישות והפעילות המהירה של כל הבנקים המרכזיים, במיוחד של זה האמריקני, גרמו לכך שהמשבר הפיננסי לא התפשט למפולת פיננסית רבתי".

"אף מדינה לא תתחמק מהמיתון הזה; תחושת העושר נפגעה אנושות"

"הבעיה היא שלפנינו עכשיו משבר מסוג אחר, וזה המשבר הכלכלי", כתב וינשטיין. "במשבר זה יהיה הרבה יותר קשה לטפל משום שהוא הרבה יותר מסובך, ולו מטבעה של הכלכלה בה פועלים הרבה יותר גורמים שפועלים ריאלית בשווקים. אנו נמצאים בתחילתו של תהליך ואי אפשר יהיה לפתור אותו על ידי הזרמת כספים בלבד. צפו כי אף מדינה לא תתחמק מהמיתון הזה, מי יותר, מי פחות: ארה"ב ואירופה יסבלו מהאטה חריפה בצמיחה, אם לא האטה, אז מיתון. במזרח אירופה כבר יש שיתוק כלכלי מוחלט. גם ישראל תיפגע, שכן חלק גדול מהצמיחה של מדינת ישראל מקורה היה באותה התלהבות של משקיעים זרים להשקיע בחברות היי-טק ישראליות", הוסיף.

וינשטיין המשיך: "הצרכן העולמי צפוי להוריד את צריכתו, וזאת בשל מחירי נדל"ן שיורדים ותחושת העושר שנפגעה אנושות. התופעה של פיטורים ושל שיעור אבטלה עולה יגביר את ההרגשה שלפנינו תקופה לא קצרה ולא קלה של מיתון עולמי אולם קשה להעריך מה תהיה עוצמת ההאטה".

"הסימנים שיאותתו על סיומו של המשבר הכלכלי רבים, אך העיקרי בהם יהיה ההתייצבות במחירי הנדל"ן האמריקני, וזאת כיוון ששורש הבעיה טמון בשוק זה. סביר להניח, כשמחירי הנדל"ן בארה"ב יגיעו לתחתית נוכל לראות סימנים נוספים חיוביים בכלכלה. תהליך ירידת המחירים נובע מירידה מתמדת במלאי במובן שיש יותר קונים לאותם נכסים שנמכרים כעת במחירים זולים משמעותית מהמחירים שלהם קודם לכן. כמו כן, חברות הבנייה מקטינות בצורה משמעותית את התחלות הבניה, והביקוש הטבעי לדיור עושה את שלו", כתב וינשטיין.

"השווקים הפיננסיים יתחילו להגיב עוד לפני שתתחיל התאוששות אמיתית בכלכלה הריאלית"

"תמונת המצב של עולם ההשקעות הפיננסיות שונה לגמרי מהמצב של המשק הריאלי. הוא שונה לגמרי, משום שהשווקים הפיננסיים יכולים להגיב בזמן אמת להתרחשויות והם נוהגים לצפות פני עתיד בעוד שהתפתחויות כלכליות אמיתיות מתרחשות הרבה יותר לאט. לפיכך, כפי שראינו ירידות בשנה האחרונה על אף שהצמיחה הייתה עדיין חיובית כך גם להיפך. השווקים הפיננסיים יתחילו להגיב עוד לפני שתתחיל התאוששות אמיתית בכלכלה הריאלית. השוק השורי (שוק שמאופיין בעליות לאורך זמן) יתחיל תוך התייצבות בשוקי המניות ותחילתה של מגמה חיובית שהפעם תהיה הרבה יותר אמיתית והרבה יותר משמעותית", הוסיף מנהל ההשקעות.

"לגבי השנה, שוק המניות צפוי להיות אטרקטיבי בחודשיים שנותרו אך זהו תיקון קצר הבא לתקן את הירידות העזות שהיו במהלך החודשים האחרונים ובייחוד הירידות של חודש ספטמבר ואוקטובר", כתב וינשטיין. "תחילת השנה הבאה תהיה המשך המגמה השלילית ששררה בשווקים בשנה האחרונה, וזאת בשל ירידה חדה הצפויה ברווחיות החברות העובדות בתנאי מאקרו כלכליים קשים".

"תשואות האג"ח הקונצרניות משקפות חברות לפני פשיטת רגל; צריך להמשיך ולקנות אותן, לאחוז בהן, להגדיל אותן, כי הזדמנות כזו היא פעם במאה שנה"

"בישראל כמו ביתר העולם, אבל במיוחד בישראל ישנה תופעה שלא היתה כאן מעולם שעל פיה הגופים הפיננסיים אינם מסוגלים לעכל את כמות אגרות החוב הקונצרניות שנמצאות היום בשוק. אף אחד לא רוצה אותן, והתשואות משקפות חברות לפני פשיטת רגל. הבעיה היא שהשוק בוחן את אגרות החוב הקונצרניות כמקשה אחת וזה לא נכון. חברה א' לא דומה לחברה ב', חברה עם הון עצמי של עשרה מיליון שונה מחברה עם הון עצמי של מיליארד שקל וחברה ממונפת שונה בתכלית מחברה לא ממונפת. התנאים שונים מחברה לחברה בהתאם לנכסים שיש לה, לכמות המזומנים שלה ולהיקף האשראי", כתב וינשטיין.

"כיוון שהסנטימנט שלילי וכולם זורקים את אגרות החוב, ההזדמנויות שיש כיום בשוק אגרות החוב הן עצומות, אדירות ממש. אלא מה? הסנטימנט שלילי. תוכנית האוצר מסייעת מעט והיא משנה במקצת את הסנטימנט, אך כמות הפדיונות והנכונות של מנהלי קופות הגמל להגדיל אחזקה באג"ח קונצרני היא עדיין אפסית. ומאחר שאין מי שיקנה אותן, ברור שהמחירים ממשיכים ליפול. אבל לא לשכוח, מדובר באג"ח, לא במניות. צריך להמשיך ולקנות אותן, לאחוז בהן, להגדיל אותן, כי הזדמנות כזו היא פעם במאה שנה. לא תחזור הזדמנות דומה לזאת, משום שלא יחזור עוד מצב שבו הנכסים ירדו כתוצאה ממשבר פיננסי, והעדר יכולת של הגופים האחרים לקנות את אותם אג"חים שמעיבים ומעיקים עליהם, אפילו ברמות מחירים כל כך אטרקטיביות כמו שיש היום", הדגיש וינשטיין.

לסיכום כתב מנהל ההשקעות: "היום נוצר מצב שבו אין משמעות לאג"ח מדורגת או לא מדורגת. ישנן אגרות חוב רבות שנמצאות בתשואות גבוהות והן מדורגות. הדירוג, לפיכך, פחות מעניין אותנו ואנו יותר מסתמכים על הבדיקות העצמאיות שלנו כשהדירוג הוא כלי נוסף, מבחן נוסף להשקעה. חשוב להדגיש - אגרות החוב שבהן אנו משקיעים עוברות מיפוי, ניפוי ובדיקה מקפת ואלה שצולחות את הבדיקה אנחנו מרגישים איתן טוב מאוד".

[לפורטל הפיננסי];[לאתר אפיקים סולידיים]