יוצא למסע צלב

האפיפיור בנדיקטוס ה-16, המבקר השבוע בישראל, כנראה לא יודע שסא"ל (מיל') דני בז, מי שעמד בראש ההפגנה נגדו אמש, מול בית הנשיא בירושלים, עומד להוציא לאור ספר עיון מהפכני בשם "צליבתו של העם היהודי", אולי המחקר המקיף והמקורי ביותר שנכתב עד היום על הנצרות. זהו מחקר נוקב וחריף ביותר, השופך אור על הסתירות והסילופים, לדבריו, בכתבי הנצרות ומטיל ספק רב בסיפור הצליבה ("אגדת ישו", כדבריו של המחבר). בנוסף מביא המחקר טיעונים חדשניים בסוגיית מוצאו של ישו. לדבריו של בז, ישו היה שחור עור, ממוצא אתיופי.

יותר מ-25 שנה שוקד בז על הספר, אשר ראשית נקרא "ישו, אחינו השחור". מחקר חובק עולם, שהחל בקונגו של שנות ה-80, עת נשלח בז על-ידי משרד הביטחון הישראלי להקים ולאמן את צבא הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, והמשיך דרך אתיופיה, אוגנדה, צרפת, ותחנות רבות אחרות מחוץ לגבולות מדינת ישראל שבהן עבר לצורכי המשימות המיוחדות אליהן נשלח במהלך שירותו הצבאי והביטחוני הלא שגרתי. הספר "הקשר האפריקאי", על המשימה הצבאית הייחודית שאליה נשלח, יצא בהוצאת משרד הביטחון ב-2005.

בראיון ל"גלובס" שנערך השבוע, בז מספר כי כמה הוצאות לאור, שאליהן שלח את כתב העת של "צליבתו של העם היהודי", סירבו להוציא לאור את הספר. לדבריו, עורך של אחת ההוצאות אמר לו כי "זו בעיה לקדם כזה שיח".

בעל הוצאה אחר הודה כי הוא מפחד שישרפו לו את בית ההוצאה. בז מוסיף שהוא לא מוטרד. רק מאוכזב. את הספר הוא יוציא, ויהי מה. גם אם ייאלץ לעשות זאת מכספו שלו.

בז כבר עשה זאת בעבר, ב-2003, כשהוציא בהוצאה עצמית (תחת הוצאת "כותרות") את הספר "בציפורני התנשמת", רומן מתח אוטוביוגרפי שבו הוא מגולל את סיפורו של ארגון מחתרת יהודי סודי בשם "התנשמת", שבו היה חבר. מטרתו של הארגון, שפעל בשלהי שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80, היה ללכוד ולחסל פושעים נאצים שמצאו מקלט בארה"ב ובקנדה. ההוצאה בעברית, הוא אומר, הייתה מעין תעודת ביטוח, שנועדה להבטיח את זכויות היוצרים. את התרגום שלח להוצאות ספרים בחו"ל, וב-2007 יצא הספר "לא לשכוח, לא לסלוח", בהוצאת "גארסה", הצרפתית.

בתחילת השנה הנוכחית תורגם הספר לאיטלקית ויצא תחת השם "הנוקמים", בהוצאת "פיאמה", וגם לאנגלית, תחת השם "המחסלים החשאיים", בהוצאת "ג'ון בלייק" הבריטית.

טייס בעל עין אחת

בראיון שהעניק לח"מ בעבר, סיפר בז כי המניעים לחשיפת סודותיו השמורים כחבר המחתרת היו הכחשותיהן הנחרצות של ממשלות ארה"ב על כך שבתום מלחמת העולם השנייה, העסיק ה-CIA האמריקני פושעים נאצים שסייעו לארה"ב במלחמה הקרה, ואחר כך גם מימן אותם (ב-2001 נחשפו בוושינגטון מסמכים המוכיחים זאת). גם עתה, המניעים שהובילו את בז לפרסם את הספר על הנצרות נובעים מתסכול על כך שהאמת לא סופרה. כששמע על ביקורו המתוכנן של האפיפיור בישראל, החל לשכתב במשנה מרץ את ספרו.

בראיון איתו היום לרגל ביקורו של האפיפיור אומר בז: "הייעוד שלי הוא להוציא את הספר, בעברית ואחר כך גם באנגלית. אוציא אותו, ויהי מה", הוא אומר. "לא יכול להיות שנושא כזה יהיה בגדר טאבו גם כיום, בשנת 2009".

בלקסיקון של בז, צמד המילים "בלתי אפשרי" אינן מופיעות. את המילים הללו שמע עוד בשירותו הצבאי, כשהחליט לעשות הסבה מקצועית - מקצין בשייטת לטייס בחיל האוויר. היה זה לאחר שאיבד את עינו הימנית במהלך פעילות מבצעית, ובחיל האוויר הישראלי היו שהתייחסו בביטול למה שנתפס בעיניהם כמשובה. טייס בעל עין אחת? לא נברא כדבר הזה. מפקד חיל האוויר דאז, אלוף (מיל') בני פלד ז"ל, חשב אחרת, ובזכותו הפך בז לטייס היחיד בתולדות חיל האוויר הישראלי שהנו בעל עין אחת.

"דני בלט עוד בצעירותו כאדם יוצא דופן - ציוני אמיתי, מסור למדינה ולערכיה, בעל עוצמה נפשית מרשימה" משבח אלוף (במיל') עמוס גלעד, ראש האגף הביטחוני מדיני לשעבר במשרד הביטחון, במכתב המלצה שכתב ב-2006 לוועדה המעניקה את "פרס הרצל", לו היה בז מועמד אותה שנה. גלעד, המציין במכתב כי הוא מכיר את בז יותר מ-30 שנה, הוסיף כי בז "הפגין יכולת להתגבר על מום פיזי באמצעות התמסרות מוחלטת לעשייה ממלכתית ביטחונית. שוב ושוב ניצל את קשריו עמי לטובת מטרה אחת ויחידה - להקל על סבלם של אומללים, במקרה המיוחד הזכור לי, ילדים חולי סרטן".

אישיות בלתי רצויה

השבוע, סבלם של היהודים הוא המקרה, אך לא כדי להקל על סבלם בז נלחם. לדידו, הוא נלחם כדי להתריע על הסכנות שלדבריו אורבות לעם היהודי, שמקורן בוותיקן.

"לחמאס, וגם לאחמדיניג'אד, אין בעיה עם היהדות, אלא עם קיומה של מדינת ישראל. לראיה, באיראן חיה קהילה יהודית, ומתייחסים אליה בכבוד. לעומת זאת, הכנסייה רוצה להשמיד את העם היהודי. 2,000 שנה הם מנסים לפגוע בנו והם מגלים שהעם הזה חזק. וזה מטריף את הכנסייה הקתולית ואת רוב הנוצרים. הכנסייה שמייצג האפיפיור היא גוף עם המון כסף, שנאמר עליו שקיימת בו שחיתות".

"באשר לאפיפיור בנדיקטוס ה-16, יש להכריז עליו כעל אישיות מפוקפקת ובלתי רצויה ולא להסתפק בכך אלא להוקיע אותו, על תמיכתו בוועידת הפשע המאורגן של האו"ם בוועידת ברגן האחרונה. כן, ברכתו ההזויה של 'נציג אלוהים' עלי אדמות, חבר לשעבר בנבחרת החלומות של נערי היטלר.

"באמת שאני לא מבין את התבוסתנות הזו של מדינת ישראל. בשבוע שבו הממשלה מקצצת קצבאות לזקנים ותקציבים לחינוך, היא מבזבזת כמעט 50 מיליון שקל על הביקור של האפיפיור, מעסיקה באבטחה כ-80 אלף חיילים ושוטרים, וקרן קיימת לישראל בזה לתורמים שלה וכורתת עצים ביערותיה סביב נצרת כדי לאפשר גישה לנוצרים בביקור. תחשוב לכמה אנשים בישראל אפשר לעזור עם הכסף הזה. חולים, זקנים, חיילים. אף אחד כמעט לא חושב על זה. איזה חוסר כבוד עצמי יש לנו? זה איום ונורא.

"מכעיס אותי שאנחנו מורידים את הראש ומתחבקים עם הכנסייה לפני שהכנסייה ביקשה סליחה מהעם היהודי. וזה ארבעה חודשים אחרי שהיא מקבלת בחזרה לזרועותיה את הבישופ וויליאמס מכחיש השואה, ללא כל ביקורת. לדעתי לא יהיה פיוס, כל עוד נמשך הסיפור ההזוי והמטורף שנקרא הצליבה של ישו. שיבקשו מחילה, כמו שאמר האפיפיור הקודם, יוחנן פאולוס, בסוף כהונתו, שאמר "היינו עיוורים...סלח לנו על הקללה שהיטלנו על היהודים בלי צדק...מחל לנו על כי בבשרם צלבנו אותך בשנית, כי לא ידענו את אשר עשינו.

"בכנסייה הקתולית כיום אין שיח כזה. הם רוצים להיות בעלי הבית כאן. כואב להם שהעם היהודי שולט בעיזבון, בכל האתרים הקדושים".

*מה מצאת שהזוי בסיפור הצליבה?

"מבדיקת כתבי הבשורה והברית החדשה עולה חשד כבד לסילוף עובדות, כמו גם סתירות תמוהות באשר לסיבות הולדתו, חייו, ומותו של ישו. ככל שמעמיקים בקריאה מתקבל הרושם שנעשה כאן סילוף של עובדות ואירועים המובילים למסקנה אחת ויחידה, שיד הוותיקן והכנסייה הקתולית היו במעל, מתוך שיקולים אינטרסנטים של צבירת כוח והון, פוליטי וחומרי גם יחד".

אל תקראו לו שחור

כשבז מתבקש לתת דוגמאות לסתירות בסיפור הצליבה הוא מצביע קודם כל על מקום הצליבה של ישו. "בברית החדשה מצוין שישו נצלב במקום הנקרא 'גולגותא', על הר שצורתו גולגולת אדם, מצפון מערב לירושלים. בכתב הבשורה הרביעי, שמתייחס בפרוטרוט לעניין הצליבה, נכתב מפורשות שהצליבה נעשתה במקום אחר לגמרי, בגנו של יוסף הרמתי, מקורבו של ישו. יש כתבי בשורה שמציעים נסיבות אחרות ומגבירים את החשש שישו נצלב אך נמלט בשלום בזכות עזרת ידידיו. על-פי הבשורה של מתי, מרקוס ולוקאס, (שלוש מארבע הבשורות של הקנון הנוצרי, המתארות את חייו של ישו, מ"ש), נערכה הצליבה בנוכחות עדי ראייה בודדים, כך שמתקבל הרושם שמותו של ישו לא היה עניין ציבורי אלא אירוע קטן למוזמנים בלבד, בגן של יוסף הרמתי.

"יש עוד סתירות רבות. צליבתו לכאורה של ישו בחצרו הפרטית של מקורבו, יוסף הרמתי, לא מותירה ספקות כי מדובר באירוע מזויף, מגוחך ומתוכנן מראש, בנוכחות מספר מצומצם של עדי ראיה קרובים. הציבור הרחב, כפי שמאשרים כתבי הבשורה, יכול היה לחזות באירוע רק ממרחק רב, דבר שלא איפשר לו לזהות את דמות האדם שנצלב".

"כל הסיפור התחיל בקונגו, ב-1984", בז משחזר, "בתרגיל מסכם בפני כל הסגל של הדיוויזיה, בפני כל הגנרלים, הקולונלים, כל הקצונה הבכירה, ניגש אליי מג"ד קונגולזי שהייתי צריך לחנוך, ואמר לי: 'למה רצחת את ישו?' ואז בפעם הראשונה הרגשתי מה שמרגישים יהודים בגולה. זה נשאר כמו פצע, וזה הצית את העניין הזה של לחקור ופעם אחת לעשות משהו נגד הנצרות בלי שום פחד".

*מה ענית לו?

"שאלתי אותו: 'אתה מכיר את ההיסטוריה של ישו?' והוא אמר לי שכן, הרי הוא נוצרי קתולי. המשכתי, אתה יודע שהוא היה יהודי? הוא ענה שכן. אז אמרתי, אז מה אתה מתערב? והוא שתק. סיימתי את זה יפה, למרות שיכולתי לעשות סקנדל. בתור יועץ למבוטו, נשיא קונגו, אם הייתי מגיש תלונה, הוא היה יכול ללכת לכלא ולעוף מהצבא".

"זה לא היה אינטליגנטי מצדו להגיד את זה, אבל אני מבחינתו נציג של מדינת ישראל. זה מראה כמה שזה טבוע בהם, האנטי יהדות. כמו שבנו טבוע הפחד מהנצרות. מאז אני באובססיה עם הדבר הזה. כל הזמן מחפש וחוקר ועוסק בזה. שואל ומראיין ונפגש עם כמרים ובישופים באפריקה, ובכל מקום אליו אני נוסע, גם בטיולים".

*בספר יש פרק על התיאוריה האפשרית בהחלט שישו היה שחור - בהנחה שהוא היה קיים.

"הנתונים הרבים שהצלבתי מורים על מוצא אתיופי, זה מפורט מאוד בספר. אגיד יותר מזה: יש יותר הוכחות לזה שישו היה שחור מאשר לכך שהוא נולד לאם שהייתה בתולה. גם כיום, במילניום השלישי, הנוצרים משוכנעים שמריה, אחרי כל הלידות, לא רק לידתו של ישו, כי היו לו אחים ואחיות - היא בתולה. כי כך קבע האפיפיור, ובזה נגמר הסיפור. בעניין של האמונה הם נשארו מפגרים. אי אפשר להאמין, הם נשארו מאחור 2000 שנה. ועל הבלוף הזה עומד עולם הנצרות".

תלוי על הצלב

אמש, יממה לאחר הראיון, ביקר בז בכנסת, בהזמנת ח"כ מיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי, והשתתף בדיון בנושא. בז אירגן הפגנה מול בית הנשיא, שבה נשא את השלט (ראו תמונה). עשרה אנשים עמדו לצדו, גם אחרי שכוח של מג"ב ניסה לפזרם בברוטאליות. בז: "זאת הייתה ממש אלימות. היינו בשטח פתוח, ציבורי, לא פצינו פה. עשרה אנשים מבוגרים שעומדים עם שלטים. המשטרה דווקא הייתה בסדר גמור, היו נחמדים, אבל מג"ב היו אלימים ודחפו אותנו בכוח. את הפקודה 'תפעילו כוח' שהם קיבלו, שמענו באוזנינו. לא הסכמנו לזוז, ונשארנו לעמוד עוד כמה שעות. שאלנו אם זו מדינה דמוקרטית, ואם אסור למחות על כך שמגיע לביקור אפיפיור שזוכה להתרפסות כזו, ולא מזכיר את השואה, את הנאצים, ולא מבקש סליחה". *