המאבק על שכר מינימום

"לשלם לאדם 3,800 שקל עבור חודש עבודה זהו חוסר כבוד למדינת ישראל". על המשפט הזה לא חתום עמיר פרץ, יוזם הצעת החוק להעלאת שכר המינימום, וגם לא שלי יחימוביץ'. את זה אומר היום (ב') ל"גלובס" אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ומי שמחזיק בעצמו בחברת כוח אדם. לין מייצג את העסקים הבינוניים, את היבואנים, את קבלני הניקיון וקבלני השמירה, הוא מייצג את אלה שיתקשו לספוג עלייה בשכר המינימום. והנה, דווקא הוא תומך במהלך.

בישראל כמו בישראל הכל עובד הפוך. דווקא נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, נציגם של הגדולים והשמנים, אלה שיכולים לספוג בקלות העלאה בשכר המינימום, מתנגד למהלך. ברוש הזהיר אתמול: "ההחלטה על העלאת שכר המינימום תוביל את כלכלת ישראל למחוזות מסוכנים. אלה שמקדמים את ההצעה יגרמו למפעלים נוספים לשקול את המשך הרחבתם וקיומם בישראל". זאת לא הפעם הראשונה שברוש מזהיר מפני העלאת שכר המינימום. הנה מה שאמר ל"גלובס" באפריל 2006, בסיבוב הקודם בו פגש את עמיר פרץ בדיוק באותו עניין: "היענות לדרישת מפלגת העבודה להעלאת שכר המינימום ב-500 שקל בספטמבר השנה, עלולה להיות הרת אסון למשק".

מאז אותו אביב עלה שכר המינימום על אף נבואת הזעם של ברוש. אותו קיץ הביא איתו גם מלחמה בצפון, אבל אפילו היא לא הצליחה לפגוע בגלגלי הצמיחה של המשק. יותר אנשים הצטרפו למעגל העבודה, יותר ביקרו בקניונים ומפעלים לא עזבו כל כך מהר את הארץ.

לא עם המינימום יש לנו בעיה, מסביר עכשיו ברוש, אלא עם השלכות הרוחב. כלומר, אם עובד במפעל מסוים קיבל עד היום 3,850 שקל בחודש ולאחר העלאת השכר יקבל 4,600 שקל בחודש, חברו הוותיק ידרוש גם הוא תוספת דומה. עכשיו אתם מבינים מה גרם לישראל להפוך לשיאנית עולמית בגובה שכר המנהלים? העלאת השכר משנת 2006 גרמה לכזה אפקט דומינו, עד שחברת שטראוס נאלצה בעל כורחה לשלם לארז ויגודמן המנכ"ל (לשעבר) 1.5 מיליון שקל בחודש. המלגזן בשדרות דרש עוד 500 שקל, מנהל העבודה של המלגזן דרש גם הוא, והופ! עופרה שטראוס המסכנה מצאה את עצמה עם הגב לקיר, חותמת לויגודמן על הצ'ק השמן. אף אחד לא יספר לכם ששטראוס מעסיקה עובדים רבים באמצעות חברות כוח אדם, ולעובדים האלה אין שום כושר מיקוח. אפס.

מניפולציה עכשיו

בימים הקרובים נהיה עדים למסע הפחדה מתוזמן מצד גורמים אינטרסנטיים שיעשו הכל כדי לטרפד את העלאת שכר המינימום. בראש בעלי האינטרס עומד משרד האוצר. הוא כבר צייד את הכתבים בירושלים בכמה ציטוטים חלקיים מתוך נייר עמדה של ארגון ה-OECD. בהודעה שהעביר אתמול המשרד נאמר: "שכר המינימום בישראל גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית, והעלאה נוספת בהיקפו עלולה לייקר את עלות העבודה למעסיקים באופן משמעותי ולהביא להגדלה ניכרת במספר הבלתי מועסקים במשק. עמדה זו נתמכת גם בסקירה המקיפה שנעשתה על המשק הישראלי ב-2009 על ידי ארגון ה-OECD". ובכן, לא היה ולא נברא - כלכלני הארגון מעולם לא אמרו ששכר המינימום בארץ גבוה. אדרבא, על פי הטבלאות של הארגון, ישראל נמצאת במקום גרוע למדי. בארגון קבעו ששכר המינימום בישראל גבוה אך ורק ביחס לשכר הממוצע במשק - 47.5% מהשכר הממוצע. טענת הארגון היא שברוב המדינות המפותחות שכר המינימום נמוך משמעותית מהשכר הממוצע.

המשמעות: לא רק ששכר המינימום בארץ נמוך, אלא חמור מכך - שיעור הישראלים שמשתכרים סביב שכר המינימום גבוה מאוד בכל קנה מידה עולמי (כ-30% לפחות). השכר הממוצע במשק מוטה למעשה כלפי מעלה, בגלל שהוא כולל בין היתר את אותם בכירים שמשתכרים מיליונים. בארגון ה-OECD חוששים כי בגלל שיש הרבה מועסקים בשכר מינימום, העלאת השכר תכביד על שורה ארוכה מדי של מעסיקים. אך להמליץ על לא להעלות את שכר המינימום זה להוסיף חטא על פשע, זה להעניק צל"ש לאותם מעסיקים שנצמדו למינימום שמחייב החוק, למרות שחלק גדול מהם יכול היה לתת הרבה יותר.

לא רק עובדי ניקיון

כשמדברים על שכר המינימום, לרוב עולה תמונה של עובדת ניקיון, מאבטח בקניון או קופאית בסופר. אבל כשמביאים בחשבון כי 30%-40% מהעובדים משתכרים סביב שכר המינימום, ברור שמדובר בשורה ארוכה של עובדים, שורה ארוכה מדי. שכר מינימום תמצאו במפעלי תעשייה, במשרדי פרסום, במוקדי שירות לקוחות, בבתי עסק קטנים וברשתות שיווק גדולות. גם עובדים סוציאליים מרוויחים שכר מינימום - תאמינו או לא השכר ההתחלתי שלהם הוא 2,299 שקל בחודש. למעסיק שלהם קוראים ישראל, מדינת ישראל. אפילו בבנקים המדושנים יש שכבה גדולה של עובדים בשכר זעום. בבנקים קוראים להם "עובדים ארעיים", אבל אין שום דבר ארעי בעובד עם תואר ראשון שמועסק ארבע שנים באותו מקום (ראו טור נפרד).

מחקרים מעודדים

בעוד במשרד האוצר ובהתאחדות התעשיינים מזהירים מפני גל פיטורים, רוב המחקרים שנעשו בעולם סותרים את ההנחה הזו. אחד המפורסמים שבהם נעשה בניו-ג'רסי לפני יותר מ-20 שנה. מטרתו היתה בחינה של השפעת העלאת שכר המינימום במדינה על תעשיית המזון המהיר. המחקר מצא כי לא רק שהעלאת השכר לא הביאה לפיטורים, בחלק מהמקרים היא אף הגדילה את שיעור התעסוקה ביחס למדינת פנסילבניה, שבה לא עלה השכר. מחקרים אחרים הראו כי ישנה השפעה שלילית על שוק העבודה, בעיקר בתעשייה המסורתית ולרוב בטווח הקצר בלבד. אבל אף אחד מהמחקרים האלה לא מפחיד כמו האמירות שתשמעו היום.