"אני ממליץ לציבור בישראל להצטייד בבקבוקי מים, מזון יבש ותחבושות; אם אכן תתרחש רעידת אדמה גדולה, הדרכים יהיו חסומות והעזרה תאחר להגיע"

פרופ' אמוץ עגנון, מומחה לגיאולוגיה וגיאופיסיקה מהאונ' העברית, על הסבירות לרעידת אדמה גדולה * ד"ר רמי הופשטטר, מנהל אגף סייסמולוגיה במכון הגיאופיסי: "השאלה היא מתי"* ד"ר שמוליק מרקו, מהחוג לגיאופיסיקה באונ' ת"א: "דיירי המגדלים לא ייפגעו"

"אני ממליץ לציבור בישראל למהר ולהצטייד בבקבוקי מים, במזון יבש ובתחבושות ולחזק לקירות ארונות וכונניות. הסיבה לכך היא, שאם אכן תתרחש רעידת אדמה גדולה, הדרכים יהיו חסומות והעזרה תאחר להגיע".

כך מזהיר פרופ' אמוץ עגנון, מומחה לגיאולוגיה וגיאופיסיקה מהאוניברסיטה העברית והמכון למדעי כדור הארץ, בתגובה לארבע רעידות האדמה הקלות שהתרחשו ברחבי הארץ בימים האחרונים.

באותה נשימה ממש מרגיע פרופ' עגנון, שרעידות אלה אינן מנבאות בהכרח את בואה של רעידה גדולה שממנה חוששים כולם. לדבריו, ניסיון שהצטבר בשנים האחרונות הוכיח שרעידות קטנות יכולות לנבא רעידה גדולה, אך באותה מידה יכולות לנבא את ההיפך, כלומר, להסתיים כלעומת שהחלו. "השאלה שצריך לשאול היא לא מדוע הארץ רועדת לעיתים", אומר פרופ' עגנון, "אלא מדוע היא אינה רועדת לעיתים קרובות יותר".

גם כיום בנויים ברחבי ישראל אלפי בניינים שנבנו לפי תקן מיושן, שעלולים לקרוס ברעידה שעוצמתה גבוהה מ-6 בסולם ריכטר. הסכנה גדולה במיוחד בטבריה ובעמק בית שאן, שם הסיכוי לרעידה גבוה בשל הסמיכות לשבר הסורי-אפריקאי.

הממשלה אישרה לאחרונה את תמ"א 38, המאפשרת לחזק בניינים באמצעות תוספת אחוזי בנייה או בניית דירות נוספות בקומות המפולשות. מאחר שהתוכנית היא וולונטרית וכדאית בעיקר באזורי ביקוש, רק בנינים מעטים שופצו, בעיקר בתל אביב, המרוחקת מאזור הסיכון.

על פי הערכת מומחים להנדסה, הסכנה הגדולה היא בהרס מבני ציבור, כמו בתי ספר, בתי חולים ועוד; אך גם בהרס תשתיות, כמו למשל כבישים או מיכלי דלק ומיכלים שבהם חומרים מסוכנים, בין השאר בתי זיקוק, מתקן האמוניה הגדול במפרץ חיפה ועוד, שספק אם הם ממוגנים כנגד רעידות אדמה. לדעת פרופ' עגנון, מוטב יעשו בעלי הדירות בארץ אם יזמינו מהנדסים שיבדקו את הבתים ויחזקו את היסודות.

"רעידות אדמה הן כמו פרימדונות"

"נכון אמנם שהיו רעידות אדמה גדולות בהיסטוריה שקדם להן מקבץ של רעידות קטנות. כך, למשל, הייתה רעידה גדולה במפרץ אילת ב-1995, שקדמו לה 12 שנים של פעילות מוגברת. יחד עם זאת, יש גם הרבה תצפיות ומקרים, שבהם דווקא לאחר פעילות מוגברת בא שקט. אין מה לעשות: רעידות אדמה הן כמו פרימדונות, לכל אחת יש הדרך והאופי שלה ואין לנו דרך לנבא במדויק מה יקרה".

כך אומר ל"גלובס" ד"ר שמוליק מרקו, ד"ר לגיאופיסיקה מהחוג לגיאופיסיקה באוניברסיטת תל-אביב.

- בקיצור, ד"ר מרקו, אתה אומר שאין לכם מושג מה יהיה כאן, למרות ארבע רעידות אדמה תוך פחות משבועיים בישראל?

"אל תטעה: ברור לנו שצפויה רעידת אדמה חזקה בשטח המיושב ביותר בישראל, בקו רוחב שבין הכינרת לים המלח. אנחנו יודעים זאת על סמך הרעידות ההיסטוריות שהיו באיזור: בשנת 31 לפני הספירה, ב-363 לספירה, ב-749 לספירה וב-1033 לספירה. אנחנו רואים שבכל 350-400 שנים לערך מתרחשת כאן רעידה, ואם רעידה לא התרחשה כבר כמעט אלף שנה, אנו סבורים שהצטבר מספיק מאמץ ושהמצב כיום מסוכן".

- אתה מדבר על פגיעה באיזורים מיושבים.

"רעידת האדמה הגדולה אכן צפויה לפגוע בערים הגדולות, כפי שרעידות גדולות קודמות פגעו בכל הערים העתיקות הגדולות. כדור הארץ לא שינה את התנהגותו בשבוע האחרון, ולכן מה שהיה הוא שיהיה".

- השאלה היא רק מתי?

"זו טעות לחשוב ככה. מתי אינה השאלה החשובה ביותר, כי כשאנו מתמקדים בה אנחנו מתעלמים למעשה מההכנות. בוא נסתכל, לדוגמא, על תחום אחר - תאונות הדרכים. לצערנו, אנחנו יודעים שמחר תהיה תאונה קטלנית. האם הידיעה הזו פוטרת אותנו משיפור הכבישים והתשתיות, או ממיגון כלי הרכב? אנחנו צריכים להתכונן לרעידת האדמה הגדולה, כי היא תבוא".

- ואנחנו מוכנים?

"תקן הבנייה בישראל מחמיר מאוד בהקשר של רעידות אדמה, ומועתק ישירות מקליפורניה. אני לא מודאג בכל מה שנוגע לבניינים החדשים, השאלה היא מה יקרה לבניינים הישנים ובעיקר לבניינים על עמודים שכמותם יש עדיין רבים בת"א, ברמת גן, בחדרה ובערים רבות אחרות בארץ.

- דיירי המגדלים צריכים לדאוג?

"לא. דווקא המגדלים, שרובם ככולם חדשים, סביר להניח שיהיו עמידים לרעידת אדמה. אם הקבלן בנה לפי מה שאמר המהנדס ולפי התקן, אין סיבה שיקרה משהו. והאמת, אין סיבה לסבן פה. תוספת המחיר היא באחוזים בודדים, ולכן אני מאמין שרוב רובם של המגדלים בנויים טוב. צריך גם לזכור שאנחנו מדינה עם רוב של בנייה חדשה, בניגוד למשל לאירופה, שם רוב הבניינים ישנים. זה יתרון נוסף, במקרה של רעידת אדמה גדולה".

"השאלה היא רק מתי"

"קיימת ודאות מוחלטת לקיומה של רעידת אדמה גדולה בישראל. ברור שתהיה רעידת אדמה, השאלה היא רק מתי". כך אמר ל"גלובס" ד"ר רמי הופשטטר, מנהל אגף סייסמולוגיה במכון הגיאופיסי בישראל.

לפי תרחיש לאומי שגובש ע"י צוות של מהנדסים בשיתוף עם המכון הגיאופיסי בישראל, ברעידת אדמה שעוצמתה 7.5 דרגות בסולם ריכטר עלולים להיהרג 16 אלף בני אדם.

ד"ר הופשטטר מסייג ומדגיש כי בתרחישים מסוג זה קיימת סטייה של 50%, וכי בשום מקרה אין להתייחס למספרים אלה כאל "מספרים קדושים". עוד הדגיש כי במכון לא מתעסקים בתחזיות, משום שזהו נושא בעייתי עם אמינות נמוכה. הופשטטר מוסיף: "הגיע הזמן לעשות הערכה מחודשת ולבדוק מה למדנו מאז".

לרעידת האדמה שהתרחשה ב-1995 במפרץ אילת, למשל, מתייחס ד"ר הופשטטר באומרו: "יצאנו ממנה במזל", בעיקר הודות למיקומה הגיאוגרפי. לשם השוואה, עוצמתה של רעידה בעוצמה כזאת בהשוואה לרעידה שהורגשה היום, למשל, היא פי 10,000.

לדברי הופשטטר, המשתנים שבהם תלוי היקף הנזק, הם העוצמה, הקרבה הגיאוגרפית, איכות הבנייה וגורם נוסף - התשתית. קיימים איזורים בישראל שבהם יש באדמה אפקט של הגברת תנודות קרקע ברעידת אדמה, אשר דורשת בנייה מיוחדת. "לצערנו לא כל המקומות עושים את זה", אומר הופשטטר. "חבל שעבודה כ"כ טובה של מומחים שהמיומנות שלהם בנושא גבוהה מאד, לא מיושמת באופן מלא. אבל אנחנו מכון מחקרי, ואנחנו לא יכולים לבצע אכיפה של הדברים הללו".

אשר ליכולת של ארבע הרעידות שהורגשו בשבועות האחרונים לנבא רעידת אדמה גדולה, אומר הופשטטר: "אי אפשר לדעת. ב-2004 היתה רעידה בעוצמה של יותר מ-5 בסולם ריכטר, ואחריה לא קרה שום דבר".