שמשווים את ההצלחות של אריה פינגולד בחברות דייזי ומרקורי לימים הנוכחיים שלו בחברת הסטארט-אפ אורסוס (Orsus), קשה להאמין שיום אחד יצליח פינגולד לשחזר את שתי ההצלחות הענקיות שלו ולהפוך את אורסוס לחברה של מיליארדים.
מרקורי ודייזי גדלו להיות חברות עם הכנסות של מאות מיליוני דולרים, ואילו אורסוס הקטנה מאור יהודה בעיקר מחקה ערך למשקיעים. עד כה שרפה יותר מ-50 מיליון דולר מתוך ה-68 מיליון דולר שגייסה, ולמעט השנה הראשונה לפעילותה, לא הציגה שום הכנסות. כעת, עם כ-15 מיליון דולר בקופה, מנסה פינגולד לנווט מחדש את הספינה באמצעות שינוי במודל העסקי, ומוכן לחתום על כך שביום מן הימים תהפוך אורסוס למרקורי.
כשמבקשים ממנו להשוות בין ההצלחות של מרקורי ודייזי לבין הדשדוש של אורסוס, הוא מסביר ש"ההבדל הוא בזה שבאורסוס התחלנו עם יותר מדי כסף, לעומת הימים של מרקורי ודייזי, אז היינו רעבים.
"כששואלים אותי על ההבדלים אני תמיד נזכר בימי המילואים שלי בצנחנים. ממרחק הזמן נראה שעשיתי חיים במילואים, אבל בזמן השירות עצמו זחלתי בבוץ ואכלתי חרא. גם במרקורי ובדייזי התחלנו בתחום מסוים ועברנו לאחר. במרקורי התחלנו בפיתוח חומרות לבדיקת ביצועי תוכנה והצענו ללקוחות קופסאות, במהלך הזמן גילינו שהשוק רוצה פתרונות תוכנה".
פינגולד אינו מתבייש להודות שהכישלון של אורסוס עד היום נבע מכך שגם הוא, כמו כולם, נסחף יתר על המידה בתקופת הבועה. "גדלתי כל החיים המקצועיים שלי מתוך ההבנה שהצלחה של חברה נובעת מזיהוי בעיה ופיתוח טכנולוגיה שתפתור אותה. לקראת שנת 2000 אנשים קנו על מיני חברות עם טכנולוגיות שיכולות לגהק אחרי האוכל ולצחצח שיניים, אבל לא היה בהן שימוש. הבועה שינתה את תפיסת המחשבה של כולם וגם אני נפלתי במלכודת".
אבל אורסוס של היום היא סיפור אחר לגמרי, הוא אומר. "אורסוס של היום היא חברה עם אותו שם אבל בכלל לא משחקת באותו מגרש. היינו כמו קבוצת כדורגל עם 11 שחקנים והפכנו להיות קבוצת כדורסל של חמישה שחקנים.
"שוק ניהול המצבים (Situation Management) שאליו פנינו לאחרונה הוא שוק בעל פוטנציאל של מיליארד דולר ואני בהחלט רואה שאורסוס תגיע לסדרי גודל של מרקורי ודייזי. בדומה למצב הנוכחי, גם בימים הראשונים של מרקורי ודייזי פנינו לשוק לחדש".
פינגולד שרף את הכסף
ההתחלה של אורסוס הייתה מבטיחה. פינגולד השכיל לגייס את כל הכסף עוד בשנת 2000, רגע לפני שכל האוויר יצא לחלוטין מבועת ההיי-טק, והביא שורה מכובדת של משקיעים.
המשקיעים מצידם הסתנוורו מצמד ההצלחות של פינגולד והזרימו לחברה כספים לפי שוויים מפולפלים בתקווה שפינגולד ושותפו ממרקורי, אמיר וינברג, יצליחו להפוך את כספם למאות מיליוני דולרים. "הם רדפו אחרי בשביל להשקיע", מספר פינגולד.
הגיוס האחרון בשנת 2000 בוצע לפי שווי חברה של 200 מיליון דולר. בין המשקיעים של אורסוס ניתן למצוא כמה כוכבים מהעבר ומההווה של קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב כמו נדב הנפלד, נייט האפמן, המאמן פיני גרשון ושחקני מפתח באירופה, וכן כמה משקיעים מוסדיים בהם קרן קומסור של קומברס, קרן Cedar, מזרחי השקעות, מודגל טק, אינפיניטי, אפסילון ואחרות.
"עומדים מאחורי משקיעים משני סוגים", מסביר פינגולד. "הסוג הראשון אומר לעצמו שפינגולד עשה מיליונים בדייזי ובמרקורי, שואלים מה קרה לפינגולד ששרף להם את הכסף ורוצים לשמוע ממני רק לפני ההנפקה. הסוג השני של משקיעים הם החכמים. הם מסתכלים על הסיכוי של אורסוס ורואים את הנדוניה הטכנולוגית המדהימה, שהחברה בגלגול הקודם שלה העבירה להיום, ואת הפוטנציאל הגדול".
בשנה האחרונה החליטה החברה, כאמור, לשנות כיוון. היא לקחה את הטכנולוגיה שלה, שקישרה בין תכנים שיושבים במרכז המידע של החברה לבין מכשירי כף יד ומכשירים ניידים, וכעת היא משתמשת בה לטובת תחום ניהול המצבים.
"יצאנו מאפקט הבועה עם פחות כסף אבל יותר מחוזקים. הטכנולוגיה שפיתחנו הייתה מדהימה. היא הייתה הרבה יותר מתקדמת ממה שהשוק היה מסוגל לקבל. בעוד שהטכנולוגיה של השוק הייתה מחוברת לברגים ברצפה, הטכנולוגיה שאנו פיתחנו הייתה למעלה בשמים".
אבל הטכנולוגיה המדהימה שעליה מדבר פינגולד לא הביאה את החברה כמעט לשום מקום במונחי מכירות. היא אמנם הצליחה להביא מתעניינים מרשימים כמו GE, פוג'יסטו והאניוול, אבל הדברים לא המריאו והחברה נאלצה לחתוך באופן דרסטי את מצבת כוח האדם שלה ולהישאר עם 32 עובדים לעומת 160 איש בשיא.
ארבע פעמים במעלית של עזריאלי
"עם הטכנולוגיה הקודמת לא עברנו את מבחן המעלית", הוא מתוודה. "מבחן המעלית קובע שאם יש לך משהו טוב ביד, תוכל להסביר אותו ללקוח בזמן שהמעלית עולה. בגלגול הקודם יכולנו לעלות ולרדת במעלית של עזריאלי ארבע פעמים בלי להצליח להסביר מה אנחנו עושים, כעת אנחנו יכולים להסביר מה אנחנו עושים במעלית של בניין של ארבע קומות".
מערכת ה-Situator של החברה משדרגת בעצם את מערכות השליטה והבקרה הקיימות. בעוד שמערכות שו"ב הן מערכות שמספרות לך מה קרה במצב מסוים (מערכות Awareness), מערכות ניהול המצבים לוקחת צעד אחד קדימה וממליצה למשתמש מה לעשות.
המערכת נועדה לעזור לארגונים להגביר את האפקטיביות של התגובה בכל מה שקשור למצבי שגרה ובעיקר למצבי חירום. היא כוללת תוכנה שמספקת באופן אוטומטי את כל נהלי ההתרעה ומיועדת לכוון את מקבלי ההחלטות בזמני משבר.
קחו למשל קצין מבצעים שיושב בחמ"ל ומקבל דיווח על ניסיון פריצה של גדר, נכנס ללחץ ומנסה להבין מי נגד מי ומה לעשות. אחרי שהוא מתעשת ומתחיל לעשות משהו, עליו לעמוד בשורה של נהלים. ראשית עליו לשלוח צוות שיבדוק את הגדר, ליידע רשימה ארוכה של בעלי תפקידים ולבצע עוד שורה ארוכה של פעולות בהתאם לספר.
"באופן אוטומטי, במצב לחץ כל אחד קופא במקום. המנוסים יותר הם אלו שמתאוששים ראשונים", מסביר פינגולד. "המערכת שלנו יודעת ללכת צעד קדימה ולעזור למקבלי ההחלטות. היא יודעת לעשות עיבוד של אינפורמציה, לתת בצורה אוטומטית דיווח לכל מי שצריך לתת (באמצעות SMS, מייל וכדומה) וגם לוודא שהדיווח הגיע אליו".
אל תוך המערכת של אורסוס מוזנים הנהלים של הארגון וכך היא יכולה להדריך את קצין המבצעים שלב אחרי שלב מה הוא עליו לעשות בזמן אירוע. היא יודעת לזהות כל חייל שנושא עם תקשורת GPRS ניידת ולדעת האם החייל מסוגל לתת טיפול הולם לבעיה. דהיינו, אם מדובר בחדירה של מחבלים, והחייל הקרוב ביותר למקום האירוע הוא חייל שמסתובב ללא נשק, המערכת תדע להפנות למקום האירוע חייל שנושא עמו נשק.
"לקחנו את המערכת שלנו שניהלה טכנאים בשטח תוך כדי תנועה ותרגמנו אותה לתחום האבטחה. מפקד שנמצא בשטח יכול לקחת פיקוד אל האירוע באמצעות המכשיר נייד שלו ולא רק בזמן שהוא נמצא בחמ"ל".
"אין גורילה שמתחרה בנו"
* אין בתחום הזה שום שחקן היום?
"גם בתקופת האבן, כאשר הייתי תלמיד בטכניון, היו אלפי פתרונות שנתנו משוב קלאסי על אירועים. אנו העלנו את הפתרון לרמה של ניהול מצב, לעומת פתרונות שנותנים רק משוב. אחד המשקיעים שלנו עשה בדיקה של מי פועל בשוק וחזר אחרי שבועיים ללא תוצאות. זה לא אומר שאין לנו תחרות, אבל זה אומר שאין גורילה שמתחרה בנו. אולי יש כמה חברות סטארט-אפ קטנות".
* לכמה זמן הכסף שיש לכם כיום בקופה יכול להספיק?
"הכסף יכול לקחת אותנו שלוש שנים קדימה ללא מכירות, אבל זה לא מה שאנחנו רוצים. לפני כמה שבועות פועלים ונצ'רס רכשו את אחזקותיו של אחד המשקיעים תמורת 3 מיליון דולר (בניגוד לפרסומים - הכסף שפועלים ונצ'רס השקיעה לא נכנס לחברה במסגרת גיוס - ע.ל). אני מכיר את ניר ברונשטיין (מנכ"ל פועלים שוקי הון ויו"ר פועלים ונצ'רס) שהצטרף לדירקטוריון, ווידאנו שלפועלים ונצ'רס יהיה את האפשרות להשקיע ראשונים.
"אנו רואים פייפליין מכובד מאוד בטווח הקצר ובחודש הבא המערכת תותקן אצל לקוח גדול מהתחום הביטחוני. בטווח הארוך יותר, הביזנס נראה יותר מרשים, בין השאר מכיוון שהוא מתאים למגוון רחב של לקוחות. הוא מתאים לבתי חולים, שדות תעופה, נמלי ים וכמעט לכל מקום".
* עד כמה אתם צופים שהעלייה בחששות מפני אירוע טרור תשפיע עליכם?
"בארצות הברית בטח היו מכניסים אותי לכלא על אמירה כזו, אבל סוכן ההזמנות הכי טוב שלנו הוא בין-לאדן. הוא דואג מדי כמה חודשים להזכיר לכולם את הצורך במוצרים כמו שלנו. בתקופתי באינטל, מייסד החברה אנדי גרוב לימד אותי שהעולם מונע מפחד, סקס ותאוות בצע. לחברות אין סקס, אבל בהחלט יש להן פחד. האמריקנים מפחדים כיום מאירועים ביטחוניים וזה משחק לטובתנו".
* ברמה האישית, איזה עוד הבדלים אתה מרגיש בימים הראשונים של מרקורי לימים של אורסוס?
"אני מרגיש כמו סבא. בגיל שלושים הקמתי את דייזי, אז הייתי פחות או יותר בגילם של המנהלים בחברה. כשהקמתי את מרקורי כבר הייתי מבוגר מהעובדים וכעת אני כמו הסבא שלהם.
"הרבה מאוד אנשים בגילי היו שמחים לחזור לגיל עשרים עם הניסיון והראש שיש לאנשים בגילם", אומר פינגולד.
"להחזיר את הזמן אי אפשר, אבל מה שטוב בסטארט-אפ זה שאתה מונע כל הזמן מהתחלות חדשות. אני נהנה היום לעבוד בגלל אותן סיבות שנהניתי בעבר. אני נמצא בחברה של אנשים צעירים ומונע מההתלהבות של לעשות דברים חדשים". *