גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אריה פינגולד: "אורסוס עוד תגיע לסדר הגודל של דייזי ומרקורי"

פינגולד, מי שייסד את דייזי ומרקורי, מנסה כעת להרים את אורסוס המדשדשת: "באורסוס התחלנו עם יותר מדי כסף, לעומת הימים של מרקורי ודייזי, אז היינו רעבים"

שמשווים את ההצלחות של אריה פינגולד בחברות דייזי ומרקורי לימים הנוכחיים שלו בחברת הסטארט-אפ אורסוס (Orsus), קשה להאמין שיום אחד יצליח פינגולד לשחזר את שתי ההצלחות הענקיות שלו ולהפוך את אורסוס לחברה של מיליארדים.

מרקורי ודייזי גדלו להיות חברות עם הכנסות של מאות מיליוני דולרים, ואילו אורסוס הקטנה מאור יהודה בעיקר מחקה ערך למשקיעים. עד כה שרפה יותר מ-50 מיליון דולר מתוך ה-68 מיליון דולר שגייסה, ולמעט השנה הראשונה לפעילותה, לא הציגה שום הכנסות. כעת, עם כ-15 מיליון דולר בקופה, מנסה פינגולד לנווט מחדש את הספינה באמצעות שינוי במודל העסקי, ומוכן לחתום על כך שביום מן הימים תהפוך אורסוס למרקורי.

כשמבקשים ממנו להשוות בין ההצלחות של מרקורי ודייזי לבין הדשדוש של אורסוס, הוא מסביר ש"ההבדל הוא בזה שבאורסוס התחלנו עם יותר מדי כסף, לעומת הימים של מרקורי ודייזי, אז היינו רעבים.

"כששואלים אותי על ההבדלים אני תמיד נזכר בימי המילואים שלי בצנחנים. ממרחק הזמן נראה שעשיתי חיים במילואים, אבל בזמן השירות עצמו זחלתי בבוץ ואכלתי חרא. גם במרקורי ובדייזי התחלנו בתחום מסוים ועברנו לאחר. במרקורי התחלנו בפיתוח חומרות לבדיקת ביצועי תוכנה והצענו ללקוחות קופסאות, במהלך הזמן גילינו שהשוק רוצה פתרונות תוכנה".

פינגולד אינו מתבייש להודות שהכישלון של אורסוס עד היום נבע מכך שגם הוא, כמו כולם, נסחף יתר על המידה בתקופת הבועה. "גדלתי כל החיים המקצועיים שלי מתוך ההבנה שהצלחה של חברה נובעת מזיהוי בעיה ופיתוח טכנולוגיה שתפתור אותה. לקראת שנת 2000 אנשים קנו על מיני חברות עם טכנולוגיות שיכולות לגהק אחרי האוכל ולצחצח שיניים, אבל לא היה בהן שימוש. הבועה שינתה את תפיסת המחשבה של כולם וגם אני נפלתי במלכודת".

אבל אורסוס של היום היא סיפור אחר לגמרי, הוא אומר. "אורסוס של היום היא חברה עם אותו שם אבל בכלל לא משחקת באותו מגרש. היינו כמו קבוצת כדורגל עם 11 שחקנים והפכנו להיות קבוצת כדורסל של חמישה שחקנים.

"שוק ניהול המצבים (Situation Management) שאליו פנינו לאחרונה הוא שוק בעל פוטנציאל של מיליארד דולר ואני בהחלט רואה שאורסוס תגיע לסדרי גודל של מרקורי ודייזי. בדומה למצב הנוכחי, גם בימים הראשונים של מרקורי ודייזי פנינו לשוק לחדש".

פינגולד שרף את הכסף

ההתחלה של אורסוס הייתה מבטיחה. פינגולד השכיל לגייס את כל הכסף עוד בשנת 2000, רגע לפני שכל האוויר יצא לחלוטין מבועת ההיי-טק, והביא שורה מכובדת של משקיעים.

המשקיעים מצידם הסתנוורו מצמד ההצלחות של פינגולד והזרימו לחברה כספים לפי שוויים מפולפלים בתקווה שפינגולד ושותפו ממרקורי, אמיר וינברג, יצליחו להפוך את כספם למאות מיליוני דולרים. "הם רדפו אחרי בשביל להשקיע", מספר פינגולד.

הגיוס האחרון בשנת 2000 בוצע לפי שווי חברה של 200 מיליון דולר. בין המשקיעים של אורסוס ניתן למצוא כמה כוכבים מהעבר ומההווה של קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב כמו נדב הנפלד, נייט האפמן, המאמן פיני גרשון ושחקני מפתח באירופה, וכן כמה משקיעים מוסדיים בהם קרן קומסור של קומברס, קרן Cedar, מזרחי השקעות, מודגל טק, אינפיניטי, אפסילון ואחרות.

"עומדים מאחורי משקיעים משני סוגים", מסביר פינגולד. "הסוג הראשון אומר לעצמו שפינגולד עשה מיליונים בדייזי ובמרקורי, שואלים מה קרה לפינגולד ששרף להם את הכסף ורוצים לשמוע ממני רק לפני ההנפקה. הסוג השני של משקיעים הם החכמים. הם מסתכלים על הסיכוי של אורסוס ורואים את הנדוניה הטכנולוגית המדהימה, שהחברה בגלגול הקודם שלה העבירה להיום, ואת הפוטנציאל הגדול".

בשנה האחרונה החליטה החברה, כאמור, לשנות כיוון. היא לקחה את הטכנולוגיה שלה, שקישרה בין תכנים שיושבים במרכז המידע של החברה לבין מכשירי כף יד ומכשירים ניידים, וכעת היא משתמשת בה לטובת תחום ניהול המצבים.

"יצאנו מאפקט הבועה עם פחות כסף אבל יותר מחוזקים. הטכנולוגיה שפיתחנו הייתה מדהימה. היא הייתה הרבה יותר מתקדמת ממה שהשוק היה מסוגל לקבל. בעוד שהטכנולוגיה של השוק הייתה מחוברת לברגים ברצפה, הטכנולוגיה שאנו פיתחנו הייתה למעלה בשמים".

אבל הטכנולוגיה המדהימה שעליה מדבר פינגולד לא הביאה את החברה כמעט לשום מקום במונחי מכירות. היא אמנם הצליחה להביא מתעניינים מרשימים כמו GE, פוג'יסטו והאניוול, אבל הדברים לא המריאו והחברה נאלצה לחתוך באופן דרסטי את מצבת כוח האדם שלה ולהישאר עם 32 עובדים לעומת 160 איש בשיא.

ארבע פעמים במעלית של עזריאלי

"עם הטכנולוגיה הקודמת לא עברנו את מבחן המעלית", הוא מתוודה. "מבחן המעלית קובע שאם יש לך משהו טוב ביד, תוכל להסביר אותו ללקוח בזמן שהמעלית עולה. בגלגול הקודם יכולנו לעלות ולרדת במעלית של עזריאלי ארבע פעמים בלי להצליח להסביר מה אנחנו עושים, כעת אנחנו יכולים להסביר מה אנחנו עושים במעלית של בניין של ארבע קומות".

מערכת ה-Situator של החברה משדרגת בעצם את מערכות השליטה והבקרה הקיימות. בעוד שמערכות שו"ב הן מערכות שמספרות לך מה קרה במצב מסוים (מערכות Awareness), מערכות ניהול המצבים לוקחת צעד אחד קדימה וממליצה למשתמש מה לעשות.

המערכת נועדה לעזור לארגונים להגביר את האפקטיביות של התגובה בכל מה שקשור למצבי שגרה ובעיקר למצבי חירום. היא כוללת תוכנה שמספקת באופן אוטומטי את כל נהלי ההתרעה ומיועדת לכוון את מקבלי ההחלטות בזמני משבר.

קחו למשל קצין מבצעים שיושב בחמ"ל ומקבל דיווח על ניסיון פריצה של גדר, נכנס ללחץ ומנסה להבין מי נגד מי ומה לעשות. אחרי שהוא מתעשת ומתחיל לעשות משהו, עליו לעמוד בשורה של נהלים. ראשית עליו לשלוח צוות שיבדוק את הגדר, ליידע רשימה ארוכה של בעלי תפקידים ולבצע עוד שורה ארוכה של פעולות בהתאם לספר.

"באופן אוטומטי, במצב לחץ כל אחד קופא במקום. המנוסים יותר הם אלו שמתאוששים ראשונים", מסביר פינגולד. "המערכת שלנו יודעת ללכת צעד קדימה ולעזור למקבלי ההחלטות. היא יודעת לעשות עיבוד של אינפורמציה, לתת בצורה אוטומטית דיווח לכל מי שצריך לתת (באמצעות SMS, מייל וכדומה) וגם לוודא שהדיווח הגיע אליו".

אל תוך המערכת של אורסוס מוזנים הנהלים של הארגון וכך היא יכולה להדריך את קצין המבצעים שלב אחרי שלב מה הוא עליו לעשות בזמן אירוע. היא יודעת לזהות כל חייל שנושא עם תקשורת GPRS ניידת ולדעת האם החייל מסוגל לתת טיפול הולם לבעיה. דהיינו, אם מדובר בחדירה של מחבלים, והחייל הקרוב ביותר למקום האירוע הוא חייל שמסתובב ללא נשק, המערכת תדע להפנות למקום האירוע חייל שנושא עמו נשק.

"לקחנו את המערכת שלנו שניהלה טכנאים בשטח תוך כדי תנועה ותרגמנו אותה לתחום האבטחה. מפקד שנמצא בשטח יכול לקחת פיקוד אל האירוע באמצעות המכשיר נייד שלו ולא רק בזמן שהוא נמצא בחמ"ל".

"אין גורילה שמתחרה בנו"

* אין בתחום הזה שום שחקן היום?

"גם בתקופת האבן, כאשר הייתי תלמיד בטכניון, היו אלפי פתרונות שנתנו משוב קלאסי על אירועים. אנו העלנו את הפתרון לרמה של ניהול מצב, לעומת פתרונות שנותנים רק משוב. אחד המשקיעים שלנו עשה בדיקה של מי פועל בשוק וחזר אחרי שבועיים ללא תוצאות. זה לא אומר שאין לנו תחרות, אבל זה אומר שאין גורילה שמתחרה בנו. אולי יש כמה חברות סטארט-אפ קטנות".

* לכמה זמן הכסף שיש לכם כיום בקופה יכול להספיק?

"הכסף יכול לקחת אותנו שלוש שנים קדימה ללא מכירות, אבל זה לא מה שאנחנו רוצים. לפני כמה שבועות פועלים ונצ'רס רכשו את אחזקותיו של אחד המשקיעים תמורת 3 מיליון דולר (בניגוד לפרסומים - הכסף שפועלים ונצ'רס השקיעה לא נכנס לחברה במסגרת גיוס - ע.ל). אני מכיר את ניר ברונשטיין (מנכ"ל פועלים שוקי הון ויו"ר פועלים ונצ'רס) שהצטרף לדירקטוריון, ווידאנו שלפועלים ונצ'רס יהיה את האפשרות להשקיע ראשונים.

"אנו רואים פייפליין מכובד מאוד בטווח הקצר ובחודש הבא המערכת תותקן אצל לקוח גדול מהתחום הביטחוני. בטווח הארוך יותר, הביזנס נראה יותר מרשים, בין השאר מכיוון שהוא מתאים למגוון רחב של לקוחות. הוא מתאים לבתי חולים, שדות תעופה, נמלי ים וכמעט לכל מקום".

* עד כמה אתם צופים שהעלייה בחששות מפני אירוע טרור תשפיע עליכם?

"בארצות הברית בטח היו מכניסים אותי לכלא על אמירה כזו, אבל סוכן ההזמנות הכי טוב שלנו הוא בין-לאדן. הוא דואג מדי כמה חודשים להזכיר לכולם את הצורך במוצרים כמו שלנו. בתקופתי באינטל, מייסד החברה אנדי גרוב לימד אותי שהעולם מונע מפחד, סקס ותאוות בצע. לחברות אין סקס, אבל בהחלט יש להן פחד. האמריקנים מפחדים כיום מאירועים ביטחוניים וזה משחק לטובתנו".

* ברמה האישית, איזה עוד הבדלים אתה מרגיש בימים הראשונים של מרקורי לימים של אורסוס?

"אני מרגיש כמו סבא. בגיל שלושים הקמתי את דייזי, אז הייתי פחות או יותר בגילם של המנהלים בחברה. כשהקמתי את מרקורי כבר הייתי מבוגר מהעובדים וכעת אני כמו הסבא שלהם.

"הרבה מאוד אנשים בגילי היו שמחים לחזור לגיל עשרים עם הניסיון והראש שיש לאנשים בגילם", אומר פינגולד.

"להחזיר את הזמן אי אפשר, אבל מה שטוב בסטארט-אפ זה שאתה מונע כל הזמן מהתחלות חדשות. אני נהנה היום לעבוד בגלל אותן סיבות שנהניתי בעבר. אני נמצא בחברה של אנשים צעירים ומונע מההתלהבות של לעשות דברים חדשים". *

עוד כתבות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חצי שעה של השראה. ערן גפן בשיחה עם ינון קוסטיקה / צילום: עומר הכהן, מנחם רייס

המייסד של החברה בעלת הצמיחה המהירה בעולם מגלה את הסוד

הסטארט-אפ הראשון שהקימו נמכר למיקרוסופט, חברת אבטחת הענן שלהם מכניסה 350 מיליון דולר בשנה, ורק החודש הם עשו עסקת ענק נוספת ● ינון קוסטיקה, שותף-מייסד ב-Wiz, בשיחה עם ערן גפן על הדרך שלו ושל שותפיו, שהתחילה על האוטובוס בדרך לבקו"ם, הרגע שבו הבינו איך הם הופכים את השוק והטריק שמאפשר להם לעבוד בצוות ● חצי שעה שלה השראה

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות