בבנק לאומי מורידים את סף הדאגה למרות האי-ודאות: "לא צופים מהלך מימושים חד"

"רמת הסיכון הנוכחית והתנודתיות במסחר בשקל-דולר אינן צפויות לגדול באופן משמעותי בטווח הקצר על רקע השיפור בכלכלת ישראל ותנועות ההון"

כלכלני בנק לאומי פרסמו את סקירתם השבועית לביצועי שוק ההון בשבוע החולף. לגבי שוק המניות מציינים כלכלני לאומי כי שבוע המסחר הסתכם בעליות שערים של יותר מ- 2.5% במדדי המעו"ף ותל אביב 75, כאשר את המגמה החיובית הובילו מניות הבנקים שרשמו עליות חדות של כ- 5.6% במהלך השבוע האחרון, בין היתר גם על רקע ההתפתחויות במסגרת ועדת בכר ופרסום הדוחות הכספיים. שבוע המסחר הנוכחי חותם את חופשת הקיץ הסוערת, כאשר במהלך חודשי הקיץ התנהל מסחר סוער שבא לידי ביטוי בעליות חדות שנרשמו במדדים במקביל למחזורי מסחר גבוהים שאינם מאפיינים בדרך כלל חודשים אלה. את העליות הובילו בעיקר מניות הבנקים והכימיה, הידועות כ"מניות הזרים" ונראה כי המשקיעים הזרים ניצלו את הירידות החדות שנרשמו בחודש יוני כדי להגדיל את השקעותיהם בשוק המקומי. העליות החדות במניות אלו הובילו את מדד הבנקים לרמות שיא, לאחר שרשם עלייה של 18%. מדד המעו"ף גם הוא רשם עלייה חדה של כ- 11%, בעוד מדד ת"א 75 רשם תשואה של כ- 5% בלבד בתקופה האמורה.

השבוע פורסמו נתוני השקעות הזרים בבורסה בת"א על ידי בנק ישראל, ומהם עולה בשבעת החודשים הראשונים של 2005 גבר מאד זרם ההשקעות של תושבי חוץ בני"ע למסחר בבורסה המקומית והסתכם בכ- 2.5 מיליארד דולר, זאת בהשוואה לחצי מיליארד דולר בלבד בשנת 2004 כולה. מתוך סך השקעה זו, כ- 1.9 מיליארד דולר הושקעו במניות ומתוכם 0.4 מיליארד דולר הושקעו במסגרת תהליך ההפרטה של בנק לאומי. חלקם של תושבי החוץ במחזור הפעילות בכלל המניות בבורסה גבוה ועמד בחודש יולי על כ- 31%, כאשר משקלם במחזור במניות מסוימות בהן היו פעילים הגיע בחודש יולי ליותר מ- 80%. השקעת המוסדות הזרים במשק הישראלי נובעת בעיקר ממגמה גלובלית של גידול בהשקעות במניות השווקים המתעוררים והמשך שיפור תנאי הרקע המקרו כלכליים של המשק הישראלי במקביל לשיפור בתנאים הגיאופוליטיים באזורינו.

כלכלני לאומי מציינים עוד כי הנתונים הכלכליים הזורמים לבורסה ממשיכים להצביע על המשך הגידול בצריכה המקומית. גידול זה מהווה בין היתר ברומטר להמשך הצמיחה במשק. מהנתונים שפרסמה השבוע הלמ"ס עולה כי בחודשים מאייולי השנה נמשך הגידול בביקושים, כאשר במקביל נרשם גידול בייצור בקצב דומה לחודשים הקודמים של השנה, ומסתמנת ירידה קלה באחוז הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה האזרחי. היצוא התעשייתי רשם עלייה של 2.3% בחודשים מאי-יולי, אם כי יבוא הסחורות נשאר ללא שינוי. גידול נרשם גם בפדיון המסחר הקמעונאי שעלה ב- 5.7% והייצור התעשייתי עלה ב- 1.8%.

בשלושת השבועות האחרונים שמר המעו"ף על יציבות מעל לרמת 700 הנקודות. בתקופה הקרובה צפויים מהלכים פוליטיים, ובהם האפשרות להקדמת הבחירות והעברת חוק התקציב, העשויים להכניס רעש למערכת. עם זאת, אין צופים בלאומי מהלך מימושים חד. בטווח הארוך סבורים בלאומי כי השוק ימשיך להתנהל בחיוב בעיקר על רקע הנתונים הכלכליים.

לגבי שוק האג"ח מציינים בלאומי כי שבוע מסחר מעורב עבר על השוק הסולידי. השבוע התחיל במימוש רווחים וחזר לעליות בהמשך. בסיכום שבועי עלה מדד האגרות הצמודות הממשלתיות בכ- 0.4% ומדד האגרות הלא צמודות הממשלתיות עלה בשיעור של כ- 0.2%. אגרת החוב מסוג שחר לטווח ארוך (סדרה 2682) נסחרת כעת בתשואה של כ-6.05% לעומת תשואה של 6.06% לפני שבוע, ואגרת החוב מסוג גליל לטווח ארוך (סדרה 5904) נסחרת כעת בתשואה של כ-3.71% לעומת תשואה של 3.72% בשבוע שעבר.

בנק ישראל הודיע השבוע כי הריבית לחודש ספטמבר תישאר ללא שינוי, ברמה של 3.5%. עם זאת, צויין כי המידע שהתקבל לאחרונה מצביע על אפשרות להיווצרות כוחות לעליית האינפלציה, זאת על רקע הגורמים הבאים: ראשית, שיעור העלייה במדד המחירים לצרכן לחודש יולי היה גבוה מהצפוי; שנית, רמת הפעילות הכלכלית התבררה כגבוהה במידה ניכרת מזו שנאמדה קודם לכן עבור שמונת הרביעים האחרונים. ככל שהפער בין פוטנציאל הצמיחה של המשק לצמיחה בפועל ילך ויצטמצם, הדבר עלול להביא בהמשך לעלייה באינפלציה; שלישית, גברו ההערכות כי הריבית בארצות הברית תמשיך ותעלה לרמות גבוהות מאלה שנצפו קודם לכן; ורביעית, השלכות אפשריות של העליות הנמשכות במחירי הנפט בעולם על המחירים בארץ; ואחרונה, אי-הודאות הפוליטית העלולה להביא בעקבותיה אי-ודאות כלכלית במשק.

במידה ויגובשו הערכות לפיהן תחרוג האינפלציה מעל ליעד יציבות המחירים אותו קבעה הממשלה, נראה כי הנגיד ינקוט בצעד של העלאת ריבית, דבר זה בא לידי ביטוי גם בהודעת בנק ישראל.

על כל פנים, השוק הסולידי מושפע בימים אלו מהמשך זרימה של כסף זר לשוק המקומי, מציינים בלאומי, בשילוב עם עודף ביקושים של גופי השקעה מקומיים. במידה והשקט הביטחוני והפוליטי יישמר, נראה כי ישנו בסיס לירידה ברמת הסיכון של המשק, אולי אף תוך שיפור בדירוג האשראי של המדינה, אשר תביא ליציבות בשוק הסולידי ולהתגברות קצב כניסת כסף זר. הדבר מקבל משנה תוקף מרמת הריביות הנמוכות בעולם המהוות תחליף לאפיק זה. התשואה על האג"ח הממשלתי בארה"ב לתקופה של 10 שנים נסחרת סביב רמה של כ-4.04% הגוזרת פער של כ- 2% מהאג"ח הממשלתי בארץ לתקופה דומה.

בטווח הארוך יותר, צפוי כי קצב מעבר של כספים מגופי השקעה מקומיים לחו"ל יגבר, זאת בשל פער התשואות הריאליות בין ישראל לחו"ל הגוזר לישראל פרמיית סיכון נמוכה יחסית, הצורך בגיוון תיקי ההשקעה ומשיקולי פיזור סיכונים.

במבט לעתיד, מעריכים בבנק לאומי כי האפיק שקלי - אגרות השחר לטווח הבינוני, מהוות אפיק השקעה מעניין בתקופה הקרובה, זאת לנוכח רמת התשואות הריאליות בהן ופעריהן מהאגרות הצמודות. לגבי האפיק צמוד, ניתן לשקול השקעה באגרות צמודות לטווח בינוני לנוכח העליה בציפיות לאינפלציה, הצמצום הניכר בהיצע אג"ח ממשלתי מסוג זה והגידול בביקוש בעקבות החשיפה הגוברת של קרנות הפנסיה לשוק הסחיר.

לגבי שוק המט"ח מציינים כלכלני לאומי, כי על רקע השבוע האחרון לחודשי הקיץ והעדר אירועים מיוחדים, התנהל מסחר רגוע למדי, כמעט ללא שינוי בשער המטבע. בטווח הקצר ישנם מספר גורמים הצפויים לתמוך בשקל, כאשר המרכזי שבהם הינו השקעות נרחבות של משקיעים זרים בישראל. תנועות הון אלו נובעות מרצון משקיעים זרים לפזר את השקעותיהם על ידי השקעה בשווקים מתעוררים הנהנים מתשואות גבוהות יחסית ומקצב צמיחה גבוה מזה המתקבל במדינות מפותחות, כמו גם מהשיפור בכלכלת ישראל והשינויים המבניים שנעשו בה בשנים האחרונות. היקפם הגבוה של תנועות ההון לישראל תומך בשקל ותורם ליציבות הגבוהה יחסית במסחר בשקל בהשוואה למטבעות אחרים של מדינות מתפתחות כמו גם מפותחות בעולם. תנודתיות זו עומדת בשנה האחרונה על כ- 4.7% במסחר בשקל-דולר זאת לעומת כ- 8.7% באירו-דולר.

מחירי האנרגיה הגבוהים והחורבן שהשאיר אחריו הוריקן "קטרינה" תורמים גם לחששות לפגיעה אפשרית בקצב הצמיחה בארה"ב, דבר שעשוי למתן את קצת העלאות הריבית בארה"ב, ובהתאם להקל את הלחץ על השקל. חששות אלו נתמכו השבוע במספר נתונים כלכליים לא מעודדים שפורסמו לגבי כלכלת ארה"ב ובהם ירידה בקצב הצמיחה בארה"ב, שעמד ברבעון השני על 3.3%, לעומת 3.8% ברבעון הראשון של השנה.

בטווח הארוך יותר, הרי שמספר גורמים בזירה המקומית תומכים בהיחלשות השקל מול הדולר ובהם פער הריביות ישראל-ארה"ב, שנסגר לפני כשלושה שבועות ועתיד להיפך בקרוב לשלילי לראשונה עם העלאת הריבית הקרובה של הפד החזוייה ב- 20 לספטמבר. עם הזמן, צפוייה הסטה גבוהה יותר של השקעות לחו"ל על רקע פער תשואות מינורי מול השקעות במדינות מפותחות בעלות רמת סיכון נמוכה כגון ארה"ב. בנוסף, גם האי-ודאות פוליטית-מדינית על רקע הבחירות לכנסת הבאה והדיונים סביב אישור תקציב המדינה לשנת 2006 עשויים לתרום לתנודתיות. עם זאת, כל עוד מסתמנת המשכיות במחוייבות שר האוצר והממשלה לתקציב המדינה הרי שלא צפויים זעזועים חריגים במסחר ובשער החליפין על בסיס גורם זה.

במבט לעתיד, מציינים כלכלני לאומי, יתכנו השפעות על המסחר מהתפתחויות מדיניות-פוליטיות בארץ ומגמות מסחר בעולם. עם זאת, על רקע השיפור בכלכלת ישראל ותנועות ההון רמת הסיכון הנוכחית והתנודתיות במסחר בשקל-דולר אינן צפויות לגדול באופן משמעותי בטווח הקצר.