חכמים על חלשים: כך מנוצלים נפגעי נפש על-ידי יזמים פרטיים

בהתאם למדיניות ההפרטה, משנת 2000 תפקיד שיקום נפגעי נפש ניתן ליזמים פרטיים. כמעט כל אחד יכול להקים הוסטל או מפעל-מוגן לנפגעי נפש, אם יש לו כסף להשקעה התחלתית, וקירבה פוליטית. מחסור בפיקוח מאפשר ליזם להשקיע פחות במשתקמים, ולשלשל את יתרת תקציב משרד הבריאות לכיסו

יזמות פרטית בתחום נפגעי הנפש החלה לפרוח בשנת 2,000, כאשר נחקק חוק השיקום. משפחות נפגעי הנפש מתייחסות אל החוק כאל "ניצחון". מטרתו הייתה, בין השאר, להוציא מבתי-חולים פסיכיאטריים את החולים שחיים בהם במשך שנים, כמעט כאבן שאין לה הופכין, ולשקם אותם בקהילה. זאת על-ידי כך שידאגו לספק להם עבודה בשוק החופשי, או במפעלים מוגנים, ולהעניק להם מגורים עצמאיים ככל שאפשר בהוסטלים או בדיור מוגן.

אולם, למרבה הצער, חברי עמותת 'עוצמה' המאגדת משפחות של נפגעי נפש, לא הופתעו כאשר פורסם כי יזם של מפעלים מוגנים לנפגעי נפש "טל שירותי שיקום ורווחה" נחשד ב"דיווחים כוזבים". הם יודעים, כי הצירוף של יזמים פרטיים בתחום שיקום נפגעי נפש שמעוניינים להרוויח, אוכלוסייה חלשה, ופיקוח לא מספק, הוא הרסני.

עו"ד ליאור גרו המייצג את עמותת "טל שירותי שיקום", החשודה בדיווחים כוזבים אמר בתגובה, כי העמותה ומשרד הבריאות הגיעו להסכם לפיו העמותה הסכימה לביקורת של רואה חשבון מטעם המשרד, ואילו המשרד הבטיח להמשיך להעביר כספים ולהפנות משתקמים לעמותה (לאחר שהפסיק לעשות זאת בעקבות החשדות). "כיוון שהמשרד לא עמד בהסכם הוגשה נגדו תביעה ומאז הוא מנהל ציד בעיתונות נגד העמותה" אומר עו"ד גרו. "על פי ההסכם לעמותה יש זכות להגיב על דו"ח רואה החשבון שביקר את העמותה, אך הדו"ח הגיע לעיתונות לפני שהגיע לעמותה. אנחנו נבדוק את הדו"ח ונגיב עליו".

ההפרש הולך ליזם

בהתאם למדיניות ההפרטה, תפקיד המשקמים ניתן ליזמים פרטיים. למעשה, יזמים שמשקיעים פחות כסף לטובת המשתקמים, משלשלים לכיסם סכום גדול יותר מהתקציב שקיבלו עבורם ממשרד הבריאות (כ-98-135 שקל ליום לדייר בהוסטל, כאשר הסכום נועד לשכר עבודה לצוות ולתהליך השיקום בלבד, כשאת המחיה משלמים הדיירים מכספם; וכ-66.5 שקל ליום, למשתקם העובד במפעל).

למשרד הבריאות יש שורה של דרישות מצוות העובדים בהוסטל ובמפעל המוגן וכן מהבניין, אך אין לו כמעט דרישות מהיזם. למעשה, כל אחד כמעט יכול להקים הוסטל או מפעל מוגן לנפגעי נפש, אם יש לו מספיק כסף להשקעה התחלתית. היזם אפילו לא צריך לזכות במכרז. במצב כזה, החלו לצוץ שמועות בנוגע לכך שחלק מהיזמים הפרטיים השיגו את האישור לפתיחת הוסטל, או מפעל מוגן, בזכות קשריהם הפוליטיים.

"אני איש פוליטי, מקורב למפלגת השלטון, וכבר שנתיים וחצי לא נותנים לי לפתוח עוד הוסטל. אני מכיר חבר מרכז ליכוד, שכבר שנים יש לו רק הוסטל אחד", אומר בתגובה שאול בוארון, יו"ר פורום היזמים, שלמשפחתו "עסק משפחתי" של רשת הוסטלים.

השאלה היא, אם המשפחה לא הייתה מקורבת לשלטון, אולי לא היו נותנים לה לפתוח הוסטלים, אלא נותנים זאת ליזם שהוא אולי טוב ממנה.

השכר: 250 שקל לחודש

כיום פועלים בתחום נפגעי הנפש כ-50 יזמים שונים, כאשר כ-60% מהם יזמים פרטיים, והשאר עמותות.

"בכנסים אפשר לראות אילו יזמים הגיעו לתחום בשביל כסף, ואילו מהם הם אנשי מקצוע", אומרת בכירה בעמותת 'אנוש' לטיפול בנפגעי נפש. "היזמים שהם אנשי מקצוע לא יעזו להחזיק הוסטל גרוע, גם אם לא יפקחו עליהם. היוקרה המקצועית שלהם עומדת כאן על הפרק".

מנגד, לפרופ' אלי שמיר, יו"ר עמותת 'עוצמה', אין שום בעיה שהיזמים יהיו חסרי נגיעה לתחום הנפש, כי "לא כל פסיכיאטר הוא גם מנהל טוב".

הבעיה-טענה של אנשי עמותת 'עוצמה' עם היזמים הפרטיים היא, שאין עליהם פיקוח מספק. במחוז תל-אביב לדוגמה ישנם כ-1,500 נפגעי נפש. אחות אחת בלבד אחראית על הפיקוח על כל שירותי הנפש במחוז, שמטפלים בהם - החל מבתי-חולים ובמרפאות וכלה בהוסטלים ובמפעלים מוגנים. שתי רכזות שיקום אמורות לעקוב באופן אישי אחר תהליך השיקום של המשתקמים. אך לא ברור כיצד הן יכולות לעקוב באופן אישי אחר 1,500 איש.

"הבעיה חמורה במיוחד במפעלים המוגנים", אומר פרופ' שמיר, שבנו, לדוגמה, עבד במפעל מוגן - כריכייה בירושלים. "הוא הרוויח 200-250 שקל לחודש, ולא שילמו לו נסיעות שעלותן 250 שקל. כך שבעצם הוא הפסיד כסף בגלל שעבד". שמיר אינו מצפה שהמשתקמים ירוויחו שכר-מינימום, אך הוא אינו חושב שעל היזמים לקבל עובדים בחינם.

תחרות עצומה תמורת פרוטות

"היזמים של המפעלים המוגנים אמורים לשלם למשתקמים את שכר העבודה מההכנסות של המפעל", אומר בתגובה יחיאל שרשבסקי, הממונה על השיקום במשרד הבריאות. "אבל על העבודות הפשוטות שבעבורן המפעלים מקבלים נפגעי נפש, יש תחרות עצומה, והם מקבלים פרוטות עבורן. אני מסכים, שאין מספיק פיקוח במשרד הבריאות, אבל בתחום של השיקום יש יחסית יותר פיקוח".

לדברי שרשבסקי, רכזי השיקום מסבים לפעמים את תשומת הלב של האחות, שאחראית לבדה על הפיקוח על כל שירותי הנפש במחוז, לכשלים אצל היזמים. בנוסף לדבריו, ישנה תחרות בין היזמים, כיוון שהמשתקמים ומשפחותיהם יכולים להחליף יזם אם הם אינם מרוצים ממנו.

בביקור שערכתי באחד ההוסטלים ראיתי משתקמים פסיביים, שרצו לשכב במיטה ולעשן. לא לכולם יש משפחה. האם אפשר לסמוך עליהם שיחליפו הוסטל או מפעל אם הם יהיו גרועים?

"חלקם באמת חסרי יוזמה. אני מסכים, שהבקרה צריכה להיות יותר אינטנסיבית במקומות שבהם אנשים חלשים יותר".

משרד הבריאות מסר בתגובה, כי רכש שירותי השיקום מתבסס על תעריף אחיד. "פורסמו פניות לציבור, להציע שירותים בתחום הנפש, וכל מי שעומד בסטנדרטים של המשרד נכנס לרשימת הספקים לאחר חתימה על הסכם".