אנשי עסקים שבאו ממצרים מתלוננים: הושפלנו בשגרירות הישראלית ובנתב"ג

החשדנות כמעט גרמה לחברי המשלחת לחזור למצרים * השגרירות בתגובה: הענקו יחס מצוין

אנשי עסקים מצריים שהגיעו בשבוע שעבר לישראל, כחלק ממשלחת כלכלית רמת דרג, התלוננו כי זכו ליחס משפיל ומבזה, הן מצד אנשי השגרירות הישראלית בקהיר והן מצד גורמי הביטחון בנתב"ג. יחס שכמעט וגרם להם לחזור הביתה.

המשלחת הכלכלית המצרית, בה היו חברים אנשי עסקים ומשקיעים, הגיעה לישראל בשבוע שעבר במטרה להשתתף בסמינר מיוחד על יחסי הסחר בין שתי המדינות, שארגנה קרן פרידריך אברט הגרמנית הפועלת בישראל.

בראש המשלחת עמד פאוד עבדול רחמן טביט, חבר מועצת העיר פורט-סעיד ויו"ר ההתאחדות לפיתוח כלכלי במצרים, ארגון גג המקיף כ-100 ארגוני סחר וכלכלה מצריים.

חברי המשלחת טענו, כי השגרירות הישראלית בקהיר הפגינה כלפיהם יחס מחפיר, שכלל תחקור מקיף ומייגע ותהליך מתיש לקבלת הוויזה. אופי השאלות לא היה רלוונטי למטרות הביקור והיחס רמז על חשדנות עמוקה של הישראלים כלפי המצרים. בשלב הבא הם נאלצו לעמוד כשעתיים וחצי על הרגליים במתחם נמל התעופה בן-גוריון, עד שעברו את הליך הבידוק הביטחוני והורשו להיכנס לתחומי ישראל. תלונה נוספת הייתה לחברי המשלחת על כך שלא קיבלו מידע כלכלי ונתונים מספיקים על סחר החוץ של ישראל כדי שיוכלו לבדוק מה ניתן לייבא או לייצא ממצרים לישראל.

"מפגשים עסקיים הדדיים הם ערוץ חשוב לקידום השלום באזור ולכן חשוב מאוד לסלק את המכשולים הרגשיים והנפשיים שמפריעים לקידום החסר ההדדי בין המדינות ולהפיץ את תרבות השלום כלל הדרגים הממשלתיים", אמר טביט.

ביחס לצד הכלכלי של הביקור, שיבחו אנשי העסקים את הסכם ה-QIZ שנחתם לאחרונה (הסכם אזור הסחר החופשי המשולש בין ארה"ב, ישראל ומצרים), וציינו את היתרונות שיש למצרים על פני מדינות אחרות להן הסכם דומה עם ישראל. כך למשל שכר העבודה המצרי נמוך יותר, היא נהנית מאספקת אנרגיה זולה ויש לה שורה של הסכמי סחר חופשי עם מדינות ערביות ואפריקניות. עם זאת, הם קראו לכלול את חבל עזה בהסכם ולפתח תחומים נוספים בסחר ההדדי ולא להתמקד רק בתחום הטכסטיל. כן התלוננו אנשי העסקים המצריים שישראל כוללת במרכיב הייצור הישראלי (11.7%) גם מרכיבים המיוצרים למעשה בסין ובכך פוגעת באופי ההסכם המשותף.

הסחר בין ישראל ומצרים עומד כיום על כ-60 מליון דולר לשנה, כ-40% מתוכם מהווים ייצוא ישראלי למצרים.

אייל סיסו, קונסול ישראל בקהיר, מסר בתגובה, באמצעות משרד החוץ, כי "חברי 'קרן פרידריך' זכו ליחס מצויין מידי הנציגויות, כמו כל מבקר אחר המגיע לשגרירות ישראל בקהיר. אנשי הקרן נשאלו שאלות לגיטימיות לקבלת ויזה, כשם שנשאלים בכל נציגות אחרת בעולם, ישראלית או לאו. השאלות נשאלו באופן מנומס, וניתן להם הסבר פרטני לגבי הליך קבלת האשרה.

צוות המחלקה הקונסולרית והקונסול בעצמו עמדו בקשר עם נציג מקומי, שהודה על הטיפול אשר כלל קבלה לאחר שעות העבודה המקובלות. כמו כן עמד צוות הנציגות בקשר שותף עם קתרין מיבנר, נציגת קרן פרידריך בארץ. לאורך כל ההליך ניתן הסבר מפורט ויחס מועדף, שעליו הודתה. הויזה לאנשי הקרן הונפקה תוך יומיים".

עד סגירת הגיליון, לא התקבלה תגובת משטרת הגבולות.