המהפכה הטכנולוגית שאנו עדים לה בשנים האחרונות, המתבטאת בין השאר בצילום דיגיטלי, בעריכה דיגיטלית ובזמינות של תוכנות וציוד עריכה, הפכה את התיעוד לקל וזול יותר. כיום סרט בהזמנה - כמתנת יום הולדת, כהפתעה משעשעת או להנצחה - אינו מותרות לעשירים בלבד. הציוד הרבה יותר נגיש, קל משקל וזול, ועלויות ההפקה נמוכות יחסית. כיום משפחה יכולה להזמין סרט באיכות שלא היתה אפשרית לפני כשנתיים, ובעלויות סבירות.
קומדיה, טרגדיה ובאמצע
חתונה ללא סרט אינה חתונה, וגם בבת/בר מצווה זה כבר מזמן סטנדרט, אבל לצד אלה הולכים ותופסים מקום של כבוד גם סרטים אחרים: סרטי "חיים שכאלה" המוזמנים בדרך כלל על ידי ילדים או בני זוג של אנשים מבוגרים החוגגים יום הולדת (לעתים כהפתעה ולעתים בידיעת בעל השמחה); סרטי זיכרון המוזמנים על ידי בני משפחה המעוניינים לספר את סיפורו של אדם שנפטר או נפל, על מנת לשמר את זכרו במשפחה או לספר את סיפורו לקהל רחב יותר; סרטים אוטוביוגרפיים המוזמנים על ידי אנשים המגיעים לשלב שבו הם מעוניינים לספר את סיפור חייהם, על מנת שיישאר לדורות הבאים; וסרטי תדמית לחברות מסחריות, המעוניינות לתעד את החברה ואת פעילותה למטרת שיווק, או למטרות פנים כמו הקרנת הסרט במסיבת עובדים או בפרידה ממנהל בכיר, ולהנחלת "היסטוריה ארגונית" בקרב העובדים.
"אנו חיים בתקופה שבה למרבית האנשים המבוגרים החיים בינינו יש סיפורי חיים מרתקים, על הצלתם בשואה, עלייה, לחימה, הקמת המדינה", אומרת גיתית כבירי, מפיקה ובמאית סרטים, "ובה בעת לכל אחד יש הסיפורים הפרטיים שלו על הקמת המשפחה, מאבקים ושמחות יומיומיים. כל סיפור כזה יכול להיות מרתק אם מספרים אותו נכון, ומבחינה היסטורית-משפחתית סרט כזה הוא בעל ערך עצום לדורות הבאים". חגי דור, שותף בוי.פי.די.אס הפקות, מסכים: "הסרט הוא אמצעי מצוין לאדם להשאיר את עצמו חי בזיכרון של בני משפחתו".
אז מה בתסריט
* חומרים: בעוד שחלק גדול מילדי ישראל המגיעים לגיל בת/בר מצווה מצולמים מרגע שיצאו אל אוויר העולם (ובעצם עוד קודם), הפקת סרט "חיים שכאלה" לאדם מבוגר כרוכה בהכנות ובאיסוף חומרים - תמונות סטילס, ראיונות עם חברים וקרובי משפחה, חיפוש בסרטים שצולמו באירועים משפחתיים ועוד. תהליך האיסוף עלול להעמיד את הלקוח במצב של עודף חומרים, העלול להיות בעייתי כמעט כמו המצב ההפוך, של מחסור בחומרים.
כבירי ממליצה להתמקד בחומר שיש בו עניין ויזואלי, ובכלל זה יומנים ומכתבים: "ככל שחופרים עמוק יותר, כך יהיה הסרט מרתק יותר", היא מוסיפה. עילי קמחי מ"לצאת מהפריים" ממליץ ללקוחותיו לא להציף את הסטודיו בחומרים, אלא לבחור את אלה שיסייעו להפוך את הסרט מבנאלי ומשעמם למיוחד ומעניין. את חומרי הגלם, שלעתים מוקלטים על קלטות בפורמטים שונים, יכולים רוב אולפני העריכה להמיר לפורמט הרצוי.
* צילומים: לא פעם הפקת הסרט כרוכה בצילומים, העשויים להיות הכרחיים במיוחד בסרטי זיכרון ובסרטי "חיים שכאלה". מרבית אולפני העריכה וההפקה מספקים ללקוחות גם שירותי צילום, אלא שימי הצילום מייקרים את עלות הסרט באופן משמעותי. לדברי ירדן ברוך, מפיקה ועורכת, עריכת סרטי זיכרון והנצחה כרוכה בדרך כלל בראיונות מצולמים עם בני משפחה, עם חברים מהצבא וכו'.
חלק מהאולפנים מציעים ללקוחות במאי, באחרים משמש הצלם גם במאי המסייע ללקוח ליצור חוט מקשר בין החומרים המצולמים. "ברוב המקרים", אומר חגי דור מוי.פי.די.אס, "אנשים מעדיפים להיות הבמאים של עצמם".
* עלילה: אולם הצלחת הסרט תלויה לא רק בחומרים, אלא באופן גיבושם, כלומר ברעיון ובתסריט. תסריט הוא תוצאה של תחקיר, והתחקיר כרוך כמובן בעלות נוספת. לרוב מציעים אולפני העריכה סיוע בהכנת התסריט בפגישות מקדימות עם הלקוחות.
שובר קופות
קשה לקבל הצעת מחיר לסרט, ולו בשל העובדה שהתוצר הסופי תלוי בכמה וכמה מרכיבים, בסוג הסרט ובאופי העבודה הנדרש. המחירים נעים בין מאות ואלפים בודדים של שקלים, ועד 20 אלף שקל.
לדברי גיתית כבירי, העלות נקבעת לפי כמה פרמטרים: אורך הסרט, מספר המרואיינים, בחירת אתרי הצילום, מספר ימי הצילום והציוד הנדרשים, כמות ואיכות החומר הקיים והיקף התחקיר. עילי קמחי מסכים: "המחיר המינימלי לסרט, כאשר הלקוח מביא את כל החומרים, עשוי להסתכם ב-700 שקל, אך כאשר נדרשים ימי צילום, המחיר קופץ".
חגי דור מוי.פי.די.אס מרחיב: "לקוחות נוטים להתלהב מהאפקטים ומהגימיקים שניתן להוסיף לסרט, אך לא תמיד הם מבינים שכל דבר כזה כרוך בזמן ובכסף. התעריף נקבע לפי שעת עבודה, והמחיר לסרט בסיסי של כ-5 דקות נע סביב 2,800 שקל. סרט מורכב וארוך יותר עולה 4,000, 8,000 ואפילו 12 אלף שקל, ומחיר סרט ארוך ומורכב של שעה יגיע ל-20 אלף שקל.
לדברי ירדן ברוך עלותם של סרטי מתנה, שאורכם כ-7 דקות, כ-1,000 שקל לעריכה בלבד.
סרטים מורכבים יותר, הכרוכים בתחקיר ובצילומים, מתייקרים ככל שמתרבים ימי הצילום ומתרחב התחקיר. ברוך: "עלות סרט של חצי שעה, שהוא תוצר של חמישה ימי צילום מרוכזים ושל עריכה ממושכת, תגיע ל-10,000 שקל", היא מעריכה.
שוק פרוץ
בענף שהיה שמור לקולנוענים מקצוענים יכולים כיום גם חובבנים לספק שירותי הפקה ועריכת סרטים, ולשווק עצמם כאנשי מקצוע. מחירי הציוד המשוכלל יורדים, והתוכנות לעריכת וידיאו נעשו פשוטות ונגישות יותר.
אולם לתוצאה מוצלחת - לסרט טוב, שאפשר יהיה להקרינו בכל פורום ובכל זמן, שבאמת יוכל להישאר לדורות הבאים - נדרשים הפקה, בימוי ועריכה מקצועיים. הרבה יותר מאשר לחיצה על כמה כפתורים.
צריך ללמוד את המקצוע, להביא כישרון ולרכוש ניסיון. תנאי הכרחי נוסף לאיכות העבודה, לדברי גיתית כבירי, הוא אהבה לז'אנר: "אנשים חושפים בפניי את הקרביים של חייהם ומצפים שאעשה מזה משהו יפה, מרגש, שהם יהיו גאים לראות ולהראות". ירדן ברוך מזהירה: "אין מה להשוות בין עריכה חובבנית לבין עריכה מקצועית. הקאטים גסים, העריכה קופצנית, אפשר לראות את זה גם בלי להיות איש מקצוע".
טיפים למתעניינים
בניגוד לענפים רבים אחרים, אין סיבה ליפול בפח, מפני שניתן לראות עבודות קודמות של הסטודיו, לבדוק ניסיון, רקע מקצועי ואפילו לשוחח עם לקוחות.
מאחר שהפקת הסרט עשויה לסחוף ולחרוג מהתקציב המתוכנן, מומלץ לקבל מראש הצעת מחיר המגדירה בדיוק מה כוללת ההזמנה, לדוגמה: מספר ימי הצילום הכלולים בתקציב; האורך המשוער של הסרט; מספר העותקים שיקבל הלקוח, מחיר לכל עותק נוסף ופורמט ההגשה (די.וי.די, קלטת וידיאו וכו').
סרט הוא לא מסוג המתנות שניתן להחליט עליהן ברגע האחרון, במיוחד אם מעוניינים בסרט ארוך ומושקע. לכן בשלב השוואת המחירים מומלץ לברר מהם לוחות הזמנים של הפקת הסרט, ימי הצילום וימי העריכה הנדרשים. *