קצה הקרחון של מרקורי ואמנון לנדן

המשקיעים זועמים, העובדים איבדו חלק ניכר מהכנסתם והפכו בלא יודעין שותפים לשערורייה והנהלת החברה הופכת רשמית לאמריקנית * למרקורי יש טכנולוגיה מובילה, צרות עם ה-SEC ומניה על הקרשים: האם זה מתכון לרכישה?

חשיפת אי הסדרים בהקצאת האופציות של מרקורי אינטראקטיב , שהביאה אתמול להדחתם של אמנון לנדן, יו"ר ומנכ"ל החברה, סמנכ"ל הכספים דאגלס סמית', והיועצת המשפטית סוזן סקאר, הייתה הקש האחרון ששבר את גבם של מהמשקיעים. האמון שלהם בחברה, שנבנה בעמל רב משך שנים רבות, חטף פגיעה ישירה והתפוגג.

שנים רבות נתנו המשקיעים אמון מוחלט במרקורי ובלנדן. כשהחברה לא עמדה בתחזיות לרבעון השלישי של 2004 הם העלימו עין. כשהיא פרסמה אזהרת רווח לרבעון השני השנה, הם היו בטוחים שיהיה בסדר, כי אמנון הרי עומד בראש החברה. רק כשמרקורי פרסמה אזהרת הכנסות לרבעון השלישי, שהעידה שמישהו שם לא בדיוק ער למתרחש, הם שלחו את המניה לירידה של כ-16%. ולמרות זאת, רוב המשקיעים המשיכו להאמין שלנדן כבר יפעיל את קסמיו והכול יסתדר.

אתמול המציאות נחתה להם ישר על שווי האחזקות. המשקיעים הזועמים הביעו אי אמון ושיגרו את המניה לצלילה של כ-27%. בקשתו של אנתוני זינגלה, המנכ"ל החדש של מרקורי מהמשקיעים להתאזר בסבלנות נענתה בהתעלמות מוחלטת. מינויו של זינגלה שכיהן עד כה בתפקיד נשיא החברה וה-COO, למנכ"ל החברה, לא רק שלא הרגיע אותם, הוא אף הגביר את חששותיהם מהעתיד.

מרקורי משדרת אמנם שתחומי האחריות הניהולית של זינגלה היו ממילא אמורים להתרחב ובסופו של דבר הוא היה אמור להחליף את לנדן. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שעד אתמול היה זה לנדן שעמד בחזית החברה. מבחינת המשקיעים, מרקורי זה לנדן.

זינגלה התראיין אמש לכל אמצעי התקשורת אבל לא השמיע אפילו תשובה מספקת אחת. לשאלת "גלובס": "האם אתה חושב שאתה האיש המתאים להוביל את החברה, בייחוד בתקופה זו", השיב זינגלה: "אני לא יודע להגיד אם אני המתאים ביותר. זאת הייתה החלטת הדירקטוריון ואני מכבד ומקבל אותה. יש לי מוניטין של אדם שהוביל חברות בעמק הסיליקון ואני מרגיש שאני יכול להוביל גם את מרקורי. אני מתכוון לעשות את המיטב על מנת לשמור על תפקודה העיסקי של החברה לטובת המשקיעים".

בקיצור, הוא מרגיש שהוא יכול להוביל את מרקורי אבל הוא לא יודע אם הוא האיש הנכון. מועצת המנהלים הטילה עליו את התפקיד והוא נאלץ לקבל אותו. זינגלה הוא כנראה לא היחיד שלא יודע אם הוא האיש המתאים ביותר להוביל את מרקורי. מהבריחה ההמונית של המשקיעים מהמניה אמש, נראה שגם הם לא בדיוק משוכנעים בכך.

ברוב המקרים שבהם מתפטר מנכ"ל שמואשם בהאשמות כבדות כמו אלו שהוטלו על לנדן, המשקיעים רואים במינוי מנכ"ל חדש התפתחות חיובית. אם המשקיעים של מרקורי היו חושבים שהמינוי החדש צפוי לפעול לטובת החברה, הם כנראה לא היו בורחים מהמניה כמו ממגיפה.

בעיה אחרת היא העובדה שעם מינויו של זינגלה, הופכת כמעט כל ההנהלה הראשית של מרקורי לאמריקנית (למעט יובל סקרלט, סגן נשיא למוצרים, וזוהר גלעד, סגן נשיא לאסטרטגיה). גיורא ירון מונה אמנם ליו"ר החברה, אבל המובילים בפועל הם אמריקנים. בכך עלולה החברה לאבד לחלוטין את צביונה הישראלי.

לא ברור האם מצב זה ייטיב עם החברה או יפעל לרעתה. מה שכן ברור הוא, שהמובילות של מרקורי בנויה במידה רבה על המוטיבציה, מהירות ההגעה לשוק, ומקוריות המחשבה שמאפיינים חברת הייטק ישראלית. יש לקוות שמאפיינים אלה לא ילכו לאיבוד תחת הנהלה אמריקנית.

ובחזרה להתרחשויות האחרונות. גם אם הצרות של מרקורי נראו אתמול חמורות, זהו כנראה רק קצה הקרחון. בשלב הבא תביא איתה חשיפת אי הסדרים שורה ארוכה של תביעות ייצוגיות כנגד החברה ואלה שעד אתמול עמדו בראשה. אין זה מן הנמנע שהתביעות יעלו טיעונים לגבי אופן ניהול החברה. ברקע קיימת חקירת הראשות האמריקנית לניירות ערך שתמשיך כנראה להעיב על עסקיה עוד זמן רב. השאלה הגדולה כעת היא מה יעשו העובדים של מרקורי, בפרט עובדי הפיתוח בישראל.

מרקורי היא חברה עתירת טכנולוגיה. הנשק הסודי שלה הוא חדשנות ומקוריות. לכן היא נזקקת לעובדים מהמוכשרים ביותר בשוק ההייטק הישראלי. בלעדיהם החברה תאבד את היסודות החשובים שעליהם היא נשענת. אלא שבתוך המהומה של חשיפת אי הסדרים בהקצאת האופציות, נראה שדווקא העובדים נדחקו הצידה. האנשים שהקדישו שנים רבות להפיכתה של מרקורי למובילה הבלתי מעורערת בשוק שלה, התעוררו הבוקר למציאות קודרת. שווי האופציות והמניות שברשותם צנחו פלאים, וסביר להניח שאופציות רבות יצאו מהכסף. פרט לכך, אתמול התברר להם, שההתנהלות הכושלת של הנהלת החברה בנושא האופציות הפכה אותם בוקר בהיר אחד לשותפים לפשע.

לנדן אמנם הודח אתמול בבושת פנים, אבל בחשבון הבנק שלו נחים 114 מיליון הדולר שהוא הספיק לממש (מתוך אחזקות שנכון לאתמול בצהריים היו שוות כרבע מיליארד דולר). המשכורות שמקבלים עובדי מרקורי נמוכות מאוד ביחס למשכורות בחברות הייטק אחרות. עיקר הכנסתם מבוססת על אופציות, וגם אותן הם קיבלו בקמצנות רבה בשנים האחרונות.

מתברר שבאסיפת בעלי מניות שנערכה לפני כשנתיים הפעיל לנדן לחץ מאסיבי על בעלי המניות לאשר הגדלה משמעותית של מספר האופציות שמוענקות לו. מאחר ששיעור האופציות קבוע, ההגדלה התבצעה על חשבון העובדים. רוב בעלי המניות הביעו התנגדות נחרצת למהלך הזה, משום שחשבו שחוזקה של מרקורי נובע מתגמול תלוי הון לעובדים. אבל לנדן, כאמור, הפעיל לחץ ובעלי המניות נכנעו. השמועות על כך הגיעו אל העובדים והדבר גרם להתמרמרות רבה בחברה. מבחינתם היה בכך מסר שהמנכ"ל לא מעריך את תרומתם לחברה.

לנדן מעולם לא נמנה על המנהלים היותר צנועים, אבל הלחץ שהפעיל להגדלת האופציות שלו על חשבון העובדים והראיונות שהעניק לתקשורת בעקבות בחירתו ליזם השנה על ידי "פורבס" כבר היו בגדר שחצנות גלויה. מהכתבות שליוו את הבחירה של "פורבס" אפשר היה להבין שלנדן, ורק לנדן, אחראי ישירות להצלחת החברה. העובדים זכו לאזכור בודד ושולי, וכך גם קבוצת המייסדים של מרקורי ואריה פיינגולד בראשם.

מדיווחי החברה עולה, כי היא סגרה את 2004 עם 2,659 עובדים, מהם 1,307 באמריקה ו-1,352 עובדים מחוץ לאמריקה. מרקורי לא מציינת כמה עובדים היא מעסיקה בישראל, אבל מדווחת שהיא מעסיקה 602 עובדי מו"פ. מאחר שמרכז המו"פ של החברה נמצא בישראל, ומאחר שלחברה יש פעילות מכירות ושיווק ישראלית, סביר להניח שהיא מעסיקה בישראל כ-700-800 עובדים לכל היותר.

אחת הסוגיות שעולות כעת היא, האם ענקיות ה-IT שלטשו עיניהן לרכישת מרקורי ונרתעו עד כה בגלל מחירה הגבוה, ישקלו כעת את שוב נושא הרכישה. בינתיים, למרות ששווי החברה קרס לכ-2.2 מיליון דולר, היא עדיין יקרה יחסית.

חרף כל הצרות שמרקורי נקלעה אליהן כעת, היא עדיין מובילה את השוק שלה. ההגדרה הרשמית של תחום העיסוק שלה היא אופטומיזציה של טכנולוגיה לעסקים. בפועל, מרקורי היא המובילה הבלתי מעורערת של שוק בדיקות התוכנה ושוק ניהול ביצועי היישומים. הצלע השלישית שלה היא תחום ה-ITG, שהחברה נכנסה אליו לפני כשנתיים. תחום זה אמנם לא המריא עדיין, אבל למרקורי יש עליו זכות ראשונים וכנראה גם לא מעט יתרונות על פני המתחרים.

האתגר הגדול שהחברה מתמודדת איתו כיום, נובע מכך שהכניסה לשוק האופטומיזציה של טכנולוגיה לעסקים הציבה אותה בתחרות ישירה מול ענקי ה-IT ובראשם HP, יבמ, ו-CA. זוהי תחרות לא פשוטה לחברה שהינה בינונית בגודלה, ולא מציעה פלטפורמה מאוחדת שמשלבת מגוון רחב של מוצרים. היתרון הגדול של מרקורי בתחרות זו הוא כאמור הטכנולוגיה המובילה שלה. הודות לטכנולוגיה זו, אין לה בעיה למכור מערכות והיא עדיין רושמת צמיחה של יותר מ-30% מרבעון לרבעון.

כל הנתונים האלה הופכים אותה יעד אטרקטיבי לרכישה על ידי אחד הענקים. כעת נותר רק להמתין ולראות האם ענקי ה-IT ישקלו שוב את נושא הרכישה, והאם זינגלה יהיה מסוגל להכין אותה לקראת רכישה כזו.

עד שזה יקרה, ההנהלה החדשה של מרקורי תצטרך להתמודד עם שווי שקורס, אבדן אמון המשקיעים, עובדים שהמוטיבציה שלהם להישאר בחברה עלולה להתערער וחקירת ה-SEC שממשיכה להעיב על המניה.

אשר לשוק ההון, למעט בית ההשקעות JMP סקיוריטיס, שהמליץ קנייה חזקה, רוב האנליסטים המליצו למשקיעים להמתין להתפתחויות ולא לרכוש בינתיים את המניה.