משרד החוץ האמריקני: בישראל מפלים נכים ובנוגע לדיני אישיות ובעניינים אזרחיים מפלים גם חילונים

כך עולה מדו"ח זכויות-האדם של המשרד, בעיות נוספות: גילויי התאכזרות נגד עצירים פלשתיניים וכן אפליה קשה כנגד ערביי ישראל

הדו"ח השנתי של משרד החוץ האמריקני על זכויות האדם, שהתפרסם הערב (ד'), קובע שבישראל קיימות אפליה דה-פקטו נגד נכים, אפליה בדיני אישיות ובעניינים אזרחיים נגד חילונים, אפליה וגילויי אלימות נגד נשים ואפליה מוסדית, לגלית וחברתית נגד ערביי ישראל, בצד הפרות של זכויות האדם של פלשתינים.

הדו"ח מציין לרעה "גילויי התאכזרות של אנשים מסוימים בכוחות הביטחון נגד עצירים פלשתיניים", תנאים גרועים בכמה מתקני מעצר וחקירות ויישומים בלתי תקינים של נוהלי מעצר ביטחוני.

בקטע על הברחות של נשים ועובדים זרים וניצולם לרעה מדגיש הדו"ח את פגיעתם של העובדים הזרים בגלל העדר יכולת תפקוד בחברה בלתי מוכרת.

כך, למשל, נאמר בדו"ח: "עובדים (זרים) יכולים לערער על הוצאת צו גירוש נגדם בבית-משפט מיוחד, אבל לעיתים קרובות הם מוצאים עצמם בעמדה של נחיתות משמעותית בגלל אי שליטה בעברית. לפחות שלוש פעמים ב-2005, ציינו שופטים, שהעדר שירותי תרגום פגע בהליך השיפוטי".

"קבוצות פשע מאורגן הבריחו לישראל נשים, בעיקר ממדינות חבר העמים, שלפעמים פותו לבוא בעקבות הבטחות לקבלת עבודה במגזרי שירותים", נאמר בדו"ח. "עובדים זרים מגיעי במיוחד מדרום מזרח אסיה, מזרח אסיה, אפריקה, טורקיה, מזרח אירופה (רומניה), וכן מאמריקה התיכונה ומאמריקה הדרומית".

הדו"ח מבוסס בעיקר על מסמכים ממשלתיים, דיווחים של ארגונים לא ממשלתיים וידיעות באמצעי תקשורת, ואינו יוצא בגילויים מרעישים. למרות הטענות הקשות, מחברי הדו"ח מקפידים לציין בתחילת הפרק הישראלי מה שידוע לכל אזרח: "ממשלת ישראל מכבדת בדרך כלל את זכויות האנוש של אזרחיה".

"הרשות המשפטית עצמאית ולפעמים פוסקת נגד הרשויות הממשלתיות, לרבות במקרים ביטחוניים מסוימים", מציין הדו"ח. "השלטונות האזרחיים מקיימים פיקוח יעיל על כוחות הביטחון, למרות מקרים של בודדים של חריגות של אנשים מסוימים בכוחות הביטחון".

הדו"ח מציין, בפרק על ישראל, כי "לא היו שום דיווחים על מקרים שבהם הממשלה או סוכניה ביצעו מעשי הרג שרירותיים או בלתי חוקיים".

אבל בפרק המשנה על שטחי הרשות הפלשתינית נאמר, כי "מעשי הרג שביצעו כוחות הביטחון של ישראל והפלשתינים, וכן המתנחלים הישראליים וקבוצות פלשתיניות קיצוניות מוסיפים להיות בעיה חמורה".

בפרק על הרשות מזהה הדו"ח את הבעיות הבאות: "עינויים; מעצרים שרירותיים וממושכים; תנאים קשים בבתי-כלא; פגיעות בפרטיות ובחירות הדיבור; אי נקיטת צעדים מספיקים למניעת התקפות טרור בשטחים הכבושים או בשטח ישראל; מקרים רבים מספור של אלימות נגד אזרחים ישראליים, שהסתיימו במוות ובפציעות, בגדה המערבית, בעזה ובישראל עצמה; שחיתות והיעדר שקיפות; פגיעות בנשים בחוג המשפחה; ואפליה של החברה נגד נשים ונכים. הדו"ח מאשים את כוחות הביטחון הפלשתיניים בשימוש נרחב בעינויים.

הדו"ח מזהה את הבעיות הבאות בפעילות "כוחות הכיבוש הישראליים": גרימת נזק לאזרחים תוך ביצוע פעולות צבאיות; מקרים רבים מספור של התאכזרות חמורה באזרחים ובעצירים; אי נקיטת צעדים משמעתיים נגד אנשי כוחות הביטחון בגין ביצוע מעשים כאלה; יישומים בלתי תקינים של נוהלי מעצר ביטחוני; שימוש זמני במתקני מעצר בסיסיים ביותר, בתנאים של צפיפות יתר; שת"פ מוגבל עם ארגונים בלתי ממשלתיים.

כבכל שנה, מותח הדו"ח ביקורת קשה ביותר על מדינות ערב ועל איראן. כך למשל, מוקיע הדו"ח את מצרים על עינוי אסירים ואת האמירויות הערביות המאוחדות על ענישה בהלקאות בשוט על ניאוף או שימוש בסמים.