"בראי הזמן, ההשקה של פריזמה תהיה נקודה משמעותית בשוק ההון והכלכלה הישראליים"

במסגרת ההילולה היח"צנית-שיווקית לרגל השקת פריזמה, זרוע הנכסים הפיננסיים של מרקסטון, אמיר קס ורון לובש שוברים שלוש שנות שתיקה, לפחות פורמלית, ומחלקים ראיונות ראשונים לכל התקשורת הכלכלית. הם בכלל לא שמו לב שבמקביל להשקה החגיגית, מרקסטון חוגגת יום הולדת שלוש. כשאנחנו מזכירים להם שיש עוד סיבה למסיבה עם רמי וריטה באמפי קיסריה, הם מופתעים. "אם היית שואלת אותי כמה זמן עבר, הייתי אומר לך שבועיים, אולי חודש", אומר קס. לובש בינתיים עושה חישובים בשקט. "את צודקת. הזמן רץ".

" נו, איך אתם מסכמים את שלוש השנים האלה?

לובש: "כשהייתי בוול סטריט ספרנו את השנים בשנות כלב. הייתי שם 18 שנה והרגשתי כאילו שעברו מאה. אני חושב שבשלוש השנים האלה במרקסטון האינטנסיביות הייתה רבה יותר. אני בקושי זוכר מה היה לפני. קרה המון".

בתחילת הדרך, מרקסטון הייתה חידה. לובש הגיע עם מעטפת הסודיות הבנקאית מליהמן ברדרס, קס עם העסקים המעניינים אבל לא תמיד שקופים של אריסון השקעות, ואליוט ברוידי בתפקיד הדוד מאמריקה, עם קשרים בקרנות הפנסיה הגדולות והעשירות. המעטפת החשאית, הסכומים הפנטסטיים והמשקיעים יוצאי הדופן עוררו סקרנות רבה. הם כבשו מיד מקומות מכובדים בכל מיני דירוגי משפיעים וחשובים, ושוק ההון חיכה לראות מה יעשו עם ה-800 מיליון דולר שלהם.

אחרי שנחתמו העסקאות הראשונות, האוויר התחיל לצאת מהבלון, וההתלהבות הפכה לביקורת. חלקה נבע מקנאה, אפשר להניח, חלקה היה יותר ענייני. ההתאדות של יותר מרבע מנכסיה של פ.ק.ן, חברות קרנות הנאמנות שבשליטת מרקסטון, סדקה את התדמית המושלמת.

לובש וקס נשמעים מפוכחים. הם מאוד בטוחים בעצמם ובמה שהם עושים. לכל ביקורת או שאלה קשה יש להם תשובה, מנומקת בהסבר עומק על האסטרטגיה של מרקסטון, ולפחות כלפי חוץ, הביקורת לא תשבור את הביטחון שלהם (למרות שתובנות על רכילות ומכפילי רעש יש להם בשפע). מבחינתם, אם רק תחכו כמה שנים, הם יוכיחו שעמדו במבחן התשואה.

" היה לכם גם מזל: החלטתם להקים את הקרן בתקופה קשה למשק ולכלכלה העולמית, ולמעט הירידות של הימים האחרונים בבורסה, השוק רותח.

קס: "כשהתחלנו את המחשבות על מרקסטון, בשלהי 2002, העולם לא היה במקום אופטימלי. היום כל הווקטורים מסתדרים יפה למקום הנכון, אבל אז חשבנו, שמספיק שפרמטר או שניים ישתפרו ויהיה פה יותר טוב. אמרנו שיש פה פוטנציאל, שישראל זה מקום טוב לעשות בו עסקים, וצריך לנצל את ההזדמנויות".

לובש: "כשהתחלנו לדבר בינינו, תיזת ההשקעות יצאה בצורה מאוד טבעית. הסתכלנו ימינה ושמאלה ותהינו: איך אף אחד לא רואה את זה?"

" איך משיגים את קרנות הפנסיה האמריקניות כמשקיעות?

קס: "קרנות הפנסיה של אורגון, ניו מכסיקו, ברמודה או הרויאל מייל האנגלי - אין שם שום נקודה יהודית, אני יכול להבטיח לך, והם מושקעים אצלנו".

לובש: "בדרך כלל קרן פנסיה משקיעה 90% מהפורטפוליו שלה באג"ח ואקוויטי ואת השאר בהשקעות אלטרנטיביות. כל קרן נבדקת על ידי צוות פנימי וגוף חיצוני, Gate Keeper. כשהתחלנו בתהליך הזה הלכנו לקרן הפנסיה של ניו יורק. הם אמרו, 'טוב, אולי יש פה משהו מעניין, תבדקו'. צוות פנימי התחיל לבדוק, וגם הוא אמר אולי יש כאן משהו מעניין, ושלח החוצה, לגייט קיפר כזה, שהתחיל תהליך ארוך וסיזיפי של בדיקה משלו. בסוף מתכנסת ועדת השקעות ומחליטה. זה תהליך של 4-9 חודשים. ב-90% מהמקרים הצוותים האלה אומרים לא, והיו מקומות שהלכנו אליהם ואמרו לנו לא. אבל בסופו של דבר, לשמחתנו, שבע הקרנות הגדולות ביותר השקיעו במרקסטון".

" איך ההרגשה שגייסתם 800 מיליון דולר רק על השמות שלכם, בלי קבלות וביצועים? אמרתם לעצמכם ששיחקתם אותה?

קס: "שאלנו את עצמנו איפה התשואה".

לובש: "ה-800 מיליון דולר שגייסנו מייצגים כ-7 מיליון פנסיונרים שנתנו בנו אמון לעשר השנים הבאות לייצר תשואות לפנסיה שלהם. אנחנו לא מסתכלים על עצמנו כפיאודלים או אוליגרכים. אנחנו מנהלים מורשים של כספי פנסיה עם אקסטרה-אחריות, והחבר'ה האלה מסתובבים איתנו כל הזמן. לכן ההתנהלות שלנו מאוד שיטתית ומוטת אסטרטגיה".

" בואו נדבר על האסטרטגיה של מרקסטון.

קס: "פרייבט אקוויטי זה שם כללי למישהו שעושה ניהול אקטיבי, והניהול האקטיבי שלנו הוא קודם כל בפרופיל של חברות לא מסוכנות, גם אם יש סביבן תשואה נורא מעניינת, בגלל המשקיעים שלנו. אנחנו לא נפסיד את ההשקעה, מקסימום נפגע בתשואה, אם לא עשינו השקעה הכי טובה. זה שיקול שמאוד מאוד חשוב עבורנו. אנחנו, על הריסק של ישראל, הנתפס והאמיתי, לא רצינו להוסיף את הריסק של פרויקט בעייתי. לכן לא נשקיע בפרויקטים אלא בחברות, אלא אם כן לפרויקט יש ביטוח מיוחד, כמו ערבות מדינה".

לובש: "ותזכרי שהחבר'ה האלה, אין להם שום אלמנט ציוני. אין הנחות וגם לא תהיה שום סליחה".

" אני מניחה שהייתה תקופה שהוצפתם בפניות מכל מי שרצה למכור משהו במשק.

קס (צוחק): "בהתחלה זה היה חברות ועכשיו זה מנהלים שמחפשים עבודה".

לובש: "הם שולחים קורות חיים לחברות כוח אדם ולעיתונים".

קס: "בלי לצלול למספרים, סיננו הרבה מאוד חברות, ועשינו את הצ'רי פיקינג שלנו, שעונה על האסטרטגיה. מן הסתם, גם פקששנו הזדמנויות, אבל אני נוטה לחשוב שעשינו בחירות נכונות. כשאני מסתכל על שבע ההשקעות שעשינו עד היום, אנחנו מרגישים די טוב. יש כאלה שלוקחים חברות בעייתיות ועושים אותן חברות טובות. אנחנו אומרים, ניקח חברות טובות ונעשה אותן מצוינות. זה שלב אבולוציוני בחיים של חברה שאנחנו חלק ממנו, כי בסוף היום אנחנו קרן ונמכור וננזיל את החברות שלנו. יש לנו אופק ארוך, עד 12 שנה, כדי שלא ניתקע באמצע השבחה. זה לא אומר שכל השקעה נחזיק 12 שנה, אבל ניקח אותה כברת דרך שנכונה לחברה".

" אתם מדברים על להשיג תשואה של 10%-15% בשנה. תצליחו לעשות את זה עם חברות שהן כבר טובות?

קס: "אנחנו מדברים על תשואה יותר גבוהה, סביב ה-20%. לשם אנחנו מכוונים, וכן, אפשר להשיג אותה עם חברות כאלה. איך? בצורה שאנחנו בודקים את ההשקעה, מנהלים אותה ושנעשה בה אקזיט. אחרת זה חילטורים, ואנחנו לא בביזנס הזה. למעשה אנחנו מתמקדים בשלושה דברים עיקריים. קודם כול ולפני הכול - באסטרטגיה, ולכל חברה אנחנו בונים אסטרטגיה בעזרת יועצים. לפעמים ערב השקעה אנחנו משלימים את בניית האסטרטגיה. הנושא השני הוא מוניטורינג וקונטרול, בכלים מובנים. יש לנו דו"חות חודשיים, פרמטרים ואמות מידה (Ratio's). למשל סטימצקי: כמה המכירות בישראל למטר בריטייל בכלל, בחברות שעושות דברים דומים ובעולם. יש הרבה מאוד בנצ'מרקים ברורים, כולל KPI (Key Performance Indicator) ופרמטרים פיננסיים. ככה אנחנו יודעים איפה אנחנו נמצאים. האסטרטגיה היא מפה והמוניטורינג והקונטרול זה ה-GPS, לבדוק איפה אתה נמצא - אם אתה על המפה או לא, אם פנית ימינה נכון או לא.

"התחום השלישי שבו אנחנו מאוד אקטיביים זה פיתוח עסקי, ששם הבעלות האקטיבית שלנו באה לידי ביטוי במעגלים שקשורים להנהלה, לצוות המייעץ, למשקיעים שלנו, ומאפשרים לנו לפתוח דלתות במקומות שלאחרים קשה יותר".

" אתם כבר חושבים על מרקסטון 2?

לובש: "קרן זה גיוס, השקעה, הטבה והנזלה. היא מתחילה ונגמרת, ובעולם הגדול מקובל שקרנות מצליחות מייצרות קרנות נוספות. אבל זה לא רלבנטי לשיחתנו ולא לנקודת הזמן הזו. הגיוס שלנו נגמר, ההשקעה ממשיכה - השקענו בשבע חברות כמחצית מההון שגייסנו ואנחנו ממשיכים להשקיע את החצי השני - נגיע עד 15 חברות, ונמשיך בהשבחה".

" אחת ההשקעות הראשונות ששמתם עליהן עין הייתה בזק, וכאפשרות שנייה - סלקום. שתיהן לא יצאו לפועל.

קס: "הן היו מעניינות, ללא ספק. אסטרטגיות? לא. אצלנו אין דבר כזה השקעה אסטרטגית. השקעה היא למטרה אחת: תשואה, ודין השקעה אחת הוא כדין כל השקעה אחרת. אם עשית תשואה טובה זו השקעה נהדרת, ואם לא - אז לא. אנחנו לא בונים פה קונגלומרטים ל-25 שנה. יש לנו ילדים, אבל אני לא חושב שנוריש להם את הביזנס. בבזק ראינו הזדמנות מאוד מעניינת בקונסטלציה מסוימת ובקונסטלציה אחרת לא, ולכן לא השקענו. כמה שהיא אטרקטיבית, ואפשר לאהוב אותה ולאהוב את התעשייה - זה לא התאים".

" פרשתם בגלל שאי.די.בי פרשה, זה הדבר העיקרי שהשתנה.

"פרשנו כי אי.די.בי פרשה וחשבנו שנכון לנו לעשות את העסקה בקונסטלציה שגובשה עם אי.די.בי ושחקנים אחרים. בקונסטלציה אחרת זה לא היה נכון לנו. החלטנו לא לבצע את ההשקעה וביצענו אחרות, טובות ומשמחות. רק שנהיה ברורים: בזק היא לא השקעה לא טובה. לנו היא לא צלחה".

" וסלקום?

"סלקום היא עוד אחת - אני לא רוצה להגיד מעשרות, אבל מהרבה מאוד השקעות שאנחנו בוחנים באופן רציף, ולא עברה אצלנו את התחושה של הרצון לבצע את ההשקעה. אז לא ביצענו".

לובש: "אין לנו אסטרטגיה של השקעה בתחום זה או אחר. אנחנו משקיעים בישראל ובכלכלה הישראלית כך שהאסטרטגיה שלנו היא גיאוגרפיה. במה שתחתיה - אין אסטרטגיה. להיפך - האסטרטגיה היא לפזר את הסיכון. אין לנו שום הכרח להיות בטלקום או דווקא בשתי ההשקעות האלה".

" בואו נדבר על דפי זהב. מאיפה ההשקעה הזו תביא תשואה?

קס: "זו ההשקעה הראשונה שלנו ואנחנו הכי ותיקים בה, שנה וחצי, ועשינו כמה דברים. קודם כול, הבאנו את מקינזי שבנתה אסטרטגיה מסודרת לחברה, ולמועצת המנהלים הבאנו את אחד השחקנים היותר רציניים בעולם - שבדי שעשה 20-25 מיזמים במדריכים מהסוג הזה. ברמה הפרקטית, שיפרנו את מערך המכירות מול מדדי KPI, וראינו שדברים מסוימים צריך לשפר ובאחרים החברה היא מובילה עולמית".

" השוק של מדריכים כמו דפי זהב צומח?

"בתחום הפרינט הצמיחה של התעשייה הזו חד ספרתית. זה התל"ג פלוס, כך שסביר להניח שהחברה צומחת. באינטרנט התעשייה צומחת הרבה יותר טוב. זיהינו חולשה בדפי זהב באינטרנט וחיזקנו: יותר פעילות אורגנית ורכישות של זאפ, פרופסור, רסט ויש עוד בקנה. אנחנו מהחברות הבודדות בעולם שהשיקו שירות סלולרי ובטלוויזיה. אנחנו ממשיכים איפה שאנחנו חזקים, מחזקים במקומות שבהם אנחנו חלשים, כדי לייצר חבילת ערך ללקוח. החברות האלה, דרך אגב, חביבות על פרייבט אקוויטי. מרבית הביזנס הזה בעולם מוחזק על ידי פרייבט אקוויטי, לכל קרן יש אחד כזה".

" בגלל זה דפי זהב הייתה ההשקעה הראשונה?

"לא, זה אנקדוטלי, אבל עשינו את העסקה עם חיוך, שזה בסדר, כי אם זה עובד, אז זה עובד. אנחנו מסתכלים היום על עסקאות שנעשו בעולם - הן נעשות במכפילים של 15 פעם EV (Enterprise Value) ל-EBITDA, כשאנחנו ביצענו את העסקה על חצי מזה. אז את שואלת אם אנחנו מרגישים טוב אחרי 18 חודש? כן. לא בגלל המכפילים אלא בגלל מה שאנחנו עושים שם, ובוודאי משמח אותנו שהעסקה נכונה וטובה בפרמטרים גלובליים".

" איך נוצר הקשר עם ערי סטימצקי?

לובש: "הוא נוצר כבר לפני כמעט שמונה שנים, כשהייתי בנקאי, בשיחות ארוכות על השלב הבא. הוא התלבט בנושא הזה הרבה שנים. כשהקמנו את מרקסטון, מההתחלה הייתה לנו 'Dream List', רשימה של איזה חברות היינו רוצים בפורטפוליו שלנו, והשם של סטימצקי תמיד עלה. אחרי שערי למד קצת עלינו וכולנו נכנסנו יותר לעומק היה פה חיבור די קל ופשוט. אני יודע שהשוק מלא שמועות, אינטריגות, רכילויות ודיבורים על מה כן ועל מה לא. דברים שאנשים נוגעים בהם, תמיד יהיה להם מה להגיד עליהם, גם אם זה לא קשור למציאות".

" ואיפה תהיה קפיצת המדרגה של סטימצקי? שוק הספרים בארץ מאוד קשה.

קס: "סטימצקי היא קומבינציה של שני דברים. אחד, טיוב של חוויית הקנייה, מאיכות השירות ועד מגוון המוצרים. והנושא השני, כניסה לנגזרות פעילות נוספות שנכון לשים אותן על הפלטפורמה הזו, כך שבסוף היום ניתן ללקוח את התמורה הכי טובה לכסף. דבר אחד קרה בישראל: הלקוח הבשיל ובגר, והוא מצפה לתמורה הכי טובה לכסף, והצפת הערך ללקוח בסטימצקי תהיה הכי טובה. כך גם בפריזמה.

"ההשקעות התעשייתיות שלנו הן נישה אחרת. 90% מהתוצר שלהן הוא ליצוא. נטפים היא מובילה עולמית, נילית הפכה למוביל אירופאי ותהפוך למוביל עולמי בשנים הקרובות, זרעים גדרה משחקת בנישה מסוימת שהיא יכולה להפוך בה לשחקן משמעותי. מובילה עולמית היא לא תהיה בתקופתנו, אבל אולי עוד 10-15 שנה. כרגע אנחנו בונים אותה להתמקדות בנישות שיהפכו אותה לשחקנית משמעותית. PRS היא השקעה מאוד מעניינת, שחקן ייחודי עם קצב צמיחה נהדר. אין ביניהן שום קשר. כל אחת היא פוטנציאל מצוין לייצור ערך. בכולן אנחנו עושים רכישות - נילית כבר קנתה חברה מובילה באירופה, נטפים, PRS וזרעים יבצעו רכישות".

" אתם בטח יודעים שבשוק ההון אמרו שקניתם במחירים גבוהים - גם לעומת השווי וגם לעומת המחירים עליהם היה מו"מ עם משקיעים אחרים.

קס: "זה מאוד טבעי שמתעסקים במחירים שאחרים שילמו. תראי, אנחנו מרגישים מאוד נוח עם שבע הרכישות שביצענו ואם מישהו קיבל את הרושם ששילמנו קצת יותר - אז אנחנו בעד. זה אומר שהמוכרים הבאים יבואו אלינו קודם. אין לנו שום כוונה לתקן את הרושם הזה, נהפוך הוא. אנחנו גם מקפידים לשלם עמלות טובות לבנקאים שמביאים לנו עסקאות ואני אשמח אם תכתבי את זה. אני לא צוחק, אני מדבר ברצינות".

לובש: "אנחנו מחפשים עסקאות win-win, שגם אם הצד השני הולך, הוא מרגיש טוב. תפקידנו לקנות במחיר הכי טוב שאנחנו יכולים את החברות הכי טובות שאנחנו יכולים, ומרבית האנשים שמרכלים, מפטפטים, ואומרים שהם יודעים - לא יודעים. מבנה העסקאות שלנו סבוך ורב שנתי - יש חלקים עתידיים מוטי ביצועים, כך שהערות אגב או רכילות, שתמיד באה ממקום טוב, היא לא משהו ששווה להגיב עליו. בסוף יש את מבחן התוצאה, והוא ייראה כשנפרסם תשקיף או כשהקרן תיסגר. אנחנו משתפים אותך בתסכול שאנחנו יוצרים כל הזמן - איך הולך לכם, איזה תשואה עשיתם וכו'. אי אפשר לבחון את זה בפחות משנים. אם אני אגיד לך, פנטסטי, עשינו X אחוזים - תצלבי אותנו בעוד שנה. אי אפשר להגיב על זה בצורה אינטליגנטית וברכילות אין שום דבר".

" מי עוד היה ב"רשימת החלומות" שלכם?

לובש: "בלי להעליב אף אחד, ארבע מתוך החברות שלנו: דפי זהב, סטימצקי, נטפים וגילית, כי הכרנו אותן קודם. את PRS וזרעים לא הכרנו קודם".

" להקים זרוע פעילות פיננסית, שקיבלה השבוע את שם המותג פריזמה - זה היה בתוכניות או שניצלתם את ההזדמנויות שוועדת בכר יצרה?

לובש: "פריזמה לא הייתה ב'רשימת החלומות'. ראינו את השינויים שקרו כאן, והלכנו על ההזדמנות. אנחנו קוראים לזה ה'זציות', ה-zations: פרייבטיזציה, קונסולידציה ודה-רגולציה. כל הדברים האלה קרו יחד בסקטור הפיננסי, וראינו ואקום ענק שעם האסטרטגיה הנכונה אנחנו יכולים למצות בו הזדמנות השקעה מאוד מעניינת. גם מאוד קולנית, ציבורית וסיזיפית".

" הפעילות בשוק ההון סיזיפית?

"שוב, דברים שאנשים חושבים שהם מכירים או נוגעים בהם, פלוס שוק ההון, יוצרים מכפלות רעש לא פרופורציונליות. לא הכול תענוג גדול סביב כל הרעש והצלצולים, אבל בכלכלה שהתל"ג לנפש בה רץ לכיוון ה-20 אלף, הסף הבלתי ניתן לערעור של מדינות מפותחות, עם אחוזי חיסכון מובנים של 25% מהעלות למעביד, וצמיחה בקצב אדיר של 5%-6% - נוצרות כמויות חדשות, נוספות ומתמשכות של כספי חיסכון לטווח ארוך והשקעה, שפתאום אפשר להשקיע בכל העולם. בעולם הפיננסי הישראלי כולם קונים ומוכרים וחיים עם זה יופי. אנחנו לא חיים עם זה יופי. העולם ילך למקום שבו הלקוח, הגברת או האדון מקריית whatever, ירצו שלמי שינהל להם את ההשקעות יהיה רק אינטרס אחד וזה איכות ההשקעה. ועל האסטרטגיה הזו הלכנו".

" הנה נושא שיצר רעש: כשקניתם את השליטה בסולומון שוקי הון, חשבתם שהמחיר שעמית ברגר שילם תמורת פ.ק.ן, 954 מיליון שקל, היה סביר?

קס: "היה סביר ועודנו סביר".

" המחיר של פ.ק.ן עודנו סביר? היא איבדה יותר מרבע מהנכסים המנוהלים שלה מאז חתימת העסקה.

"הוא סביר, בהחלט. תראי, כשמודדים פדיונות צריך להסתכל על התמהיל של מה נפדה מול מה נכנס. הרי מבחינת מי שמנהל, דין שקל שיושב בשקל לא כדין שקל שיושב בקרן מנייתית. אז מדד הנכסים המנוהלים הוא מדד אחד, אבל לא בהכרח המדד היותר אינטליגנטי. אתה לא יודע למדוד בדיוק כי זה שקלול די מורכב, אז הלכו לעיתונות עם הפרמטר הכי נוח. זה כמו למדוד חברה לפי ההכנסות ולא דווקא לפי התזרים או ה-EBITDA".

" כמו ההכנסות, הנכסים הם אלמנט מאוד חשוב.

"נכון, וברגע שגמרנו לגבש את מבנה העסקה והקונסולידציה של ארבעה נכסים הגענו למאסה הקריטית שעניינה אותנו מזווית כפולה: מבחינה מקומית - כדי לבנות את פריזמה ואת הפלטפורמה, וכלפי חוץ - כי אני פותח את השוק למוצרים מחו"ל וכאן למאסה הקריטית יש משקל".

" מה המינימום למאסה קריטית?

לובש: "זה הסטנדרט הגלובלי, שלפיו מתחת לסדר גודל של 10 מיליארד דולר, קשה מאוד לאנשים לחשוב לא רק לעלות על מטוס אלא לחייג לאזור חיוג בינלאומי. קרנות נאמנות זה שוק שהולך לצמיחה, ויהיה ממנו יותר, וזה שוק שעובר ממוצרי חיסכון פשוטים למוצרי השקעה שוק הוניים וגישה לשוק העולמי, וגם לנישות, לדברים יותר איזוטריים ומעניינים. דמי הניהול על הדברים האלה יהיו שונים לחלוטין, כל כלכליות תמהיל המוצרים תהיה בעתיד שונה. לכן בנוגע לשאלה כמה שילמתם ולאיזה גודל - נכון יהיה להסתכל על זה בפרקי זמן יותר ארוכים, בטח לא בבלבול הגדול של סדרת השינויים שמתרחשת עכשיו. אף אחד לא אוהב שום דבר שיורד, אנחנו רוצים שהכול ירוץ למעלה ויכפיל את עצמו כל חודש. או.קיי, רוצים".

" לא נעים לקנות משהו בכמעט מיליארד שקל ולראות שהנכסים שלו מצטמקים.

קס: "לא נעים הוא לא פקטור משמעותי אצלנו פה בבית".

לובש: "אנחנו לא מקילים ראש ובטח שלא שאננים. אמרתי למישהו פעם ששוק ההון עולה ויורד, ומאז הוא חושב שאני שאנן. שוב, אתה כמובן רוצה שהכל רק יעלה ויתפקד. זה לא טבעו של שוק ההון, הוא עולה ויורד. אבל אי אפשר להיתפס לנקודתיות של זה. אנחנו חייבים להסתכל לטווח ארוך, כל השקעה והתוצאות שלה".

" לחזור אליכם עוד עשר שנים?

קס: "בסוף מודדים אותנו על מה שעשינו בשלב האקזיט, אבל אם ניקח נכס כמו פ.ק.ן, קיבלנו את הבעלות הממשית לפני 40 יום, כולל שבועיים פסח - ביום הראשון הבאנו לו את המנכ"ל הכי טוב שיש בשוק (דב קוטלר). יושב שם צוות רציני חבל על הזמן, צ'רי פיקינג מאוד ממוקד נעשה פה. ואת הנכסים האחרים בכלל לא קיבלנו ליד. אבל בסדר, בואי נסתכל שנה מהיום מה יהיה, לא ברמה הכמותית, ברמה האיכותית".

" איפה פריזמה תהיה עוד שנה מהיום?

לובש: "יהיה מותג שהציבור יידע שהוא מוביל בתחום ואמין, כיוון שהוא יקבל את התמורה הכי טובה לכספו ומוצר טוב, כמו בסטימצקי ובדפי זהב. נייצר כמובן את התשואה האולטימטיבית מול המוצר. זה יהיה מותג שמציע את מגוון המוצרים הכי מעניין ורלבנטי שיש, ונמשיך להביא את המוצרים הבינלאומיים הכי טובים שיש - התחלנו עם קרדיט סוויס, UBS, קפיטל, ויהיו עוד".

" גם גולדמן זאקס, שירכוש רבע מהמניות שלכם?

"גם הוא חלק מהדיאלוג הזה, למרות שאנחנו לא אוהבים לדבר לפני שה'צטאלע' חתום".

" אבל אפשר לצפות שתיהנו מהמותג והמוצרים.

"בהחלט. אני חושב שהזירה הבינלאומית היא העתיד ושלנו יש פה סדרת יתרונות. בעולם הפעילות הישראלי, אנחנו ממשיכים לחזק את צוות ההשקעות שלנו כדי להתמקד בתשואות ורק ב-40 יום שפ.ק.ן בבעלותנו יש ירידות, אבל גם שתי קרנות ת"א בשלישייה המובילה של קרנות ת"א. לא צריך להתרגש ולקפוץ מהחלון, אבל זו ההתמקדות שלנו, ביצירת תשואות עודפות ומובילות. וסדרה חדשה של קרנות תושק כבר בשבועות הקרובים. יש אלמנט של זמן, אין מה לעשות, ובזמן הזה קורים דברים, חלקם משמחים וחלקם פחות, חלקם חיוביים וחלקם פחות, ובואי נזכור שאנחנו מתחרים בהרבה גופים".

" שוק ההון היום עוד יותר תחרותי.

"כל אחד מנסה לקדם את ענייניו. גם אנחנו. זה לא ששוק ההון עומד ומוחא כפיים לכניסתה של פריזמה, והוא רוצה להיכנס בה בכל דרך אפשרית. אנחנו מרגישים את זה לא במובן הקטנוני, אלא במובן התחרות. הזירה מלאה מתאבקי סומו".

" אתם הופכים לגוף הפיננסי החוץ-בנקאי השלישי בגודלו, מה שאומר שתסבלו מתסמונת הגוף הכבד שמניב תשואות נמוכות.

קס: "בשוק בתל אביב קשה לך לנייד 5 מיליארד שקל. אבל אם אתה מנייד 3 מיליארד שקל בחו"ל, מה זה שם? זה כמו 30 מיליון פה. בעולם יש סינדרום שנקרא Home Buyers, כלומר שהמשקיעים משקיעים במשק הבית שלהם. במשקים אחרים עם פרופיל מקומי כמו ישראל, 80% מושקעים בבית ו-20% מסתובבים בחוץ. בישראל ההערכות הן ש-95%-97% מושקעים בארץ. הטרנד הזה משתנה בחודשים האחרונים ורואים את הפוטנציאל האדיר, ומבחינתנו זה פיזור סיכון ויצירת ערך מהעולם. השאלה היא מה יותר נכון - להביא את קרן טוקיו של גולדמן זאקס, מריל לינץ' או פידליטי, או שיישב פה אנליסט וימכור? אנחנו מרגישים שלשחקנים מסוימים יש ערך מוסף וזה הערך שאנחנו רוצים להביא ללקוח".

לובש: "בעולם הפיננסי למותגים יש משמעות גדולה, ופריזמה נבנית כמותג חדש כי היא עושה משהו חדש, בדרך חדשה, אבל עם נכסים קיימים ובגודל משמעותי. מה שהיא לא יודעת ולא נמצא פה, נביא מבחוץ. בראי הזמן, ההשקה של פריזמה תהיה נקודה משמעותית בשוק ההון והכלכלה הישראליים, ואנחנו כיוונו את האירוע בקיסריה ליועצים ולציבור הרחב. למרות שהרומאים לא עבדו מספיק קשה, והמקום (האמפי בקיסריה) לא מספיק גדול", לובש מתבדח לרגע, "אבל הציבור יודע.

"משהו נכון קורה בהוויית שוק ההון הישראלי. אפשר לרכל על זה, לקטר, לקלס או להשמיץ - אבל יש פה כיוון של 'בנצ'מרקיזציה' של השוק הישראלי על העולמי".

אם מזכירים את האירוע בקיסריה, גם אליוט ברוידי הגיע לאירוע הגדול של השקת פריזמה. ברוידי מגיע לארץ באופן סדיר, מעורב בפעילות השוטפת של מרקסטון, והוא תורם את דבריו על בית ההשקעות החדש: "פריזמה היא בדיוק החברה אליה התכוונה רפורמת בכר. "רפורמת בכר יוצרת הזדמנויות מסעירות והמעורבות שלנו בפריזמה היא הזדמנות השקעה יוצאת דופן. אנחנו בטוחים שנשיג את היעד של הפיכת החברה למנהלת תיקי השקעות ברמה עולמית. אני בטוח שפריזמה ממוקמת בעמדה שתאפשר לה להפוך למנהלת הנכסים הבלתי תלויה המובילה בישראל".

" מתי לצפות לקרן הפנסיה שלכם?

"יש לי רק דבר אחד להגיד עליה. אני לא חושב שיש מישהו שמכיר את עולם המושגים הזה וחושב שקופות גמל יפעלו ללא יכולת חיסכון פנסיוני צמודה. לא הייתה הצהרה, אף אחד לא פתח והכריז כלום, אבל ייצא גמל עם פנסיה לידו".

" אתם יכולים ללכת למשקיעים האמריקניים שלכם.

"זה חלק מהחשיבה וההתלבטות - למה לא לעשות את הדבר הקל או לעשות דברים פחות קלים. אבל עוד לא החלטנו ולכן לא הודענו, אבל פנסיה חייבת להיות שם ותמיד הייתה שם. וכשיגיעו לפריזמה מעל מיליון העמיתים הרלבנטיים של קופות הגמל, היא תציע להם את כל מה שהם צריכים. ואם זה לא יהיה בדקה הזו - זה יהיה בדקה ההיא". "