תקן חשבונאי חדש: על המבקר להניח תמיד כי תיתכן תרמית או הטעיה בדו"חות

בכך גדלה האחריות של רואה החשבון והאפשרות לתבוע אותו במקרה שנכשל במשימה

רואי החשבון בישראל משנים את גישתם כלפי המבוקרים. תקן חשבונאות חדש שאישר הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון קובע, כי על המבקרים לפעול מתוך ספקנות קבועה, לפיה תמיד ייתכן שבדו"חות הכספיים ישנן תרמית או הטעיה.

מדובר בתקן 92, העוסק ב"אחריות המבקר לשקול אפשרות קיומה של תרמית במסגרת ביקורת של דו"חות כספיים". הוא מבוסס על תקן 240 של הפדרציה הבינלאומית של רואי החשבון (איפ"ק), אשר מצידו התבסס על תקינה אמריקנית שנולדה בעקבות פרשות אנרון, וורלדקום ודומותיהן.

לדברי המזכיר המקצועי של הוועדה לתקני ביקורת, פרופ' הרצל פטל, המונח "ספקנות מקצועית" (Professional Skeptecisim) קובע שנקודת מבטו של רואה החשבון כלפי הגוף המבוקר צריכה להיות "חשדהו - כל הזמן חשדהו". לדברי פטל, עידן הגישה המסורתית של "כבדהו אך גם חשדהו" הולך וחולף מעולם הביקורת.

מטרתו של גילוי דעת 92 היא לקבוע כללים והנחיות לגבי אחריותו של המבקר, לשקול אפשרות קיומה של תרמית במסגרת הביקורת. בכך גדלה אחריותו של רואה החשבון, וממילא מתרחבת האפשרות לתבוע אותו במקרה שנכשל במשימה זו.

גילוי הדעת מבחין בין תרמית לבין טעות. הוא מתאר את שני סוגי תרמית הרלוונטיים לגבי המבקר: הצגה מוטעית הנגרמת בשל שימוש בלתי מורשה בנכסים (כגון ניפוח הכנסות), והצגה מוטעית כתוצאה מדיווח כספי שיש בו מירמה.

גילוי דעת 93, שאושר אף הוא, עוסק ב"הבנת הגוף המבוקר וסביבתו והערכת הסיכונים להצגה מוטעית מהותית בדו"חות הכספיים". גילוי דעת זה קובע כללים והנחיות למבקר, שיאפשרו לו להשיג הבנה במידה מספקת של הגוף המבוקר וסביבתו, לרבות הבקרה הפנימית שלו, ולהעריך את הסיכונים להצגה מוטעית מהותית בדו"חות הכספיים - בין אם מקורה בתרמית ובין בטעות.

גם כאן מדובר בהרחבת אחריותו של רואה החשבון, שכן עליו לוודא שרמת הביקורת הפנימית מספקת על מנת למנוע הטעיה כזו. הדבר גם צפוי להגדיל את הוצאותיהם של המבוקרים, משום שהוא יחייב יותר שעות עבודה מצד רואי החשבון.

גילוי דעת נוסף מספר 94, שאושר אף הוא, עוסק ב"שיקולי ביקורת הקשורים לגופים מבוקרים המשתמשים בלשכות שירות". גילוי הדעת מנחה את רואה החשבון של החברה כיצד עליו להתייחס לדו"ח של רואה החשבון של לשכת השירות, בנוגע לבקרה הפנימית וליעילותה ביחידת השירות עצמה.

נשיא הלשכה, עופר מנירב, מסר, כי בשל מורכבותם של גילויי הדעת ובשל העובדה שבשנתיים האחרונות אושרו 17 גילויי דעת חדשים בביקורת, החליטה הלשכה בזמנו על פסק זמן קצר, על מנת לאפשר לחברים להפנים את תקני הביקורת ומשמעותם. לדבריו, "תקופת ההפנמה הקצרה שגזרנו על עצמנו תמה, וכעת הלשכה ממשיכה לאשר גילויי דעת נוספים, כאשר בימים אלו נמצאים בהליכי אישור שבעה גילויי דעת חדשים".